מועד הגשת ערר על עצם החיוב בהיטל השבחה
 
www.mekler.co.il לאתר של רו"ח בועז מקלר  


מועד הגשת ערר על עצם החיוב בהיטל השבחה

בועז מקלר רו"ח, אורי פיטוסי עו"ד

 

בהחלטה שניתנה לאחרונה, בועדת ערר לתכנון ובנייה פיצויים והיטל השבחה במחוז תל אביב (ערר מס'  אז/85109/12), קרן תורה ועבודה נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה אור יהודה נקבע כי לא ניתן להגיש ערר על עצם החיוב בהיטל השבחה לאחר סיום ההליך בפני השמאי המכריע וכי אין כל הוראה בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה המאפשרת זאת.

 

רקע:

 

במסגרת סעיף 14 (א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה (להלן: "התוספת השלישית") נקבע כי ניתן להגיש ערר בתוך 45 יום מיום קבלת השומה מהועדה המקומית לתכנון ובנייה על עצם קיומו של החיוב.

 

הערר מוגש בפני ועדת הערר לתכנון ובנייה פיצוים והיטל השבחה ( להלן: "ועדת הערר").

 

כמו כן, יש אפשרות נוספת וזאת מכוח בסעיף 14 (ב)(1) לתוספת השלישית, כי במידה ואין חולק על החיוב כשלעצמו אלא על גובה ההיטל, יש אפשרות לחייב בהיטל לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין שימנה שמאי מכריע לצורך ההכרעה בגובה החיוב.

 

הארכת מועדים אלה נתונה ליו"ר ועדת הערר וליו"ר מועצת השמאים, בהתאם "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

 

כלומר, מלשון החוק עולה שלא ניתן לפצל את הבירור בהיטל השבחה- כך שחלקו יתנהל בפני ועדת הערר וחלקו יתנהל בפני שמאי מכריע.

 

במאמר מוסגר אציין, שעוה"ד הפועלים בתחום הנ"ל, נוהגים להגיש תחילה ערר לועדה המקומית לתכנון ובנייה על עצם קיומה של ההשבחה ובמקביל בקשה לדחיית ערר על עצם גובה חיוב ההשבחה, כך שבמידה ותדחה טענתם בעצם לקיומו של ההיטל תהיה להם האפשרות לדון לאחר מכך בגובה ההיטל.

 

טענת העוררת:

 

ביום 10.3.2011 הוצאה שומה ע"י הועדה המקומית לתכנון ובנייה אור יהודה.

 

השומה הוצאה כנגד "קרן תורה ועבודה".(להלן: "העוררת").

 

ביום 10.5.2012 לאחר כשנה וחודשיים, הוגש ערר לועדת הערר במחוז תל אביב.

 

הערר, כלל טענות כנגד עצם החיוב בקיומו של היטל השבחה וזאת מכוח סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק.

 

 

בערר צויין כי בעבר מונה שמאי מכריע וכי לא הועלו בפניו טענות משפטיות ולפיכך הוגש ערר זה.

 

עוד טענה העוררת כי כעת לאחר שהשמאי המכריע דן בגובה החיוב, היא מבקשת לטעון על עצם החיוב בכלל, וכי היא לא העלתה טענות משפטיות בפני השמאי במודע בשל כך שהוא אינו מוסמך לדון בכך.

 

הועדה המקומית לתכנון ובנייה ביקשה לדחות על הסף את הערר בשל איחור בהגשתו.

 

החלטה:

 

ועדת הערר דחתה את טענת העוררת וקבעה כי אין כל הוראת בתוספת השלישית המאפשרת לחייב להגיש ערר על עצם החיוב לאחר סיום ההליך בפני השמאי המכריע.

 

עוד הוסיפה, כי בקשת הפטור דנן הוגשה באיחור משמעותי, כשנה וחודשיים לאחר קבלת שומת הועדה המקומית וכי הדין אינו מאפשר לנהוג בהגשת בקשה למינוי שמאי מכריע וניהול ההליך בפניו, והגשת ערר לוועדת הערר בטענה אחרת על עצם קיומו של החיוב.

 

עוד נקבע ע"י ועדת הערר כי בעצם הגשת בחירת הנתיב של שמאי מכריע יש בה הלכה למעשה הכרה בעצם החיוב.

 

תשומת הלב לעניין זה לכך שבעקבות פרשנות שגויה של פס"ד בלוך מ-3.9.2014 חויבו במקרים מסוימים היטלי השבחה על שטחי משבצת נחלות חקלאיות שאינן בחלקת המגורים ו/או בשטח המחנה.