שיוך הנחלות בקיבוצים ובמושבים השיתופיים לחבריהם
מאמרים חדשים במדור של בועז מקלר:
שיוך הנחלות בקיבוצים ובמושבים השיתופיים לחבריהם
בועז מקלר, רו"ח 15/4/2003
כללי:
1. בקיבוצים / מושבים שיתופיים רבים קיים רוב של חברים המבקשים לבצע שינויים כלכליים וחברתיים שתמציתם הפרטה מרבית הנכסים, זכויות הייצור ומתן אפשרות לחבר לממש/ למכור/ להוריש את זכויותיו.

2. חוזה המשבצת החקלאית של הקיבוץ/המושב השיתופי אינו מאפשר שינוי כלשהו בבעלות על נכסי המקרקעין המוחכרים במסגרת חוזה המשבצת של הקיבוץ ומהווים את מרבית נכסיו.

3. הוראות חוזה המשבצת החקלאית משקפות העקרונות החברתיים כלכליים של קיבוץ כפי שהיו במשך עשרות שנים בעבר. לחוזה זה יתרונות כגון אפשרויות הבנייה הבלתי מוגבלות לחברים בשטח המחנה וחסרונות כגון חוסר האפשרות לפצל הנחלות ולאפשר לחבר לממש את זכויותיו כפי שניתן מקדמת דנן לחברים בעלי הנחלות במושבים.

4 סעיף 21 (ד) (2)לחוזה החכירה לדורות של קיבוץ ומושב שיתופי קובע כדלקמן:
"אם הפך קיבוץ להיות אגודה שיתופית חקלאית שאינה קיבוץ, יחתום המינהל עם האגודה האמורה על חוזה חכירה בנוסח ובתנאים שיהיו מקובלים במינהל באותה עת לגבי החכרת קרקע לאגודה מאותו סוג ובלבד ששר החקלאות או מי שימונה על ידו ייתן את הסכמתו לחתימת החוזה עם האגודה האמורה ויקבע את גודל השטח שיוחכר לה ואת גבולותיו" (ההדגשות שלי- ב.מ.).
5 צורת ההתיישבות הנותנת ביטוי לרצון החברים להפריט ולממש את זכויותיהם היא זו של מושב עובדים או כפר שיתופי (להלן "מושב") המקבלת ביטוי בחוזה המשבצת החקלאית של המושב וחבריו.

בדרך זו לכל חבר נחלה הניתנת למכירה למי שעומד בקריטריונים הנקבעים על ידי האסיפה הכללית של האגודה השיתופית החקלאית ומקבל רוב קולות באספה כללית.

6. הנחלה אינה ניתנת לפיצול אולם היא מורכבת ממספר חלקים והעיקרי ביניהם: חלקה א' חלקת המגורים (שתי יחידות בנות 160 מ"ר כל אחת ויחידת הורים בת 55 מ"ר) חלקה א' יכולה להיות מפוצלת פיזית למספר יחידות שטח אולם מכירתה חייבת להיעשות בשלמות.

שאר החלקות מוחזקות במשותף על ידי האגודה. האגודה השיתופית החקלאית הינה צד לחוזה החכירה מול מנהל מקרקעי ישראל והיא בדרך כלל החוכר הישיר של כל משבצת האגודה הכוללת את כל נחלות החברים.

היתרונות והחסרונות ממהלך שיוך הנחלות בקיבוץ והפיכתו למושב
יתרונות :
1. צורת ההתיישבות של מושב חוצה את כל גווני הקשת הפוליטית וקיימת לגביה הסכמה רחבה בציבור. הסבירות לפגיעה בזכויותיהם של חברי המושבים נמוכה, מצב שלא קיים לגבי צורת ההתיישבות הקיבוצית הנמצאת מסיבות שונות ומתמשכות בסכנת כרסום זכויות תמידי.

2. פתרון מיידי לרצון החברים לסחר/ לממש/ למכור/ להוריש זכויותיהם בקיבוץ.

3. "הנחלה" הנה מושג מקובל וידוע וקיים לה ביקוש גדול בקרב שכבות אוכלוסייה בעלות אמצעים. נגזר מכך התמורה הגבוהה שניתן להשיג ממכירת נחלה יחסית לכל חלופה אחרת.

4. לשטח הבניה צמודת קרקע בשטח המחנה בקיבוץ ביקוש גדול במיוחד. התמורה הן ממכירת נחלות והן ממכירת יחידות מפוצלות עשויה לשמש מקור כספי לפתרון בעיות בקיבוצים רבים. החלטת הממשלה האחרונה לאמץ את המלצות ועדת מילגרום פירושה מתן זכויות שינוי יעוד לשטח של 2.5 דונם בשטח המחנה כך שניתן יהיה לנצלם ולמוכרם בתמורה.

5. יתרון מול החלופה להפוך ליישוב קהילתי תהליך המחייב אובדן מרבית קרקעות המשבצת וזכויות הייצור תוך אובדן הערך המוסף שיש למותג נחלה במושב ואובדן הסיכוי ליהנות ממימוש הרעיון של עיבוי יחידות המגורים בשטח המחנה.

6. משיכת שכבות אוכלוסייה צעירות ותורמות לקיבוצים המזדקנים.

7. אפשרות למכירה מיידית של הנחלות הלא מאוישות לכיסוי חובות והבטחת עתודה אקטוארית וקרנות פנסיה.

8. הנחלה משמשת כבטוחה מוכרת לקבלת משכנתא.

9. אפשרות לפיצול הנחלות לחברים מוגבלים וחסרי יכולת לקיים את משקם.

10. משיכת הבנים חזרה לקיבוץ כפועל ישיר של האפשרות להעברת הנחלה לבן ממשיך שזכויותיו מוגדרות וידועות.

11. לכל חבר זכות להקים בשטח הנחלה מבנה למטרות תעסוקה (תעשיה,מלאכה, אחסנה, משרדים, שירותיי תיירות ונופש) עפ"י החלטה 755 .

12. לכל חבר זכות להקים בשטח הנחלה ארבע יחידות קיט ("צימרים") (שמונה באזורי עדיפות, 10 באזורי קו העימות) על פי החלטה 653.

13. החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 823 מאפשרת רישום כל הנחלה או חלקה ישירות על שם החבר בעל הנחלה במושב.
חסרונות :
1. מורכבות תהליך שיוך הנכסים לחברים לפי ותק וגודל משפחה .

2. מורכבות הפיצול הפיזי והתיכנוני של מגרשי המגורים בין החברים ויצירת הנחלות.

3. קושי ומורכבות המהלך בקיבוצים להם מספר בתי אב מעבר לתקן הנחלות וקיומן של משפחות רב דוריות.
יישום המהלך
חמישה מושבים שיתופיים וקיבוצים נמצאים כיום בשלבים שונים של המהלך המחייב ביצוע פעולות וקבלת הסכמות של משרד החקלאות- הרשות לתכנון, מינהל מקרקעי ישראל, רשם האגודות, הסוכנות היהודית, התנועות המיישבות, בנקים- נושים, רשויות המס, רשויות התכנון ואסיפת האגודה.

ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה החליטה לאחרונה על הקמת ועדה אשר תגיש המלצותיה תוך 60 יום להפיכת קיבוץ יד חנה, מושב שיתופי צור נתן ומושב שיתופי מי עמי לכפרים שיתופיים .

מושב שיתופי מי עמי קיבל לאחרונה אישור ועדת הפרוגרמות של משרד החקלאות לשינוי סיווגו לכפר שיתופי.

המהלך קיבל את בירכתו של רשם האגודות השיתופיות.

להערכתנו האפשרות לשייך הנחלות לחברים בקיבוצים ולהפכם למושבים שרירה וקיימת לפחות כמו שהיתה קיימת עד לפני פחות מעשור שנים, טרום תקופת הפשרת הנדל"ן.