חשיבות מפעל המים באגודת הישוב החקלאי
 

19.6.2011

חשיבות מפעל המים באגודת הישוב החקלאי

בועז מקלר רו"ח, צ'סנר יעקב כלכלן

 

לקיומו של מפעל המים באגודת הישוב החקלאי חשיבות כלכלית מדרגה ראשונה במעלה לרבות עמידה בתנאי חוזה משבצת הנחלות החקלאיות הדורשים עיבוד חקלאי.

 

שמירת זכויות מפעל המים ומכסות המים

 

סעיף 150 לחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א - 2001 (להלן: "החוק") שומר על זכויותיהן של אגודות שיתופיות שהוקמו לפני תחילתו של החוק:

"אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בזכויותיהן של אגודות שיתופיות, ובכפוף להוראות סעיף 149 - של חברות, שהוקמו להפעלת משק מים או משק ביוב ברשויות מקומיות, לפני תחילתו של חוק זה." (הדגשה שלי - ב.מ.)

 

סעיף 151 לחוק מוציא מתחולת החוק רשות מקומית שהיא מועצה אזורית, ובלבד שלא ניתן צו ע"י שר הפנים, שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר להחיל חוק זה על מועצות אזוריות:

"חוק זה לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית, ואולם השרים רשאים, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להחיל חוק זה על מועצות אזוריות ולקבוע תנאים והתאמות לכך."

 

סעיף 150 מתייחס למועד תחילתו של החוק במשמעותו הכללית בעוד שסעיף 151 מתייחס למועד תחולת החוק במועצה אזורית מסוימת.

 

לאור האמור פנינו לרשות המים בעניין מעמד זכויותיה של אגודה שיתופית המוקמת להפעלת משק מים או משק ביוב בתחום מועצה אזורית באם הוקמה טרם החלת החוק על פי סעיף 151 על אותה מועצה אזורית.

 

אגודות הישובים החקלאיים - קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים, כפרים שיתופיים, הינן כאלו שהוקמו בין השאר על פי הוראות התקנון הפנימי שלהם להפעלת משק המים בתחום הישוב החקלאי.

 

על פי יעוץ משפטי שקיבלנו עובדת היותו של מפעל המים בבסיס פעילותן של אגודות הישובים החקלאים מחילה עליהן את הוראות סעיף 150 לחוק

 

שמירה על זכויות מקרקעי המשבצת - הנחלות החקלאיות

 

תנאי חוזי משבצת הנחלות החקלאיות דורשים עיבוד חקלאי.

 

סעיף 15(א) בחוזה הקיבוץ מתייחס למצב בו ייפסק השימוש בשטח המוחכר:

 

"במקרה והקיבוץ יחדל להשתמש בכל שטח המוחכר או בחלק ממנו למטרות החכירה, יהיה המינהל רשאי, לאחר התראה מוקדמת של 60 יום שתשלח לקיבוץ בדואר רשום, לבטל את החוזה לגבי אותו חלק מהמוחכר שהקיבוץ חדל להשתמש בו, או לא השתמש בו, ולקבל אותו לרשותו. הפסקת שימוש לפרק של 5 שנים לא תקנה למינהל את הזכות לתבוע החזרת השטח המבוקש."

 

סעיף זה דומה במהותו גם לסעיף 17(א) בחוזה המושב המתייחס גם הוא לשטח שאינו בשימוש.

 

כאן המקום לציין את התייחסות ממ"י לישוב החקלאי כחוכר לדורות. התייחסות זאת קיבלה ביטוי בין השאר במסגרת בג"צ 'קו עימות צפון' (בג"צ 10695/05), קיבוץ משגב ואח' נגד מועצת ומינהל מקרקעי ישראל, שם נכתב בהודעת ממ"י, במסגרת כתבי הטענות אשר אושרו בתצהיר ע"י גב' שולה בן צבי, מנהלת האגף החקלאי כי:

 

"...בשל הזמן הרב שנמשך הליך הסדרתן...מרבית הקרקעות ביישובים החקלאיים מוחזקות עד להשלמת הליך הרישום וההחכרה במסגרת הסכמי שכירות תלת שנתיים המתחדשים באורח שוטף. ...התנהלות המינהל ומועצת מקרקעי ישראל לגבי ישובים אלה זהה לזו הנוהגת בישובים חקלאיים להם חוזי חכירה לדורות..."

 

הפרדת מפעל המים מאגודת הישוב החקלאי

 

לאגודות ישובים חקלאיים השוקלות הפרדת מפעל המים לתאגיד נפרד מוצע להתייחס בנוסף לשני היבטים המכריעים שמנינו לעיל להיבטים הבאים:

 

-           היבטי מיסוי:       -    צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה ממכירת מים), התשל"ט - 1979 

-     מיסוי העברת נכסים מאגודת ישוב חקלאי לתאגיד אחר. 

-     תחולת מע"מ באגודת ישוב חקלאי לעומת תאגיד נפרד.

 

-        חידוש ושיקום מפעל המים. 

-        יחסי אגודת ישוב חקלאי- וועד מקומי. 

-        יחסי אגודת ישוב חקלאי- מועצה אזורית. 

-        שליטת אגודת הישוב החקלאי על משאב המים. 

-         המסגרת החקלאית אל מול המסגרת העירונית. 

-     מגבלת חוזה משבצת הנחלות החקלאיות. 

-     מעמד אגודת הישוב החקלאי כלפי הרשויות.