ביקורת ביהמ'ש על התנהלות ממ'י מול ישובי הצפון

1.10.2009

ביקורת ביהמ"ש על התנהלות ממ"י מול ישובי הצפון

בועז מקלר, רואה חשבון

 

(1)   מינהל מקרקעי ישראל, אמור היה לסייע לישובי קו העימות בצפון לאחר מלחמת לבנון השניה. והנה, "תרומתו" של מינהל מקרקעי ישראל לישובי קו העימות, החל משלהי שנת 2006, מתבטאת בסדרה של תביעות משפטיות (כולל הליכי גבייה, אכיפה ועיקול) - תוך שכירת עורכי דין חיצוניים במסגרת מכרזי גבייה - בגין חובות דמי חכירה שנתיים שמקורם עוד בראשית שנות ה-90.

מינהל מקרקעי ישראל שב ודורש, כאמור, מאז סוף שנת 2006, מישובי קו העימות הן את החוב (השנוי במחלוקת) שהתיישן והן את החוב (אף הוא שנוי במחלוקת) שלא התיישן. בנוסף לכך, הוא, לעיתים, מתנה שירות בשירות ומעכב אישורים החיוניים לפיתוח וביסוס ישובי פריפריה מובהקים אלו.

 

דרישת יישובי הצפון לפטור מדמי חכירה שוטפים

 

(2)   לעצם הדברים, המצב הוא אבסורד גמור היות וכל החוכרים, לכל המטרות (מגורים, תעשיה ומלאכה, תיירות ומסחר), בקו העימות בצפון פטורים לחלוטין מתשלום דמי חכירה מהוונים למינהל מקרקעי ישראל (חוזה חכירה מהוון תמורת 0% מערך הקרקע), ואילו היחידים אשר נותרו בדד - ונדרשים להמשיך ולשלם דמי חכירה כאילו אין קו עימות ואין שיקולי פריפריה רחוקה - הם החוכרים בתנאי נחלה.

סוגיה זו נדונה בבג"צ 10695/05 קיבוץ משגב עם ואח' נ. מועצת מקרקעי ישראל.

(3)   יישובי קו העימות מעלים טיעונים כבדי משקל נוספים - מעבר לטיעון יסודי זה - המקטינים (עד כדי איון) את החוב הנטען על ידי ממ"י. כך, למשל, ממ"י גבה כספים מחברים בישובים הללו (חברים במושבים בקו העימות) ובניגוד לדין זקף סכומים אלו לחוב שהתיישן (ואף לריבית על החוב שהתיישן), כתוצאה מכך, ממ"י מתעלם מתשלומים אלו כאילו לא היו ולא נבראו.

 

המאבק המשפטי של ממ"י ביישובי הצפון
 

(4)   ממ"י גייס למשימה עורכי דין חיצוניים, המתמחים בגביית חובות. הישובים בקו העימות - המיוצגים על ידי עו"ד רון רוגין ועו"ד (רו"ח) ש' שנקלר ('רון רוגין - עורכי דין') - התגוננו בפני גל תביעות אלו. היישובים ביקשו לאחד את כל התובענות להליך מרוכז ויעיל אחד. היות וטענות ההגנה היסודיות של יישובי קו העימות הן משותפות (טענות ההגנה הפרטניות הן משניות יחסית לכלל ההליך). למרבה הפלא, ממ"י התנגד לרעיון זה, ככל הנראה, מתוך תפיסה טקטית על פיה ניתן, ביתר קלות, להתמודד עם כל ישוב בפני עצמו, ולא להיאבק מול כל הישובים יחדיו.

 

המלצת בית המשפט העליון לריכוז ההתדיינות
 

(5)   היישובים פנו לבית המשפט העליון בבקשה לאיחוד הדיון. בית המשפט העליון נמנע מאיחוד פורמלי של התובענות אולם המליץ - בהחלטה מחודש דצמבר 2008 - כי "מן הראוי שהצדדים יעשו מאמץ להגיע להסדר דיוני שיאפשר את בירור השאלות המשותפות לתובענות השונות במסגרת אחד מההליכים התלויים ועומדים ביניהם תוך התליית יתר התובענות עד לבירור אותן שאלות משותפות".

(6)   בהתאם להמלצת בית המשפט העליון, הוצע על ידי יישובי קו העימות לנציגי ממ"י לרכז את ההתדיינות בהליך מוביל (test case) תוך עיכוב יתר ההליכים. שוב, למרבה התמיהה - סירב ממ"י, מכל וכל, אף להצעה זו.

 

פניית כרם בן זמרה לעיכוב ההליך
 

(7)   על רקע מציאות זו, הוגשה בקשה ע"י מושב כרם בן זמרה, אחד מהישובים בקו העימות, לעיכוב ההליך עד להכרעה באחד מההליכים המובילים בהתדיינות. ממ"י התנגד לבקשה. בית המשפט השלום בנצרת קיבל את בקשת מושב כרם בן זמרה והורה על עיכוב ההליך. ממ"י לא אמר נואש. בהתאם להנחיית היועצת המשפטית של ממ"י במחוז הצפון הוגשה בקשת ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בנצרת.

(8)   בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט א' אברהם) דן בערעור ממ"י כנגד החלטת בית המשפט השלום. הערעור של ממ"י נדחה מכל וכל. בית המשפט ציין כי טכניקת ההתדיינות של ממ"י - תביעה נפרדת כנגד כל ישוב וישוב (להערכתנו, מתוך רצון להתיש את הישובים) - כרוכה ב"בזבוז משאבים עצום".

 

האפליה הקשה על רקע ההטבות העצומות שמעניקה הרפורמה
 

(9)   יוסף, כי המאבק אשר מנהל ממ"י כנגד יישובי קו העימות בצפון הוא תמוה ומוזר ביותר נוכח הרפורמה במקרקעין (חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7) תשס"ט-2009).

ברפורמה זו, ובהחלטה 123 של ממשלת ישראל (ממ"י/5 מה-12 במאי 2009), היוצקת לה את התוכן המהותי, מעניק ממ"י הטבות עתק, לחוכרי בניה נמוכה (וילות) בעיקר במגזר העירוני במרכז הארץ.

הטבות אלו - זועקות לשמיים נוכח התעקשותו של ממ"י לנקוט בהליכי גבייה ואכיפה אל מול קבוצת ישובים חקלאיים בפריפריה הרחוקה של חוב השנוי במחלוקת.