הקפאת הליכים והסדר נושים לפי חוק החברות בקיבוצים
בועז מקלר, רואה חשבון, 10/7/2002
לריכוז המאמרים של בועז מקלר, רו"ח
כללי
1. הקפאת הליכים והסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות התשנ"ט - 1999, הינו הליך מורכב יחסית העשוי לסייע לקיבוצים הנתונים במצוקה תזרימית חריפה.

ההליך הוא גמיש ומאפשר שינוי מבנה ארגוני ושינוי תקנון בפרק זמן קצר יחסית ומוגדר; הוא אף עשוי להקל על נטל החוב ועל מימונו.

הסדר נושים בהליך מסוג זה אושר ב- 3.3.02 ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה אשר מינה את מר דני עברי (יודפת) למנהל המיוחד של הקיבוץ.

הבקשה להקפאת הליכים הוגשה ע"י עו"ד רון רוגין (משרד אטיאס, מאיר, פרוכטר – עו"ד); עו"ד רוגין אף ליווה את הליך גיבוש הסדר הנושים, על כל שלביו וגלגוליו עד לאישורו בבית המשפט המחוזי.

להלן תמצית הענינים אשר הביאו להסדר המיוחד בבית המשפט.
קריסת הקיבוץ וצו הקפאת ההליכים
2. במהלך שנת 2000 נקלעה מערכת תזרים המזומנים של קיבוץ החותרים למחנק אשר הלך והעיק על התפעול השוטף של הקיבוץ; החל מראשית שנת 2000, המערכת הבנקאית חדלה לממן את הקיבוץ. בסופו של דבר, ארגון הקניות האזורי סרב להמשיך ולממן את הקיבוץ ואף זקף תקבולים שהגיעו לקיבוץ לצורך הקטנת החוב. אספקת מוצרי היסוד לקיבוץ חדלה.

במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר 2000, פעל ועד ההנהלה של הקיבוץ לצורך איתור מנהל חיצוני לקיבוץ.

לבקשת הקיבוץ, מינה רשם האגודות השיתופיות ועד ממונה לקיבוץ בראשות מר דני עברי (יודפת) ובו רוב לחברי הקיבוץ. הועד כולל נציג של ארגון הקניות האזורי ונציגת התנועה הקיבוצית.

3. לאור מצב החירום בקיבוץ וכדי למנוע גל של תביעות משפטיות ממאות רבות של ספקים ונותני שירותים אשר לא קיבלו את כספם, כמו גם עיקולים מנהליים של רשויות המס, נאלץ הקיבוץ – בסוף חודש נובמבר 2000 - לבקש מבית המשפט המחוזי צו להקפאת ההליכים כנגד קיבוץ החותרים. הצו יועד לאפשר את ייצוב המערכת הכספית של הקיבוץ ונקיטת צעדי ייעול והבראה מרחיקי לכת.

4. בסופו של דבר, מיועד התהליך להביא לגיבוש הסדר נושים של הקיבוץ.

הסדרי נושים כאמור מבוססים על טכניקות מגוונות כגון מחיקת חוב; ארגון החוב מחדש (restructuring) קביעת הוראות מעודכנות לבחינת יכולת ההחזר של הקיבוץ והתאמת יכולת זו בעתיד; פריסת החוב מחדש (rescheduling); המרת חוב להון וכיוצא באלה.

ביום ה- 29.11.00 ניתן צו להקפאת הליכים בהתאם לסמכות המוקנית בסעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט- 1999. סמכות זו חלה אף על אגודה שיתופית. הצו אסר על נקיטת הליך משפטי כלשהו כנגד הקיבוץ על מנת לאפשר "שקט תעשייתי" לצורך פעולות הייעול וההבראה בקיבוץ. הצו חיוני כדי למנוע מנושים זריזים וסחטניים לקבל העדפה מול נושים בעלי סבלנות.

הליכי הייעול וההבראה
5. בתקופת הקפאת ההליכים, אשר הוארכה מעת לעת (לתקופות קצובות של 90 יום) ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה, ננקטו פעולות חריפות של קיצוץ, ייעול והבראה בתוך מערכת הקיבוץ.

פעולות אלו לוו בשינוי מהותי של התקנון (אשר, אושר, בסופו של דבר, כחלק מהסדר הנושים וקיבל תוקף של פסק דין); כולל החלטה בדבר אימוץ החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל (שיוך דירות לחברים).

6. הקיבוץ עבר הליך מסיבי ומזורז של הפרטה ויציאת החברים לעצמאות כלכלית תוך קביעת מנגנוני סבסוד שרותים, מיסוי קהילתי ועזרה הדדית. מהלכים אלו הקטינו מאוד את בעיית הבזבוז וחוסר היעילות הסמויה בקיבוץ.
גיבוש הסדר הנושים ואישורו
7. כאמור, צו הקפאת הליכים אינו תכלית כשלעצמה; הוא מכשיר המיועד לסייע בגיבוש הסדר נושים.

הסדר נושים טעון אישור ע"י רוב מיוחס של 75% מהנשייה המצביעה (ערך כספי נכון לתאריך הקובע; כרגיל מועד מתן צו הקפאת ההליכים) ובנוסף לכך, רוב מנין הנושים המצביעים בכל אחת ואחת מחטיבות הנושים. כך, למשל, אם ישנן, במקרה הטיפוסי, שלוש חטיבות הנושים (נושים מובטחים, נושים בדין קדימה ונושים בלתי מובטחים) הרי שהרוב הדרוש חל בכל חטיבה וחטיבה בנפרד.

8. בקיבוץ החותרים, עמדו קופות הגמל הבנקאיות על סיווגן כחטיבה נפרדת; הוא הדין עם האגודות השיתופיות בעלות שעבוד על הון הקיבוץ באותה אגודה שיתופית. אף הן סווגו כחטיבה נפרדת. סך הכל, בנוסף לחטיבות הנושים המובטחים (המערכת הבנקאית, הנושה בדין קדימה והנושים הבלתי מובטחים) מדובר על חמש חטיבות נושים.

ברור, כי ככל שמספר קבוצות הנושים עולה, כך קטן הסיכוי לאישור הסדר נושים.

חרף זאת, ולאחר מאמץ ממושך ומורכב אושר הסדר הנושים המוצע בקיבוץ החותרים בכל חמש חטיבות הנושים.

עקרונות הסדר הנושים
9. ההסדר עצמו הוא סבוך ומורכב והוא כולל בחינה מחודשת של כושר ההחזר של הקיבוץ ופריסת החוב למערכת הבנקאית לתקופה ארוכה. לא נעשתה מחיקה של חוב מול הנושים המובטחים פרט לשחזורי ריבית וקביעת תקרות ריבית לחלויות כספיות שהגיע מועד פרעונן.

מחיקה מסויימת (30% מהחוב) נעשתה מול הנשייה הבלתי מובטחת ופריסתה (בתנאים נוחים) לתקופה קצרה יחסית (שלוש שנים).

הנושים המובטחים נתנו את הסכמתם העקרונית לשיוך הדירות לחברים ולעקרון על פיו 25% מהתמורות בגין עסקאות חריגות (כגון – מכירת אחזקות במפעלי הקיבוץ; עסקאות נדל"ן) יועברו למימון הפנסיה לחברי הקיבוץ (וזאת לאחר תשלום החוב המוסדר בהסדר הנושים שלא נפרע עפ"י ההסדר).