סקירת מט"ח שבועית: 31-1-2011

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סקירת מט"ח שבועית 31-1-11

אירו/דולר- 1.38

 

אירו/דולר- פוליטיקת המטבעות נמשכת

                                                                                                                                       אירו/דולר-הסינים ממשיכים לתמוך (מקור: רויטרס)

ללא ספק קיים בלבול רב בשבועות האחרונים. מצד אחד קיים קונצנזוס לגבי התאוששות של ארה"ב וכמו כן אין בשורה ממשית מצד כלכלת גוש האירו אך מצד שני דווקא האירו מתחזק אל מול הדולר לסירוגין. כך קרה מלפני מספר שבועות כאשר ירד לרמה של כ- 1.3 דולר לאירו, לעומת ימי הסחר האחרונים בהם שב להיסחר בסביבה של 1.38 דולר לאירו. כאמור בסקירה קודמת, יש יותר מראיה אחת לכך כי הסינים (כנראה גם בשיתוף היפנים) מגינים על האינטרס הברור שלהם להתחזקות האירו והחשוב ביותר- להוריד את הדולר "מכס המלוכה". לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן. פעולות אלו גם עולות בקנה אחד עם דרישתה של סין להיות כוח דומיננטי ביותר בכלכלה העולמית ולקבוע מגמות והויסות המטבעי מסייע לה במאבקה המתמשך מול הארה"ב בעניין הסחר בין המדינות. מכאן לכאן, ברור כי התחזקותו של האירו האחרונה היא על בסיס ספקולטיבי ובטח לא על בסיס פונדמנטאלי. מזכיר משהו ברמה המקומית?

 

דאבוס 2011- שאלת האירו בדיון חופשי (יחסית)

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, יצאה (באופן מפתיע) להגנת היורו בנאום שנשאה בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. "היורו הוא המטבע שלנו, הוא יותר מרק מטבע, הוא מגלם כיום את אירופה, אם היורו ייפול, אירופה תיפול".  דבריה לא בהכרח משקפים את הלך הרוחות בגרמניה שעד לא מזמן יצאו בהצהרות קשות כגון " איננו מוכנים להיות לשכת הסעד של גוש האירו", אבל כנראה "שהמעמד" מחייב משהו. מתוך אינספור הצהרות בנושא זה, כאשר הבולטות ביותר היו דווקא בכיוון חיזוקו של האירו ומצב הרוח של הגוש, יש גם כאלה שהיו "אמיצים" מספיק לומר כי ייתכן שבטווח הארוך יותר יהיו שני גושים באירופה כלומר, הגוש האירופי ישנה את פניו.

                                                                                                                                    

2010:  ארה"ב צמחה בשיעור החד זה חמש שנים: 2.9%

                                                                                                                                                                                       רמת האבטלה בארה"ב- לאחר העלייה החדה בעקבות המשבר

                                                                                                                                        חלה התמתנות כעת המגמה משתנה כלפי מטה. (מקור:רויטרס) 

עבור שנת 2010 כולה, התמ"ג האמריקאי צמח ב-2.9% לעומת שנת 2009. זהו שיעור הצמיחה החד זה חמש שנים. נציין עוד מספר נתוני מאקרו חשובים מהשבוע שעבר אשר מצביעים בברור על הצמיחה בארה"ב:

1.      1.  הצריכה הפרטית ברבעון הרביעי עלתה בשיעור שנתי של 4.4% ברבעון הרביעי, השיעור החד מאז הרבעון הראשון של שנת 2006.

2.     2.   מכירות בתים חדשים בארה"ב קפצו בחודש שעבר בשיעור חד של 18%,לקצב שנתי של כ- 329 אלף בתים. צפי השווקים הצביע על עלייה מתונה יותר של 280 אלף בתים בלבד.

3.    3.    מדד ביטחון הצרכנים לחודש ינואר עלה באופן מתון יחסית ולרמה של 74.2 נקודות. בחודש הקודם עמד המדד ברמה של 72.7 נקודות.

 

 

למרות עליית התשואות באג"ח ארה"ב ל-10 שנים, הפד' מותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

                                                                                                                                מכירות הבתים החדשים- בסימן יציאה מהשפל הגדול (מקור: רויטרס)

הפד' לא החליט על שינויים כלשהם במדיניותו במסגרת ישיבתה הראשונה בשנת 2011 של ועדת השוק הפתוח. עם זאת, הנוסח היה מעט יותר אופטימי ביחס לשיפור אפשרי בשוק העבודה. כמו כן, הנוסח הותיר את תוכנית ההרחבה הכמותית השנייה שעליה הודיע בחודש נובמבר  שעבר ללא שינוי. בעניין רמת האבטלה, נציין כי חל שיפור מתמשך והיא עומדת בשיעור של 9.4%. בהקשר של שוק העבודה, יש כאן משום הקלה הן ברמת הציפיות לגבי עתידה של כלכלת ארה"ב והן ברמת מצב הרוח הצרכני. הרי הוא המניע את הכלכלה הגדולה בעולם

 

אירו/דולר- צפי להמשך תנודתיות בצמד אירו/דולר עקב תמיכת סין באירו

 

בהתאם לנאמר לעיל בניתוח הסביבה המסחרית וההקבלה אל מה שהתרחש בשקל בימים האחרונים, אנו סבורים כי זו העת ליצור תשתית ארוכת טווח יותר להגנה על תקבולים באירו תוך כדי ניצול המגמה הנוכחית.

אנו ממשיכים להחזיק בהערכה כי בטווח הקצר (שבועות עד מספר חודשים) הצמד אירו/דולר ינוע ברצועה של 1.25-1.35 דולר. בטווח הארוך יותר, אל תוך שנת 2011, אנו מעריכים כי הדולר ימשיך להיות החזק יותר מבין הצמד, ויסחר מתחת ל-1.30 דולר לאירו ובכיוון של 1.20 דולר לאירו, בהתאם למגמות עליהן אנו מצביעים בתקופה האחרונה.

 

 

 

דולר/שקל- 3.7 

 

האירועים במצרים משכיחים את הפעילות המדהימה של בנק ישראל והאוצר להחלשת השקל         

                                                                                                                                שקל / דולר ושוב - הגרף מדבר בעד עצמו!   (מקור: רויטרס)                   

ניתן היה לצפות כי נפתח את הסקירה עם המהומות במצרים, אבל הדבר עלול להוריד ממידת הצדק עם בנק ישראל, הראוי (שוב) להערכה מהמשק הישראלי.

 

בנק ישראל נקט לאחרונה צעדים יוצאי דופן, בכל קנה מידה, במטרה להחליש את השקל כנגד המשחק הספקולטיבי של פעילים זרים. הנגיד פישר שם את כל כובד משקלו על מאבק זה וגם אם האירועים במצרים יחלשו, הנגיד ימשיך במהלכיו, יחד עם משרד האוצר ושר האוצר, שהצטרף לסייע.

 

בינתיים, שני הכוחות: מדיניות בנק ישראל יחד עם האירועים במצרים - פועלים ככוח משמעותי להחזרת השקל-דולר לסביבה הראויה, ביחס לסל המטבעות. סביבה זו מצויה מעל  3.7 ₪ לדולר, כאשר שער האירו נמצא בסביבתו הנוכחית.

ובנוגע למצרים: דעיכת שלטונו של הנשיא מובראק במצרים אינה תהליך חדש. מובראק נחלש פיזית, פוליטית ותדמיתית מזה שנתיים. כאשר ציינו בעבר את הסיכונים הגיאופוליטיים האזוריים, הנה דוגמא הממחישה עד כמה הדברים יכולים להיות לא יציבים- בהכרח כאשר מדובר על המזרח התיכון, בו אנו חיים.                                                                                                                                

מדיניות בנק ישראל והאוצר ראויה להרחבה נוספת- יש בה משום אמירה חזקה למשק הישראלי

כאמור לעיל, הנגיד פישר ביצע מהלכים משמעותיים מאוד, אשר הניעו גם את האוצר לפעולה. השינוי הראשון היה באיתור השחקנים הזרים. השינוי השני בא מכיוון  משרד האוצר, אשר משתמש בסימון המטרות ומבטל את הפטור ממס על תשואת המק"מ, לאותם שחקנים זרים. לאחר שרכישותיו בשוק המט"ח איבדו מיעילותן, בנק ישראל השתמש בכלים אחרים ושינה את כללי המשחק בשוק באופן מאוד לא מפתיע.

 

צריך היה לקרוא נכון את בנק ישראל ולהבין כי הוא לא עומד להשבר מול הספקולנטים. הנגיד שם את כל כובד משקלו כבעל שם עולמי בתחום המוניטארי, על המאבק בשחקנים הספקולטיביים. מטרתו של הנגיד היא כמובן שמירה על תמורות היצוא של המשק הישראלי, אחד ממנועי הצמיחה של המשק. מנוע זה הולך לאחרונה ונחלש ממילא והירידה בשער הדולר שוחקת אותו עוד יותר. מה גם, כי סימנים של עלייה ברמת האבטלה במשק הישראלי מתחילים לצוץ, דבר אשר יוצר כושר הרתעה משלו על קובעי המדיניות.

 

כאשר בנק ישראל לקח, שוב, את ההובלה והמנהיגות הכלכלית, לא נותר למשרד האוצר אלא להצטרף ולהשפיע על השוק באמצעות שינוי הכדאיות של הזרים בביצוע ההימור. כפי הנראה אלו הם לא הצעדים האחרונים. בנק ישראל חייב את עצמו לעמוד על המשמר ולמנוע נפילת שער אשר תזיק למשק. לא עוד מצב בו ספקולציות קצרות טווח, מסכנות את כושר התחרות של המשק בשוקי העולם ואת יציבותו ארוכת הטווח.

 

נראה כי השוק המקומי וגם השחקנים הזרים מזלזלים במחוייבות זו ובצעדים האחרונים שבוצעו בשוק המט"ח והם רואים אותם כבעלי השפעה זמנית בלבד ולכן כנראה שהשפעתם עדיין לא גולמה באופן מלא אל שוק המט"ח. ניתן מכך להסיק כי גם אם ההשפעות של מצרים  תרגענה כפי שמסתמן, מחוייבות בנק ישראל תוביל את שערו של הדולר ליעד הרצוי יחסית לסל המטבעות.

דולר/שקל- לאחר מהלך פיחות אגרסיבי יחסית, הפיחות ימשך אך באופן מתון יותר

המגמה ברורה והיא פיחות השקל. יחד עם זאת, יתרות דולריות אשר נמצאות במשק הישראלי ממתינות לביצוע עסקאות בסביבת שערים אלו. באופן יוצא מהכלל, בפתיחת המסחר אתמול נרשמה פעילות ערה במיוחד בשוק המט"ח, פעילות המרה וביצוע עסקאות עתידיות למכירת הדולר בסביבה זו אשר זה זמן רב לא נראתה על המסכים, וזאת על מנת לנצל ככול הניתן את השערים הגבוהים יחסית. פעילות זו, השפיעה כאמור על השער והצמד דולר/שקל חזר לרמה של 3.7 שקלים לדולר וזאת ביחס לשער הפתיחה בו עמד הצמד ברמה של כ- 3.73 שקלים לדולר.

 

בהתאם להערכותינו, אנו סבורים כי בשלב הנוכחי רצועת המסחר תיוותר בגבולות עלייה הצבענו בסקירה הקודמת ותנוע בטווח של  3.55-3.75 ₪ לדולר. כמו כן, בהתאם להתפתחויות הדראמטיות למדי, אנו סבורים כי בטווח הקצר-בינוני (עד למחצית הראשונה של השנה הנוכחית), רצועת המסחר תנוע בגבולות של 3.65-3.85  שקלים לדולר, תוך נטייה להמשך פיחות השקל.

                                                                                                               

                                                                                    בברכה,

                                                                                    ד"ר גדעון בן נון, מנכ"ל

                                                                                    עוזי לוי, מנהל חדר מצב ואנאליסט מאקרו

 שקל אג'יו מקבוצת הביטוח שקל שבבעלות הפניקס, עוסקת בניהול סיכוני מט"ח, סחורות וריבית ומלווה חברות באמצעות:

  • ייעוץ אסטרטגי בניהול החשיפות
  • ביצוע הפעילות בשווקים באמצעות מערכות מסחר
  • ניהול ודיווח במערכת Agio לניהול החשיפות, תימחור העסקאות לפני יציאה לשוק, דוחות גלאי בלחיצת כפתור ועוד...

 בין לקוחות שקל אג'יו ניתן למצוא חברות מקרב התעשייה הקיבוצית (עלבד, תמה, ארד, לוג, העוגנפלסט, כרומגן ועוד...) כמו

 גם חברות רבות במשק הישראלי (תנובה, אלקו, ECI, קליל אלומיניום, סינרג'י כבלים, ק.א.ל, שורקומפ, מובילי ערבה ועוד...).

 

 שקל אג'יו משמשת יועץ (רמה 1) בפרויקט הגנות מט"ח של משרד התמ"ת.

 

לקבלת מידע נוסף, שאלות והתייעצות, הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכתובת     agio@shekelgroup.co.il

או בטלפון: 03-9282019