קיבוץ יוכל להפוך למושב ולרשום הנחלות ע" החברים
הוועדה הבין-משרדית לבחינת שינוי מעמד הקיבוצים תקיים היום את ישיבתה המסכמת הוועדה הבין-משרדית שהקימה הממשלה לבחינת התנאים שיאפשרו שינוי סיווג של קיבוצים ומושבים שיתופיים למושבים או יישובים קהילתיים, תקיים היום את ישיבתה המסכמת. לפי המסמך המסכם שיועלה לדיון בישיבה, קיבוצים ומושבים שיתופיים שיבקשו לשנות את סיווגם למושב או יישוב קהילתי לא ייתקלו בקשיים מיוחדים. המשמעות העיקרית של שינוי הסיווג היא חלוקת חוזי חכירת הקרקע של היישובים מול המינהל לחוזים פרטניים של כל משפחה בנפרד.
מאת זיו מאור, "הארץ" 20.10.2003
הוועדה הוקמה על רקע הקשיים הגדולים שבהם מצויים עשרות קיבוצים וההערכה כי דרך זו - של הפיכת הקיבוץ ליישוב כפרי מסוג אחר - עשויה להיות הדרך היחידה למנוע את קריסתם מבחינה חברתית וכלכלית.

בנוסף, לפי החלטות מינהל שבתוקף וכאלה שיאושרו בעתיד, יאפשר הדבר לכל משפחה למכור את חלקת המגורים שלה ואת חלקה ברכוש אחר אם ישנו, למשל אחוז מהרפת המשותפת או המפעל. עם זאת, הגשת המלצותיה של הוועדה לממשלה עשויה להתעכב בשל תגובות והערות שהגישו גורמים שונים, ובהם נציגי תנועות ההתיישבות.

הוועדה, בראשות יועץ ראש הממשלה להתיישבות עוזי קרן, קובעת כי תוקם ועדת בחינה מיוחדת, שבה יישבו ראש האגודות השיתופיות, מנכ"ל משרד החקלאות, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, יועץ ראש הממשלה להתיישבות וראש המועצה האזורית שבתחומה היישוב המבקש לשנות סיווגו. הוועדה תקבע את המלצותיה בכפוף לתנאים המופיעים בהצעת ההחלטה שתעלה היום לדיון.

לפי המלצות הוועדה, קיבוצים שלגביהם יוחלט כי למדינה יש עניין בקיומם במיקומם הנוכחי, ייהנו מהקלות בקבלת האישורים. שיקול נוסף שיובא בחשבון בשיקולי מתן העדיפות הוא אם המדינה מעוניינת שהיישוב ימשיך באחיזה על הקרקע באמצעות עיבודה החקלאי.

קריטריון נוסף הוא קיומו של מספר מינימלי של יחידות דיור ביישוב הקיים, דבר שיאפשר תפקוד תקין של יישוב מתפתח, שלא יתקשה לשרוד. דבר זה יכול להקשות על שינוי הסיווג של קיבוצים קטנים הכוללים לא יותר מכמה עשרות משפחות.

תנאי נוסף לאישור שינוי הסיווג הוא תשלום דמי הסכמה למינהל, שיכולים להגיע לשליש משווי הקרקע. מדובר בתשלום שגובה המינהל במקרה של העברת חוזה מחוכר אחד לאחר. במינהל רואים גם את העברת הקרקע מהקיבוץ לחבר כהעברת חוזה מחוכר לחוכר.

בנוסף נקבע כי במקרה של שינוי סיווג, כל הנחלות הלא מאוישות - כלומר יחידות הדיור שלא נבנו בקיבוץ אף שתוכניות בניין העיר התירו בנייתן - יוחזרו למינהל. במינהל כבר נערכים למקרה כזה של שינוי סיווג יישובים, ולפני כמה חודשים הוציאו הוראת הנהלה שלפיה אין להתיר ליישובים חקלאיים לאייש נחלות ריקות שלא אוכלסו מעולם.

עם מגישי התגובות להמלצות נמנה רו"ח בועז מקלר, המייצג מושבים רבים. מקלר מתייחס בין היתר לעניין דמי ההסכמה וטוען שהדבר נוגד את החלטת מינהל 534, שלפיה העברת קרקע מתאגיד מתפרק לחבריו לא תחויב בתשלום כזה.

לטענתו, החלטה 534 מאפשרת ליישובים למכור בעצמם את הנחלות הריקות, מכיוון שבמשך עשרות שנים שילמו בעבורן דמי חכירה. התשלום, הוא אומר, מחייב אותם כיום להעביר שליש מהתמורה למינהל, כפי שצריך לשלם כל בעל נחלה המוכר את נחלתו. עוזי קרן עצמו כותב בהערות ששלח למשתתפים בישיבה היום, כי עניין דמי ההסכמה עשוי להיות מושמט מהמלצות הוועדה, בכפוף לבחינה משפטית.

מקלר טוען עוד כי הוועדה אינה מתייחסת לעובדה שלכל קיבוץ שמורה ממילא הזכות להפוך למושב עובדים בהסכמת שר החקלאות, מכוח סעיף 21 ד' לחוזה החכירה לדורות, שעליו מחתים המינהל את היישובים. גם ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, אורי גלעד, שלח לוועדה הערות ברוח דומה.

התנאים העיקריים לשינוי סיווג קיבוץ

* מספר תושבים מינימלי

* אינטרס של המדינה בקיום היישוב במקום

* תשלום דמי הסכמה למינהל

* שיווק נחלות שאינן מאוכלסות ע"י המינהל