ניהול מפעל המים בישוב חקלאי


בועז מקלר, רואה חשבון ויעקב צ'סנר, כלכלן


כללי

 

1.   מושבים וקיבוצים רבים פונים אלינו בשאלות לעניין כדאיות המשך ההפעלה העצמית של מפעלי המים במושב ובקיבוץ וריבוי הצעות של תאגידים עסקיים להפעלת מפעלי המים כמיקור חוץ ו/או שיטת B.O.T  או שיטות אחרות.

 

להלן התייחסותנו לסוגיה של הפעלת מפעל המים במושב/בקיבוץ, בדגש על מפעל מים המפיק/מספק מים חקלאיים ומים ביתיים.

 

מאפייני מפעל המים

 

 

2.   למרבית המושבים והקיבוצים מפעלי מים עצמאיים, למפעלים אלו מאפיינים דומים:

 

תשתית פיזית - רעועה מוחזקת בעיקר ב"אחזקת שבר" ומתאפיינת במערכות בנות 30 שנה ויותר. אנשי האחזקה הוותיקים חלקם פרשו לגמלאות בעוד עיקר האחזקה מבוצעת ע"י קבלנים.

 

תשתית ניהולית - במרבית המושבים נשענת על מזכיר הישוב (זהו אחד הענפים המשותפים האחרונים שנותרו במושב) בקיבוצים על מרכז המשק ועל הנהלת החשבונות עם מערכות המחשוב הקיימות.

 

גביה – גידול במספר התושבים בהרחבות במושבים ובקיבוצים לצד הפרטת הדיור בקיבוצים מחייבים שינוי גישה בנושא החיוב לא עוד חשבון זמני שנסגר אחת לשנה אלא חשבון חודשי/דו חודשי מדויק וסופי המשמש כמסמך גביה תקף.

 

ברקע מצב זה פועלים תאגידים עסקיים המציעים "שחרור" מעול ניהול מפעל המים וזמינות של הון להשקעה בחידוש התשתית.

 

 

3.   יתרונות הפעלה עצמית :

 

                      א.                    שליטה על מכסות המים וחלוקתן.

                      ב.                    שליטה על תעריפים (תעריף ביתי כנגזרת של הקצבה ביתית וכו').

                       ג.                     שיתוף במשאבים – הנהח"ש קיימת, ריכוז משק קיים ומחשוב קיים.

                      ד.                    השארת הרווחים באגודה.

 

4.       חסרונות הפעלה עצמית :

 

                      א.                    חיכוך עם חברים וצרכנים אחרים בגבייה.

                      ב.                    העדר זמינות הון להשקעות.

                       ג.                     משאבי ניהול.

 

 

5.    יתרונות תאגיד מתמחה :

 

נגישות לשוק  ההון.

יתרונות לגודל בעיקר בניהול.

 

 

בחינה ראשונית של מפעל המים

 

6.   טרם החלטה על צורת ההפעלה האופטימלית של מפעל המים, יש לבצע בחינה ראשונית של המפעל בנושאים הבאים:

 

א.      ניהול – רמה מקצועית של "איש המים", טכנית וניהולית.

 

ב.      פחת- אחוז הפחת (הפער בין הפקה/קניה למכירה) כאן המקום להדגיש כי במושבים הפחת הכולל ידוע אך לא מוגדר: בעיקר דלף, שימושים לא מזוהים וכו' בעוד שבמרבית הקיבוצים, בהעדר מונים במחנה, הפחת בד"כ אינו ידוע.

 

ג.        גביה – אחוז הגביה והסיבות לגרעון.

 

ד.      תשתית – השקעה נדרשת בחידוש ציוד ומקורות המימון לה, מענקים מיועדים והלוואות.

 

 

להערכתנו, רק לאחר ביצוע סקירה ראשונית זו יש לבחון לעומק את החלופות השונות להפעלת מפעל המים.

 


למסמכים אחרונים של רו"ח בועז מקלר