אפליה ופגיעה מתמשכת בחברי קיבוץ בחוק הביטוח הלאומי ובתקנותיו
 

אוגוסט 2016

 

אפליה ופגיעה מתמשכת בחברי קיבוץ בחוק הביטוח הלאומי ובתקנותיו

בועז מקלר רו"ח, אבנר עופר רו"ח

 

על רקע ההצעה לשינויים בחישוב הכנסת חבר קיבוץ ולגביית דמי ביטוח לאומי מחברי קיבוץ, הגיע הזמן לתקן עיוותים המפלים לרעה ופוגעים בחברי קיבוץ ביחס למבוטחים אחרים:

 

גביית דמי ביטוח מהכנסות פטורות מדמי ביטוח

בג"צ גבים פסל את התקנות שנקבעו על ידי שר העבודה והרווחה בהן נקבע כי גמלאות שמקבלים חברי קיבוץ ייחשבו כהכנסה ויוטלו עליהם דמי ביטוח לאומי – בניגוד לכל תושב ישראל אחר.

 

למרות ההחלטה הברורה של בג"צ, עמדת ביטוח לאומי היא שיש לחייב בדמי ביטוח את כלל הוצאות המחיה ללא הפחתה של סכומים שאינם חייבים בדמי ביטוח שמימנו את הוצאות המחיה כגון גמלאות ביטוח לאומי, רנטות פטורות מדמי ביטוח, גמלאות להורים שכולים, גמלאות לנכי רדיפות נאצים, גמלאות לנפגעי פעולות איבה, תגמולים לנפגעי גזזת, שכר דירה למגורים, דיבידנד, שבח מקרקעין, רווחי הון וכו'.

 

כפל גביית דמי ביטוח בין הכנסות עובדי חוץ

מהכנסתם של עובדי חוץ המועסקים כשכירים מחוץ למשק, מנוכים דמי ביטוח כפי שמנוכים דמי ביטוח מכל שכיר אחר. בקיבוצים רבים מקור זה של הכנסה מועבר לחברים ומהווה את המקור המרכזי להוצאות המחיה. לצורך חישוב ההכנסה הממוצעת לחבר מחולקות כלל הוצאות המחיה על סך כל החברים (ללא ניכוי הכנסתם של עובדי החוץ מהוצאות המחיה וללא הפחתת מספר עובדי החוץ מהמכנה). מאחר והסכומים המגיעים מעבודת עובדי החוץ לרוב גבוהים יותר מהכנסתם של עובדי הפנים, השכר הממוצע לחבר העובד במשק מוטה כלפי מעלה, וכך משולמים דמי ביטוח על אותם סכומים פעמיים.

 

גבית דמי ביטוח מעובדי חוץ שאינם עובדים במשק

בהתאם להנחיות המוסד לביטוח לאומי (הוראה 327 מעודכנת מינואר 2009), חבר קיבוץ עובד חוץ חלקי (פחות מ-80% משרה), ישלם דמי ביטוח באחד הסוגים 10,50,90, אף אם אינו עובד במשק.

 

הפחתת דמי אבטלה של חברי קיבוץ בשל יחוס הכנסה רעיונית

כאמור לעיל, חבר קיבוץ העובד מחוץ למשק בהיקף משרה הנמוך מ-80% משרה, מבוטח בקיבוץ אף אם אינו עובד בפועל בקיבוץ. בשל ביטוח זה, מיחס המוסד לביטוח לאומי הכנסה רעיונית לחבר ומפחית אותה מדמי האבטלה  המשולמים לחבר.

 

גביית דמי ביטוח מחברות קיבוץ נשואות שאינן עובדות

חברות קיבוץ נשואות שאינן עובדות אינן מוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי כעקרות בית. לכן הקיבוץ נדרש לשלם בגינן דמי ביטוח בסוג ביטוח 01 בסכום מינימאלי של 333 ש"ח (נכון לאוגוסט 2016). לעומתן עקרת בית שאינה חברת קיבוץ אינה נדרשת לשלם דמי ביטוח.

 

גביית דמי ביטוח מחברות קיבוץ המבוטחות במשק בזמן קבלת דמי לידה

עד ינואר 2009, נוכו דמי הביטוח מדמי הלידה בלבד. החל מינואר 2009, דורש המוסד לביטוח לאומי מחברות הקיבוץ תשלום כפול: דמי ביטוח המנוכים מדמי הלידה; תשלום בגין היותן חברות קיבוץ (בהתאם לסוג הביטוח בו בוטחו לפני הלידה) וזאת למרות שהן כלל לא עובדות בזמן קבלת דמי הלידה.

 

גביית דמי  ביטוח מחברי/ות קיבוץ בזמן קבלת דמי פגיעה

בינואר 2008 תוקן סעיף 351(א) לחוק הביטוח הלאומי. בתיקון נקבע כי כל הכנסה כולל דמי פגיעה, חייבת בניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהעובד והמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי רק עבור הסכום העודף על דמי הפגיעה. למרות האמור, גובה המוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח כפולים. גם דמי ביטוח שמנוכים במקור מדמי הפגיעה וגם דמי ביטוח לפי סוג הביטוח של החבר, בעוד שעל הכנסת החבר מהקיבוץ יש לגבות דמי ביטוח רק על בסיס הקיבוץ (לפיו מבוטח החבר) העולה על דמי הפגיעה.

 

תאום דמי ביטוח לאומי לחבר קיבוץ

חבר קיבוץ העובד כשכיר מחוץ למשק אינו יכול לבצע תאום דמי ביטוח באופן עצמאי ככל שכיר אחר אלא נדרש להגיש בקשה לתאום דמי ביטוח באמצעות מייצג מטעם הקיבוץ. דרישה ייחודית זו מחברי קיבוץ ומושב שיתופי, גורמת לעיכוב בביצוע החזר דמי הביטוח וכרוכה בעלויות כספיות.

 

נכות מעבודה

 

מענק מוגדל לנכה מעבודה

מבוטח, למעט בן קיבוץ, שנפגע בעבודה קודם שמלאו לו 21 שנים, והוא זכאי למענק נכות חד פעמי מעבודה, ישולם לו מענק בשיעור מוגדל, כאילו הייתה הכנסתו החודשית בסכום השכר הממוצע. הסימוכין לאפליה זו נמצאים בסעיף 107(ב) לחוק (מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר, אך פחות מ-20%) ובתקנה 41 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956.

 

קצבה מוגדלת לנכה מעבודה

מבוטח, למעט בן קיבוץ, שנפגע בעבודה קודם שמלאו לו 18 שנה, והוא זכאי לקצבת נכות חודשית מעבודה, תוגדל קצבתו במלאת לו 18 שנים, ותשוב ותוגדל במלאת לו 21 שנים.

 

במלאת לו 18 שנה תשולם לו קצבה מוגדלת כאילו הייתה הכנסתו החודשית 80% מן השכר הממוצע; במלאת לו 21 שנים תשולם לו קצבה מוגדלת כאילו הייתה הכנסתו החודשית בסכום השכר הממוצע.

 

הסימוכין לאפליה זו נמצאים בסעיף 115 לחוק הביטוח הלאומי ובתקנה 41 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956.

 

צירוף נכויות מעבודה

סעיף 121 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי על אף הוראות סעיף 120, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות בהן ניתן לצרף נכות חדשה מעבודה לנכות קודמת מעבודה אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר ההשתכרות של נכה העבודה. תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1965 (נסיבות לצירוף דרגת נכות) -  קובעת כי זכאות לצירוף נכויות תיבדק אם כתוצאה מכל הנכויות הכנסתו מעבודה של הנכה הצטמצמה ב -50% או יותר, ואם כתוצאה מכל הנכויות יהיה זכאי לקצבה במקום מענק, או להגדלת שיעור הנכות ל-100%.

 

המשמעות של צירוף נכויות מתבטאת בכמה מישורים:

1.      אפשרות  לעבור את סף הנכות המקנה מענק חד פעמי  בלבד ולקבל קצבה חודשית.

2.      יתכן והנכה יהיה זכאי לדרגת נכות מיוחדת בהתאם לתקנה 16 הקובעת כי במידה ולנכה אין כל סיכוי לחזור לעבודה ודרגת הנכות היא 65% לפחות, זכאית הועדה הרפואית לקבוע לו דרגת נכות של 100%. 

3.      אפשרות לקבל גמלאות מיוחדות ע"פ סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי:

          א.       קצבה מיוחדת לכיסוי הוצאות החזקת רכב לשימוש אישי, נסיעות, טיפול אישי ועזרה בבית.

          ב.       מענק מיוחד לכיסוי סידורים חד-פעמיים עקב הנכות, התאמת דיור, רכישת רכב לשימוש אישי (בתנאים מיוחדים) ורכישת אבזרי עזר.

 

עמדת הביטוח הלאומי היא כי מאחר ולא נקבעו מבחנים לעניין צמצום בהכנסתו של חבר קיבוץ, חבר קיבוץ אינו זכאי לצרוף נכויות.

 

נכות כללית

תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי (חוק לרון) עודד נכים לצאת ולעבוד . ע"פ התיקון נכה יוכל לצאת לעבוד ולהשתכר ועדיין לקבל קצבת נכות/קצבת עידוד כך שסך הכנסתו לאחר היציאה לעבודה תהיה גבוהה מקצבת הנכות שקיבל לפני היציאה לעבודה.

 

בתיקון לא נקבע מנגנון לטיפול בחברי קיבוץ. נכון להיום חבר קיבוץ המעוניין לעבוד מעבר ל-4 שעות ביום, אינו זכאי כלל לקצבת נכות וגם לא לקצבת עידוד יציאה לעבודה.

 

מבחני הכנסה לקצבת זקנה

מבחן ההכנסה לקצבת זקנה לחבר העובד בקיבוץ מבוצע על בסיס שעות עבודה. במידה והחבר עובד פחות מ-24 שעות שבועיות רואים את הכנסתו כהכנסה שאינה עולה על התקרה (5,394 ש"ח נכון לשנת 2016).

במידה ושעות העבודה עולות על 24 שעות שבועיות, רואים את הכנסת החבר כהכנסה העולה על התקרה הקבועה בחוק ולכן הוא אינו זכאי לקצבת זקנה מלאה ואף לא לקצבת זקנה חלקית.

 

מבחן ההכנסה הנ"ל גורם לעיוותים הבאים:

1.      אי התחשבות במספר התלויים בחבר/ת קיבוץ (תקרת ההכנסה של מי שאינו חבר קיבוץ ויש בו תלויים (ילדים או בן זוג) עולה בהתאם למספר התלויים). מבחן ההכנסה של חבר קיבוץ שיש בו תלויים נשאר 24 שעות שבועיות.

2.      שלילת הזכאות לקצבת זקנה חלקית. מי שאינו חבר העובד בקיבוץ, והכנסתו עולה על התקרה, עדיין יכול לקבל קצבת זקנה חלקית (ניכוי של 60 אגורות מקצבת הזקנה על כל שקל הכנסה מעבר לתקרה). חבר קיבוץ העובד בקיבוץ יותר מ-24 שעות שבועיות אינו זכאי לקצבה חלקית.

 

 

גמלאות פש"ר לחבר קיבוץ

בתיקון 30 לחוק הביטוח הלאומי, נקבע כי ההכנסה המזערית לתשלום דמי ביטוח עבור עובד (בהגדרת עובד כלל המוסד לביטוח לאומי גם חברי קיבוץ ומושב שיתופי) היא בגובה שכר המינימום, אף אם הקיבוץ מצוי בקשיים כלכליים והוצאות המחיה בפועל נמוכות מגובה שכר המינימום.

 

כחלק מתיקון 30 נקבע בפרק ח לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד), כי גמלת פש"ר תשולם לעובד (פרט לחבר קיבוץ ומושב שיתופי)  על בסיס הכנסה מזערית שאינה נופלת מגובה שכר המינימום.

 

לאור האמור נוצר מצ"ב אבסורדי לפיו חברי קיבוץ ומושב שיתופי בקשיים כלכלים נדרשים לשלם דמי ביטוח לפי הכנסה מזערית בגובה שכר המינימום, אך זכאים לגמלה בגובה הוצאות המחיה בפועל הנמוכות משכר המינימום.

 

הבטחת הכנסה - בקיבוץ מתחדש

חבר קיבוץ מתחדש אינו זכאי להבטחת הכנסה - לגבי חברי קיבוץ נקבע במפורש בסעיף 3 לחוק הבטחת הכנסה כי חבר קיבוץ אינו זכאי להבטחת/השלמת הכנסה.

 

דמי אבטלה לחברי קיבוץ

חברי קיבוץ העובדים במשק אינם זכאים לדמי אבטלה - חברי קיבוץ העובדים במשק אינם משלמים דמי ביטוח לאומי לענף אבטלה ואינם זכאים לדמי אבטלה.

 

סיכום

העיוותים דלעיל הפוגעים בחברי הקיבוצים במשך עשרות שנים ראויים לתיקון מיידי.

 

לעומת זאת מטרת הצעת חוק ההסדרים הפוכה לחלוטין ונועדה לגבות מחברי קיבוצים דמי ביטוח לאומי בסך 200 מיליוני ש"ח נוספים בשנה.

 

הצעת חוק ההסדרים הינה בלתי מציאותית, אנטי חברתית, מגמתית ונשענת על הנחות מופרכות.

 

במקומה יש לפעול מיידית לביטול העיוותים והפגיעות בחברי הקיבוץ בדיוק כפי שהסתבר בהמלצות ועדות אשר דנו בעשרות השנים האחרונות בנושאי דמי הביטוח הלאומי והגמלאות של חברי הקיבוצים.

 

www.mekler.co.il לאתר של רו"ח בועז מקלר