משרד הפנים יוצא למאבק עיקש מול המרכזים המסחריים השוקקים של הקיבוצים ("נמחק את כל המרכזים הבלתי-חוקיים") * תראו מה קורה בגעש, בשפיים וביגור

 

עשרות מרכזי מסחר ובילוי - שאותם פוקדים מדי יום, ובעיקר בסופי שבוע, עשרות אלפי אנשים - פועלים בניגוד לחוק. למרות שהוצאו לחלקם צווי הריסה או סגירה, הם עדיין פעילים. משרד הפנים מנהל מערכה משפטית נגדם, אולם ההליכים הביורוקראטיים נמשכים שנים.

 

מדובר במרכזי מסחר המגלגלים מחזור של יותר מ-2 מיליארד ש"ח בשנה. הם הוקמו בעיקר על אדמות קיבוצים ומושבים, כאשר התחום של הפשרת הקרקעות לתעשייה ולמסחר נקלע בשנים האחרונות לתוהו ובוהו, בשל ריבוי החלטות ומדיניות ממשלתית לא-ברורה. במשרד הפנים החליטו לשים קץ לתופעה. "נמחק את כל המרכזים המסחריים הבלתי חוקיים", אמר ל"ידיעות אחרונות" בכיר במשרד הפנים.

 

בשבוע שעבר הוחלט בוועדה לתכנון ובנייה במחוז מרכז של משרד הפנים שלא לאשר את מרבית השימושים החורגים והבלתי-חוקיים בשטח קיבוץ געש, ובכלל זה במתחם "צומת ספרים", מתחם "לולבו" ומתחם הגולף. מדובר באחד ממרכזי המסחר הרווחיים והשוקקים במדינה. בנוסף, מצמצמת החלטת הוועדה באופן ניכר את היקף השימושים והשטחים המבוקשים לתעסוקה ולמסחר באזור התעשייה ומבני המשק, בהם קיימים כיום שימושים חורגים רבים (מבנה ה"קוסמוס" שנסגר במהלך השנה האחרונה ומבנה "הום סנטר", שפעל בשימוש חורג במשך שנים).

 

"אנו מייחסים חשיבות עליונה לשמירה על חוק התכנון והבנייה ופועלים רבות לאכיפתו על עברייני בנייה, ללא הבדל בין סוג היישוב או סוג האוכלוסייה", אמרו השבוע במשרד הפנים. "לאחרונה אנו עדים לתופעה נרחבת של מתחמים מסחריים הפועלים ברחבי הארץ ללא אישורים חוקיים, ובכוונת המשרד לפעול למיגור התופעה. המצב הקיים, בו מתקיימים דיונים חוזרים ונשנים בבתי משפט להתליה של ביצוע צווי הריסה למבנים בלתי-חוקיים במעמד צד אחד - הוא חמור ביותר ובלתי-נסבל. אנו משוכנעים שתיקון החקיקה יבלום את התופעה הזו ויצמצם באופן ניכר את הבנייה הבלתי-חוקית".

 

באשר למתחם בקיבוץ געש, דנה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתוכנית הכוללת לקיבוץ והחליטה להפקידה במוסדות התכנון, אולם בהיקף מצומצם מאוד, של 20-15 אחוזים בלבד מהתוכנית שהקיבוץ ביקש לאשר. התנאי למתן תוקף לתוכנית יהיה הריסת כל המבנים והשימושים הבלתי-חוקיים המתקיימים באופן לא-חוקי מזה שנים רבות.

 

לדברי הוועדה, התקבלה ההחלטה לאחר שנבחנה התוכנית על כל מרכיביה אל מול אופיו המתבקש של יישוב כפרי הנמצא בתחום מרקם חופי ושמורת נוף.

 

בנוסף, נזפה הוועדה בחומרה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חוף השרון, על כך שנמנעה מלאכוף את חוק התכנון והבנייה כנדרש, ובכך תרמה להיווצרות המצב שבו שרוי הקיבוץ מבחינת היקפי הבנייה והשימושים הבלתי-חוקיים.

 

הקיבוץ נימק את התרחבות שטחי המסחר בקשיים כלכליים אליהם נקלע בשל צמצום הפעילות החקלאית בשטחו בשנים האחרונות, כפי שקרה לקיבוצים רבים באזור המרכז.

 

לא רק מתחם געש עומד בפני סנקציות והריסה. גם במרכז המסחרי בקיבוץ יגור יש מאבקים משפטיים, לאחר שבית המשפט נתן צו שיפוטי למנוע כל פעולה שאינה שיווק תוצרת חקלאית. בית משפט השלום בחיפה הוציא צו סגירה לסניף "סטופמרקט" בצומת יגור, ימים מספר לאחר פתיחתו. הצו הוצא לבקשת היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה של משרד הפנים במחוז חיפה, ובתיאום עם פרקליטות המדינה - למבנה שגודלו כ-5,000 מ"ר, בשל העובדה כי השימוש בו נוגד לייעוד שאושר, המאפשר שימוש לשיווק תוצרת חקלאית בלבד.

 

בקיבוץ שפיים הגיש מינהל מקרקעי ישראל לבית משפט השלום בנתניה תביעת פינוי נגד הקיבוץ. לטענת המינהל, פלש הקיבוץ לקרקע מדינה כדי להכשיר חניון לבאי ה"פאואר סנטר" ולסלול בה את דרכי הגישה לחנויות (מצפון), בלי לקבל היתרים לכך. באמצעות משרד עורכי-הדין אילן שרקון, טוען המינהל כי במהלך ביקורת שביצע בשטח המתחם בשנת 2005, התברר כי הקיבוץ פלש לקרקע שבבעלות המדינה מצפון למתחם המסחרי, והכשירה כשטח חנייה וגישה לחנויות ולחניון התת-קרקעי בו - זאת, כך נטען, בלא אישור המינהל וללא קבלת היתר בנייה כדין ממוסדות התכנון. הקיבוץ, מצדו, טען - באמצעות עו"ד אורי בר-קמה ממשרד נ. מצגר ושות' - כי כבר בעבר ניהל משא ומתן להכללתה של החלקה במסגרת שטח המשבצת המוקצית לקיבוץ שפיים, וכי היה זכאי להכשירה.