טיוטת קודקס החלטות מועצת מקרקעי ישראל להערות הציבור
 

24.3.2013

 

טיוטת קודקס החלטות מועצת מקרקעי ישראל להערות הציבור

בועז מקלר, רואה חשבון

 

מינהל מקרקעי ישראל פנה לציבור הרחב להעיר את הערותיו לא יאוחר מיום 21.4.2013 לטיוטת קודקס החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

 

הקודקס, אשר מאגד ומאחד את אוסף החלטות מועצת מקרקעי ישראל להחלטה אחת בעלת סעיפי משנה, נועד, על פי מינהל מקרקעי ישראל (להלן "ממ"י"), לשמר את "הדין קיים", תוך עדכון ותיקון הליקויים והחסרונות. במקביל לפרסום הקודקס החדש באתר ממ"י, פרסם ממ"י הודעה, אשר קוראת לציבור להעיר את הערותיו לגבי הקודקס עד ליום 21.4.2013.

 

בנוסף, נכתב בהודעה, כי בטיוטת הקודקס "עודכנו, מוינו ונערכו מחדש החלטות המועצה, כדי להתאימן למדיניות הקרקעית הנהוגה..." (הדגשה שלי - ב.מ).

 

השאלה המתבקשת היא מהי אותה "מדיניות קרקעית נהוגה" ומה היא סמכות ממ"י לערוך שינויים כאמור וכיצד מדיניות זו מתבטאת באותם עדכונים שהוכנסו בקודקס.

 

שאלה נוספת היא מדוע לא ניתן ביטוי בקודקס להחלטות המדיניות הקרקעית של ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל ומה יהיה מעמדן לאחר מתן תוקף לקודקס בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל.

 

כמו כן יש להיערך להעברת הקודקס כמקשה אחת בישיבת מועצת מקרקעי ישראל בעתיד הקרוב, החלטה אשר תיתן תוקף לשינויי המדיניות שבוצעו ע"י ממ"י ללא דיון ראוי ומקובל.

 

להלן דוגמה לשינויים מהותיים אשר הוכנסו בקודקס:

 

החלטה 416 "חוזי חכירה במושבי עובדים לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך - 1960" אשר אושרה ביום 11.5.1989, קבעה כי:

 

"החל מיום 11.5.89 יהיו מושבי עובדים וחברי מושבי עובדים זכאים לחתום עם מינהל מקרקעי ישראל על חוזה חכירה כדלקמן: 

1.                חוזה חכירה לאגודה שהיא מושב עובדים.

2.                חוזה חכירה למתיישב לגבי חלקה א' של נחלה במושב עובדים."

 

להחלטה דנן צורפו שני חוזי חכירה:

האחד, חוזה חכירה - מושב עובדים (להלן: "חוזה המושב") הקובע בין היתר בסעיף 5(ג) "מטרות החכירה":"למרות האמור לעיל ובכפוף לאמור בסעיף 7 (ב) תהיה האגודה רשאית להשתמש בחלק מהמוחכר למטרת מפעל. בפסקה זו: האגודה - לרבות חבריה, באישור האגודה, ובלבד שעל חבריה יחול סעיף 10 (ה)". (הדגשה שלי - ב.מ).

                                                                                               

כאשר "מפעל" מוגדר לעניין זה בסעיף 2 "הגדרות" לחוזה המושב כדלקמן:

 

""מפעל" - שטח קרקע מתוך המוחכר המשמש או נועד לשמש לתעשייה, לבתי הבראה ונופש, לחניונים (קמפינג). לתחנות דלק, לבריכות שחיה מסחריות, או לכל מטרה עסקית אחרת שאינה משק חקלאי.."

 

והשני, חוזה חכירה - חלקה א' (להלן: "חוזה חלקה א' ") הקובע בסעיף 6 "מטרות החכירה":

 

"המוחכר מוחכר לחוכר למטרות מגוריו, הקמת מבני משק, עיבוד חקלאי ומטרות אחרות. והכל בהתאם להחלטות המועצה בתנאים ובפרטים שיקבעו על ידה, מזמן לזמן, שיהיו בתוקף במועד מימוש המטרה (להלן - מטרות החכירה)". 

 

מנגד סעיף 1 לפרק שני, בחלק משנה החמישי אשר בחלק הרביעי לקודקס החדש, קובע את מטרות החכירה כדלקמן:

 

"1. קרקע חקלאית תימסר בדרך של חכירה בלבד, ליצור מוצרים חקלאיים ולהקמת מבנים ומתקנים הדרושים למגורי המתיישבים ולצרכיהם האחרים וכן לצרכי הייצור החקלאי."

 

יוצא בזאת, כי הקודקס החדש מצמצם משמעותית את הזכויות שהוקנו על פי חוזי החכירה המקוריים ומגביל אותם לשימושים חקלאיים בלבד.

 

מהדוגמה לעיל ומדוגמאות רבות נוספות עולה הצורך להיערך כהלכה לקראת ישיבת מועצת מקרקעי ישראל אשר צפויה לאשר את הקודקס לרבות נקיטת הליכים משפטיים ככל שידרשו לשמירת זכויות אגודת הישובים החקלאיים וחבריהם.

 

כמו כן אנו מציעים להוסיף להחלטה הצפויה בעתיד הוראה שתקבע חד משמעית כי במקרה של סתירה בין הוראות הקודקס להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, החלטות המועצה יגברו.