זכויות בר רשות בנחלה חקלאית זהות לאלו של חוכר לדורות
 


יולי 2006

 

זכויות בר רשות בנחלה חקלאית זהות לאלו של חוכר לדורות

בועז מקלר רואה חשבון

 

 

 

לאחרונה הבהיר מינהל מקרקעי ישראל, בשתי הזדמנויות שונות, את עמדתו לפיה זכויות "בני רשות" בנחלות חקלאיות במקרקעי ישראל זהות לאלו של "חוכרים לדורות" בכל הקשור להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי המינהל.

 

האחת – במסגרת בג"צ 'קו עימות צפון' (בג"צ 10695/05), קיבוץ משגב ואח' נגד מועצת ומינהל מקרקעי ישראל, שם נכתב בהודעת המינהל, במסגרת כתבי הטענות אשר אושרו בתצהיר גב' שולה בן צבי, מנהלת האגף החקלאי כי:

 

"...בשל הזמן הרב שנמשך הליך הסדרתן...מרבית הקרקעות ביישובים החקלאיים מוחזקות עד להשלמת הליך הרישום וההחכרה במסגרת הסכמי שכירות תלת שנתיים המתחדשים באורח שוטף. ...התנהלות המינהל ומועצת מקרקעי ישראל לגבי ישובים אלה זהה לזו הנוהגת בישובים חקלאיים להם חוזי חכירה לדורות..."   

 

 

השנייה – בביהמ"ש העליון, במסגרת רשות ערעור על פסק הדין שניתן במחוזי בעניין עוזי ושפרה בלוך (רע"א 725/05) שם נטען ע"י המינהל כי יש לראות "בבני רשות" חוכרים לדורות:

 

 

"המשיב (המינהל) סבור ...כי יש לראות בבני הרשות ..."חוכרים לדורות". הסיבה בשלה מוגדרים המשיבים כבני רשות, היא סיבה היסטורית, וכיום – טכנית, וקיימת להם זכות שייחתמו עימם חוזי חכירה לדורות. יתירה מכך, בחינת מערכת הזכויות שלהם כלפי מינהל מקרקעי ישראל נותנת כי אין היא שונה ממערכת זכויותיהם של חוכרים לדורות במשקים חקלאיים. משכך, הרי שיש לראותם כחוכרים לדורות, לפחות לצורך העניין הנדון."

 

בעניין זה ראו גם מאמרנו  " יתרונות מול חסרונות בחוזה חכירה לדורות ".

 


למסמכים אחרונים של רו"ח בועז מקלר