הסרת חסמים בהרחבות ישובים חקלאיים
 

 

 

                                                                             30 במאי, 2008

 

 

 

הנדון : הסרת חסמים בהרחבות ישובים חקלאיים

                           בועז מקלר, רו"ח

 

 

עד כה הוקצו בהרחבות בישובים חקלאיים מעל 23,000 מגרשים. מדובר במפעל ההתיישבותי הגדול ביותר שבוצע בישובים החקלאיים מתחילת שנות התשעים.

 

החלטה 1110 שהתקבלה בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 2.5.2007, קבעה בין השאר, כי מגרשי ההרחבה העולים על 115% מתקן הנחלות ישווקו במכרז פומבי.

 

הוראה זו שינתה את מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בקשר להרחבות בישובים חקלאיים אשר היתה נהוגה במשך עשרות בשנים.

 

כמו כן עומדת הוראה זו בסתירה לסעיף 2.2 להחלטה 959 עצמה הקובעת, כי "גריעת המגרשים כאמור לא תיפגע בזכויות היישוב החקלאי לענין תקנה 25(1) לתקנות חובת מכרזים התשנ"ג-1993".

 

הוראות סעיף (25)1 לתקנות חובת מכרזים קובעות כדלקמן:

 

"25.     נוסף על האמור בתקנה 3, התקשרות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן — המינהל) לביצוע עיסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא אחד מאלה:

 

(1)   הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות באותם מקרקעין או למי שיורה בעל הזכויות להעניקן; לענין זה, "בעל זכויות במקרקעין" — צד לחוזה פיתוח, לחוזה חכירה או חכירת משנה לתקופה של עשרים ואחת שנים לפחות, מי שזכאי כדין להיות צד לחוזה כאמור וכן מי שהיה צד לחוזה כאמור או מחזיק במקרקעין באופן רצוף, עשר שנים לפחות, בהסכמת המינהל;" (הדגשות שלי – ב.מ.)

 

לאור האמור לעיל ומאחר וההרחבות הקהילתיות בישובים החקלאיים, מתבצעות על שטחים מתוך חוזי החכירה של משבצת הנחלות החקלאיות של המושבים והקיבוצים, לא ניתן יהיה להשיג הסכמתם לגריעת מגרשים אלו מתוך שטחי המשבצת שלהם.

 

התוצאה המעשית היא ששינוי המדיניות בהחלטה 1110 מרוקן מתוכן מעשי ומחטיא את המטרה הראויה של הרחבות הישובים החקלאיים, ובמיוחד באזורי הפריפריה.

 

לפיכך אנו מציעים להמשיך את המדיניות שהיתה קיימת במשך עשרות שנים עד החלטה 1110 ולבטל הדרישה למכרז פומבי.

 

חסם מרכזי נוסף נובע מכך, כי החלטה 959 חסרה הוראה לפיה סכום היטל השבחה אשר שולם, יופחת מתשלום דמי החכירה המהוונים למינהל מקרקעי ישראל.

 

סעיף 6.6 להחלטה 959 קובע כי "היטל השבחה ישולם בהתאם להוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965".

 

המצב נוכחי יוצר עיוות בלתי אפשרי לפיו התשלום עבור הקרקע (דמי חכירה + היטל השבחה) עולה בעשרות אחוזים על שוויה הכלכלי.

 

לפיכך אנו מציעים להפחית את סכום היטל השבחה ששולם מהתשלום למינהל מקרקעי ישראל זאת בדומה להוראות  הקיימות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל 969 (סעיף 5.2) ו- 1147 (סעיף 4.2)