שינויים בדמי חכירה מהוונים ודמי היתר בקרקע עירונית
 

31 ינואר 2010

 

שינויים בדמי חכירה מהוונים ודמי היתר בקרקע עירונית

בועז מקלר, רואה חשבון

 

מועצת מקרקעי ישראל, בהרכבה החדש המונה 7 נציגי ממשלה ו-2 נציגי הקרן הקיימת לישראל ויו"ר המועצה - שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס אישרה, ביום 28 בדצמבר 2009, שורה של החלטות, לרבות הרפורמה בניהול מקרקעי ישראל אשר היא החלטת מדיניות מקרקעין מובהקת רבת השלכות.

 

בין היתר, אישרה המועצה את הצעה מס' 272, המתקנת את החלטת מועצה מס' 1184 (מיום 29.3.2009) "תוספת בניה, שינוי ייעוד, ניצול ופיצול מגרש - תשלום דמי היתר".

 

להלן נציין את עיקרי השינויים שחלו בהחלטה 1184 ביחס לבעלי חוזי חכירה מהוונים לדורות למטרת מגורים:

 

דמי חכירה מהוונים

 

בהתאם להחלטה 1184

לאחר תיקונה ב-12/2009

בהתאם להחלטה 1184

טרם תיקונה

אזור תחולה ושיעור דמי חכירה

במגרש ששטחו עד 280 מ"ר -

כשהחוכר שילם תמורה שחושבה עפ"י שטח הבניה בפועל – יהיה פטור מתשלום דמי חכירה מהוונים, עבור זכויות הבניה שלא שולמה בגינן תמורה ושהיו קיימות בתוכנית בעת ההקצאה.

 

 

 

במגרש ששטחו מעל 280 מ"ר -

כשהחוכר שילם תמורה שחושבה עפ"י שטח הבניה בפועל – בעת ההקצאה, ממ"י יגבה דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא עבור זכויות הבניה המבוקשות בהיתר הבניה ואשר לא שולם עבורן בעת ההקצאה, החל מהמטר הראשון.

לאחר מיצוי הזכויות ישלם דמי היתר כאמור מטה.

 

ללא מגבלת תוקף

כשהחוכר שילם תמורה שחושבה עפ"י שטח הבניה בפועל - בעת ההקצאה, ממ"י יגבה דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא עבור זכויות הבניה המבוקשות בהיתר הבניה ואשר לא שולם עבורן בעת ההקצאה, החל מהמטר הראשון.

 

 

 

 

אזור עדיפות לאומית ב'

(51%)

 

ומרכז הארץ

(91%)

 

לבעלי חוזה חכירה מהוון למגורים ממ"י לא יגבה דמי חכירה מהוונים, עבור כל תוספת בניה מבוקשת.

 

 

 

 

 

בתוקף ל- 3 שנים, עד 29/3/2012

אזור עדיפות לאומית א'

(31%)

 

וקו עימות

(0%)

 

דמי היתר

 

בהתאם להחלטה 1184

לאחר תיקונה ב- 12/2009

בהתאם להחלטה 1184

טרם תיקונה

אזור תחולה

ושיעור דמי היתר

 

 

 

 

אין שינוי

 

 

 

 בתוקף לשנתיים ממועד אישור ההחלטה כדין

 לבעלי חוזה חכירה מהוון למגורים ממ"י יגבה דמי היתר עבור תוספת בניה ליחידת מגורים אחת, אם שטחה המבונה של יחידת הדיור הקיימת יחד עם תוספת הבניה המבוקשת עולה על 240 מ"ר או אם תוספת הבניה המבוקשת עולה על 160 מ"ר, אך מתווספת בעקבות המימוש יחידה נוספת לזו הקיימת.

 

בתוקף לשנתיים, עד 29/3/2009

 

אזור עדיפות לאומית ב' -

(15.8%)

 

ומרכז הארץ - (31%)

 

 

אין שינוי

 

 

 

בתוקף לשלוש שנים ממועד אישור ההחלטה כדין

לבעלי חוזה חכירה מהוון למגורים ממ"י לא יגבה דמי היתר, עבור כל תוספת בניה מבוקשת, שינוי ניצול ועבור פיצול מגרש.

 

בתוקף ל- 3 שנים, עד 20/3/2012

 

אזור עדיפות לאומית

א' - (9.6%)

 

וקו עימות

(0%)

 

אפליית קרקעות למגורים במגזר החקלאי

 

החלטה 1184, ותיקונה מיום 28.12.2009 אינן חלות על מגרשי המגורים בקיבוצים ובמושבים שיתופיים המשויכים לחברים במסגרת שיוך דירות ואף לא על חלקות המגורים בנחלות במושבים.

 

ההחלטה מקלה ו/או פוטרת את אוחזי הקרקע בעיר ובהרחבות מדמי היתר ודמי חכירה מהוונים על תוספת זכויות בניה בעוד שמגרשי המגורים ששויכו לחברים בקיבוצים ובמשובים השיתופיים חלקות המגורים במגזר החקלאי ימשיכו לשאת בתשלומים אלה.

 

מר דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי פנה למועצת מקרקעי ישראל בטרם ישיבתה מיום 28.12.09 בדרישה להחיל החלטה זו שיש בה הטבה כספית משמעותית במגרשים צמודי קרקע גם על מגרשי מגורים אשר שויכו לחברים בקיבוצים ובמושבים שיתופיים על חלקות המגורים בנחלות החקלאיות, שכן אין כל הגיון לפטור את מרבית אוחזי הקרקע בעיר ובהרחבות הישובים החקלאיים מדמי היתר על תוספת זכויות בניה, בעוד שמגרשי החברים בקיבוץ ובמושב שיתופי וחלקות המגורים בנחלות החקלאיות ימשיכו לשאת בתשלום זה.

 

נדגיש כי אפליית מגרשי המגורים במגזר החקלאי אשר החלה בהחלטה 1184 וממשיכה ביתר שאת בהחלטה המתוקנת מיום 28.12.09 סותרת את חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7) התשס"ט 2009 (אשר פורסם ב-10.8.09).

 

לפי החוק החדש הגדרת "קרקע עירונית" בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 הינה "קרקע שייעודה לפי תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בניה לפי חוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965, הוא למגורים או לתעסוקה".

 

זועקת לשמים אפליית בעלי זכויות חכירה מהוונות במגרשי מגורים אשר הוצאו ממשבצת הנחלות החקלאיות ושויכו לחברים בקיבוצים ובמושבים שיתופיים.

 

מדובר בפגיעה קיצונית ובלתי מידתית בחוכרי קרקע עירונית במגזר החקלאי אשר יש להחיל עליהם את הוראות החלטה 1184 באופן שווה.

 

במצב עניינים זה של אפליה קשה ומתמשכת לא נותרה אפשרות לחוכרי קרקעות המגורים הנפגעים במגזר החקלאי ולקברניטי תנועות ההתיישבות אלא לפנות לערכאות משפטיות בטענת אפליה וקיפוח קשים ומתמשכים.