שינוי ייעוד לתעסוקה בחוזה משבצת נחלות חקלאיות
 

 

 

 

שינוי ייעוד לתעסוקה בחוזה משבצת נחלות חקלאיות

בועז מקלר רו"ח

 

 

11.9.2008

 

בחוזה החכירה לדורות, (סעיף 4 (א) בחוזה הקיבוץ וסעיף 5 (ג) בחוזה המושב) בסעיף המפרט את מטרות החכירה, נכתב מפורשות כי זכותה של האגודה להשתמש בקרקעותיה לצרכי "מפעל", שהם בין היתר, ע"פ ההגדרה בחוזה  "... כל מטרה עסקית אחרת שאינה "משק חקלאי" ...".

 

סעיף אחר בחוזה החכירה (9 (א) בחוזה קיבוץ, 8 (א) בחוזה מושב), שעניינו שינוי ייעוד, קובע כי האגודה רשאית לפעול לשינויי ייעוד של המקרקעין שברשותה, בכפוף לשני תנאים: האחד- שתודיע על כך למינהל מקרקעי ישראל, והשני-ששינוי היעוד לא יחרוג ממטרות החכירה.

 

נבהיר כי הוראות סעיף 18 בחוזה הקיבוץ (סעיף 20 בחוזה המושב), קובעות אמנם כי אם שינוי יעוד הקרקע היא חוזרת לבעליה אולם בד בבד קיימת הוראה מפורשת המחריגה את הוראת סעיף 18 (סעיף 20 בחוזה המושב) מ"שינוי יעוד ע"פ סעיף 9 (א) לחוזה זה". (במושב סעיף 8 (א))

 

על פי עמדתו המפורשת של מינהל מקרקעי ישראל ועל פי רצף החלטות מפורשות של מועצת מקרקעי ישראל, שנתנו במשך עשרות שנים, ההתייחסות לקרקעות הקיבוץ או המושב מהיבט של זכויותיו במקרקעי המדינה הן כחוכר לדורות לכל דבר ועניין. ראו חוזרנו 72/2008 "זכויות בני רשות כזכויות חוכרים לדורות"

 

 מן האמור לעיל, ניתן ללמוד כי מכוח חוזי החכירה יש לקיבוצים ולמושבים זכויות מוקנות במקרקעין לשינוי ייעוד לתעסוקה ולשימוש בהם בייעודם החדש ללא כל מחויבות להשבתם למינהל.

 

זכויות אלו זהות לאלו שיש לחוכר עירוני מכוח סעיף ב(9) להחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל לפיה זכאי חוכר עירוני לנצל הקרקע ביעודה החדש. זכות שתורגמה בהחלטה 933 של מועצת מקרקעי ישראל לתשלום בשיעור של 31% מהשבחתה.

 

ראו היבט נוסף על ההבדל בין קרקע חקלאית לקרקע עירונית בחוזרנו מס' 67/2008 "חלקת המגורים בנחלה כקרקע עירונית".

 

אנו סוברים, כי זכויות חוזיות הקיימות מקדמת דנן גוברות על החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 949 המגבילה את שטחי התעסוקה ל-75 דונם (100 דונם באזורי עדיפות ב' ו-150 דונם באזורי עדיפות א') והקובעת שיעורי דמי חכירה מלאים תוך התעלמות גמורה מהוראות חוזה החכירה לדורות המתייחסות לקרקע משבצת נחלות חקלאיות כקרקע עירונית בכל הקשור לשינוי ייעוד לתעסוקה.