ערעור ממ"י על זכותו של נהלל לאייש נחלותיו ללא תשלום נוסף
 

יוני 2009

 

ערעור ממ"י על זכותו של נהלל לאייש נחלותיו ללא תשלום נוסף

בועז מקלר, רואה חשבון

 

לאחרונה הגיש מינהל מקרקעי ישראל (להלן "ממ"י") ערעור לבית המשפט העליון על זכותו של מושב נהלל לאייש את כל 150 נחלותיו ללא תשלום נוסף כפי שנקבע ע"י כב' השופט ב' ארבל בבית המשפט המחוזי בנצרת (הפ 230/07) "נהלל מושב עובדים להתיישבות חקלאית אגודה שיתופית בע"מ ואח' נגד מינהל מקרקעי ישראל".

 

פסק הדין שניתן כאמור ע"י ביהמ"ש המחוזי פסל את התנהלות ממ"י במקרה הנדון, אולם יחד עם זאת ביהמ"ש לא דן בבעיה העיקרית עצמה והיא חריגת ממ"י מסמכותו לקבוע מדיניות מקרקעין כאשר הקפיא את איוש הנחלות בכלל.

 

ממ"י טוען בין השאר בערעור לביהמ"ש העליון כי ביהמ"ש המחוזי הגיע למסקנה שגויה "תוך התעלמות ועקיפת החלטתו של המינהל, עוד בשנת 2005, להקפיא את הוראות האגף החקלאי מס' 31".

 

נדגיש כי מדיניות איוש הנחלות שנקבעה בועדה לקרקע חקלאית של מועצת מקרקעי ישראל ב-16.11.1992 היא זו אשר קיבלה ביטוי בהוראת אגף חקלאי של ממ"י מס' 31. לממ"י אין סמכות לשנות מדיניות זו כל עוד מועצת מקרקעי ישראל לא שינתה אותה וזה המצב עד היום.

 

ממ"י לא שם ליבו כי החלטת ההקפאה אשר ניתנה ע"י ממ"י נגועה בחוסר סמכות ובחריגה ממנה, תוך התעלמותו ממועצת מקרקעי ישראל ומסמכותה לקבוע את המדיניות.

 

ממ"י הינו גוף המבצע ומוציא לפועל את המדיניות הנקבעת ומותווית ע"י מועצת מקרקעי ישראל. במקרה הנדון חרג ממ"י מסמכותו כגוף מבצע, התיימר להיכנס לנעליה של מועצת מקרקעי ישראל וקיבל החלטה המתווה מדיניות במקומה.

 

אם כן, כולנו תקווה כי הפעם ביהמ"ש אכן לא יתעלם מהיותה של החלטת ממ"י נגועה בחוסר סמכות ויקבע אחת ולתמיד אודות היותה חסרת כל תוקף משפטי ואופרטיבי וכי היא נתקבלה בחוסר סמכות.

 

במושב נהלל (להלן: "המושב"), שנוסד בשנת 1921 כמושב עובדים, 75 נחלות מאויישות, ששטח כל אחת הנו 120 דונם הכוללת כ"א שטחה של נחלה שטרם אוישה. מקור גודלן של נחלות אלה הנו בכוונתם של האבות המיישבים, לישב במושב 150 משפחות מתיישבים, ולהעמיד לרשותם 150 נחלות.

 

המושב החליט לאייש את כל נחלותיו, באופן שיגיע לתקן המתוכנן מלכתחילה, דהיינו 150 נחלות. לשם כך החל המושב לנקוט הליכים תכנוניים, שמטרתם לפצל את 75 הנחלות הקיימות לשתיים, כאשר 75 הנחלות החדשות שתיווצרנה עקב כך, תוקצנה לחברי אגודה שאינם בעלי נחלות כיום, בד"כ קרובי משפחה מדרגה ראשונה, אשר שמותיהם הועברו לממ"י, המנהל את מקרקעי הקרן הקיימת לישראל - שהינה בעלת המקרקעין הנכללים במשבצת הנחלות החקלאיות של המושב.

 

בתחילה, ממ"י שיתף פעולה עם המושב, אולם מאוחר יותר חזר בו והודיע כי אינו מסכים לבקשת המושב וזאת לאור החלטה הנהלת ממ"י מס' 863 מאפריל 2003 והחלטות נוספות המרחיבות אותה, אשר עצרו והקפיאו את איוש הנחלות.

 

לטענת המבקשים, שהנם אגודת המושב ומספר חברים באגודה, אפשרו חוזי החכירה המקוריים שנחתמו עם המתיישבים, את פיצולן של הנחלות ולפיכך פנו לביהמ"ש המחוזי בנצרת בבקשה לסעד של הצהרה, לפיה התחייבויות ממ"י והגופים המתיישבים, באשר לפיצול הנחלות והקצאתן, הינן שרירות ותקפות, בהתאם למערך ההסכמי שבין הצדדים. בהתאם, וכפועל יוצא מהצהרה זו, זכאים המבקשים וחברי המושב לפצל את הנחלות הקיימות במושב וליישב את הנחלות החדשות שתיווצרנה, בהתאם לכללים הנהוגים בממ"י טרם החלטת ההקפאה, וזאת מבלי שיחוייבו לשלם כל תמורה בגין הקצאה זו.

 

ממ"י חולק על טענות המבקשים באשר להסתמכות על מצג אשר פוטר אותם מתשלום כאמור, או על הוראות נהלים, הסכמים, מצגים, שמהם נלמד אותו פטור. לטענת ממ"י, לא נוצר כל מצג כלפי מי מהמבקשים, לפיהם יהיו פטורים מתשלום כלשהו בגין ההקצאה וכי לא קיימות בנמצא כל הוראת נהלים או הוראות חוזיות המעניקות לזוכים בנחלות שטרם אוישו פטור מתשלום.

 

מושב נהלל לא הסכים עם עמדת ממ"י באשר לתשלום בגין הקצאת הנחלות. לשיטתו, יש להקצות לחבריו נחלות בלא שתידרש כל תמורה כספית נוספת.

 

ביהמ"ש נדרש להכריע האם מוסמך ממ"י לדרוש תשלום כספי נוסף ממושב נהלל או מן המתיישבים, בתמורה להקצאת נחלות שטרם אוישו אם לאו.

 

ביהמ"ש דחה את טענות ממ"י אחת לאחת וקבע כי:

א.         ממ"י מודה כי למושב נחלות כפולות

ב.         ממ"י אינו מפרש נכון את החוזה

ג.         אין צורך להגיש לממ"י בקשה לפיצול הנחלה

ד.         למושב זכות להכניס חוכר נוסף ללא הסכמת ממ"י

ה.         ניתן להקצות נחלות ללא תשלום נוסף

 

בית המשפט המחוזי בנצרת קובע בפסיקה האחרונה של פס"ד תחת הכותרת "סוף דבר" כדלקמן:

 

"אני קובע, כי התחייבויות המינהל וקק"ל ביחד ולחוד הינן שרירות ותקפות בהתאם למערך ההסכמי ביניהם לבין תושבי נהלל המקוריים, וכי בהתאם לכך, מתיישבים בנהלל, אשר לא חידשו את הסכמי החכירה עם המינהל זכאים לפצל נחלותיהם וליישבן בהתאם לכללים הנהוגים במינהל מקרקעי ישראל.

 

המינהל זכאי לגבות דמי הסכמה בגין העברת זכויות החכירה בנחלות, לאחר פיצולן, בהתאם להחלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל, ובהתאם לכללים הנוהגים ובמידה ואין פטור מדמי הסכמה, החל על העברת הזכויות.

 

אין באפשרותי לקבוע בפסק דין זה קביעות לגבי מתיישבים אחרים בנהלל, אשר חידשו את הסכמי החכירה עם המינהל. זאת מאחר ולא הועלו טענות לגבי עניין זה ולא הובאו כל ראיות באשר לנסיבות חידוש חוזי החכירה. אולם סבורני, כי ראוי כי ינקטו לגביהם כללים זהים, אם יבקשו זאת". (הדגשות שלי ב.מ).