שיוך או אובדן נכסי משבצת הקיבוץ
 


12 אפריל, 2006

 

 

 

שיוך או אובדן נכסי משבצת הקיבוץ

                                                                        בועז מקלר רו"ח

 

 

משבצת הנחלות בקיבוץ

 

משבצת הנחלות בקיבוצים (להלן: "משבצת הקיבוץ") הינה הנכס המשמעותי ביותר אשר נצבר במשך עשרות השנים. ערך המשבצת מוערך במרבית הקיבוצים בעשרות רבות של מיליון $. חוזה משבצת הקיבוץ הינו הטוב ביותר הקיים והוא עולה ביתרונותיו על חוזים אחרים במגזר החקלאי כגון חוזי המושב והכפר השיתופי, המטעים, חברות לעיבוד חקלאי וכו'...

 

לאחרונה לוחצים מספר משרדי יעוץ על קיבוצים תוך שימוש "באיום המסורתי" של לו"ז דחוק ובשילוב הטיעון המוכר של שיקולי מס וזאת כדי לבצע פעולות של שיוך מרבית נכסי משבצת הקיבוץ לחברים.

 

בחלק מפעולות השיוך המתבצעות יש סכנה ממשית של פגיעה קשה בנכסי משבצת הקיבוץ מאחר והן עלולות להפר הפרה יסודית את חוזה משבצת הקיבוץ.

 

נוכח ההשלכות החמורות וכבדות המשקל האפשריות של פגיעה בנכס המשמעותי ביותר שיש כיום  לקיבוץ ולחבריו כתוצאה מפעולות השיוך חובה על כל קיבוץ לקבל חוו"ד משפטית באשר להשלכות פעולות השיוך על אפשרות אובדן הזכויות בנכסי משבצת הקיבוץ.

 

כמו בכל נושא משמעותי אחר מומלץ לקבל חוו"ד נוספת באשר להשלכות ו/או נחיצות פעולות שיוך הנכסים במכלול ההיבטים ולרבות שיקולי המס.

 

 

עמדת מינהל מקרקעי ישראל

 

לפי עמדת מינהל מקרקעי ישראל מסירת זכויות בקרקע חקלאית המוחכרת לקיבוץ במסגרת חוזה המשבצת כנחלות, או חלקים ממנה, על ידו, לתאגידים נפרדים המוקמים על ידי הקיבוץ לרבות לתאגידים של חברי הקיבוץ, אם נעשתה, מהווה הפרה יסודית של תנאי חוזה המשבצת בין אם הוא חוזה חכירה לדורות ובין אם הוא חוזה שכירות למשבצת תלת שנתי (דו צדדי או תלת צדדי), האוסרים על מסירת זכויות בקרקע לאחר, בכל צורה שהיא, ללא אישור מראש ובכתב של המינהל.

 

קיבוצים רבים בקשו התייחסותנו  למצב( השכיח) בו פעילות המשק החקלאי כולו או חלקו עוברת  לתאגיד / תאגידי הפעלה ( בד"כ אגודות שיתופיות חקלאיות) הנמצאים בבעלות מלאה של הקיבוץ או של חבריו.

 

התבקשנו להתייחס לסוגיה האם העברת פעילות זו עולה בקנה אחד עם הוראות חוזי המשבצת החקלאית והחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

 

לפי עמדת ממ"י מסירת הזכויות בקרקע לתאגידי הפעלה מחייבת קבלת אישור.

 

עפ"י דרישת  המינהל אם תאגידים אלו הינם בבעלות מלאה של אגודת הקיבוץ, או של חבריה בלבד, יש להבהיר מהי הסיבה והמטרה להקמתם, וכן להמציא את ההסכם שאגודת הקיבוץ רוצה לכרות עם תאגידים אלו, זאת כדי לקבל את התייחסות המינהל הן מבחינת חוזה המשבצת והן מבחינת חוק ההתיישבות.

 

החלטה 915 וממשיכתה 957 שתוקפה פג ב- 31.12.2003 בדבר "ניוד זכויות עיבוד בקרקע חקלאית" נתנה מענה מסוים לסוגיה במגבלות ובמבחנים שנקבעו בהחלטה ובין השאר בהוראות  סעיף 8 כדלקמן:

 

א.      "בשטח המוחכר כמשבצת לאגודה, הניוד יוגבל לשטח שלא יעלה על 25 אחוזים מגודל המשבצת המתוכננת לאותה אגודה.

 

ב.       במקרה חריג אפשר שינתן היתר לניוד שטח העולה בגודלו על 25 אחוזים משטח המשבצת, בכפוף לאישור שר החקלאות". 

 

למען הזהירות המירבית הנדרשת כדי לשמור על נכסי משבצת הקיבוץ, יש להתנות את מהלך שיוך הנכסים באישור מינהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

 

 

                                                                                                                                               

 

 

 


למסמכים אחרונים של רו"ח בועז מקלר