עתירה ראשונה מסוגה לבג"ץ: חברי קיבוצים והוועד הציבורי "כאן ביתי" תובעים לבטל את מנגנון "היום הקובע" לשיוך דירות * וגם הגדרות נוספות בהחלטה 979 * ויש נימוקים כבדי משקל
מורת הרוח ביחס להחלטת מועצת מקרקעי ישראל (ממ"י) לגבי התנאים לשיוך דירות בקיבוץ (מספר 979), באה השבוע לידי ביטוי בעתירה שהוגשה לבג"ץ על-ידי קבוצת חברי קיבוצים והוועד הציבורי "כאן ביתי". הטענה המרכזית שמעלה העתירה: למינהל אין זכות להתערב בהחלטות פנימיות באשר לאופיו של חבר קיבוץ ולמי הזכות לשיוך דירות, במסגרת ההחלטה לעיל.
בעתירה, ראשונה מסוגה, מתבקש בית המשפט להוציא צו שיורה למשיבים - ממ"י, מדינת ישראל, ראש הממשלה ושרי האוצר, הבינוי והשיכון - לבטל את ההגדרות "משפחת חברים" ואת מנגנון "היום הקובע" לשיוך דירות הנובע ממנו. לטענת העותרים, החלו להתפתח בעשור האחרון תפישות חדשות בקיבוצים, שהביאו לשינויים מבניים וארגוניים, לצד שמירת הקוד העקרוני של חיי הקהילה הקיבוצית - אלא שיישומן של שורת החלטות מצד ממ"י, עלול להחליש או אף לסכן את עצם קיומו של הקיבוץ.
בהחלטה 979, נטען בעתירה, קיימות הגדרות הפוגעות בזכותם הבסיסית של חברי הקיבוץ לקבוע, בהליך דמוקרטי, במסגרת האסיפה, את אורחות חייהם ואת העיתוי לשינויים. התערבות המינהל בהליך פנימי זה, שאין לה בסיס חוקי - באה לידי ביטוי מוחשי, למשל, בהגדרת "משפחת חברים" (בסעיף 2 להחלטה): "משפחת חברים באגודה - בני זוג או יחיד, אשר ביום 2.9.03 היוו יחידה משפחתית בקיבוץ והיו חברי אגודה השותפים בכל נכסי האגודה ובכל החובות הקיימים לחברים כלפי האגודה, וכן בכל הזכויות המוקנות מהאגודה לחברים".
לטענת העותרים, יש לאמץ מנגנון חלופי להגדרת "משפחת חברים" לעיל - כזה שיאפשר לחברים עצמם לקבוע את מי יצרפו אליהם כחבר קיבוץ ואם יש ברצונם להחליט על יום קובע משלהם או, לחלופין, לאמץ את המועד שבו אושררה החלטה 979 החדשה (יולי 2007) ולא מועד רטרואקטיבי (2.9.03), שכל הקשרו לעניין הוא אישור החלטה (979) ישנה, שממילא לא באה לכלל מימוש.
לטענת העותרים, מובנית בהחלטת המינהל קביעה מכאנית - "שותפות שווה" - היוצרת למעשה אפליה בין חברי אגודה. המושג המציין שוויון מכאני בכל החובות ובכל הזכויות הוא תמוה, חסר כל בסיס משפטי ומהווה התערבות בלתי-נחוצה וחסרת סמכות באורחות חיי הקיבוץ. קרוב למאתיים קיבוצים כיום הם "קיבוצים מתחדשים", שבתקציב חבריהם כבר אין שוויון מכאני. הפועל היוצא מזה, נטען בעתירה, הוא שבמרבית הקיבוצים לא-עוד קיימת, בהגדרה, שותפות של כל החברים בכל החובות ובכל הזכויות.
העותרים טוענים כי בהגדרות שמציבה ההחלטה 979 מתקיים "דין זהה" על כל חברי הקיבוצים, בשעה שאין קיבוץ אחד דומה למשנהו; וכי קיימת בה התערבות "בלעדית" ומיותרת של המינהל בחיי הקהילה הקיבוצית, במטרה להעניק או לשלול זכויות, דבר המפלה את הקיבוץ מצורות יישוב אחרות, כמו עיר, מושב וכפרי מיעוטים. לטענתם, בסמכות המינהל להתוות כללים בנושאים בעלי אופי טכני, כמו נוהלי חכירה, מחיר, אופני התשלום, אך אין לו סמכות להתערב בנושאים מהותיים פנימיים.
לדברי עו"ד צפריר בן אור (משרד "איתן לירז ושות'"), באמצעותו הוגשה העתירה לבג"ץ, מדובר בהחלטה רוויה בהגדרות ה"משבשות סדרי עולם" ללא כל צורך ופוגעות אנושות במרקם החברתי של הקיבוץ - הן משום שמייצרים באופן מלאכותי "יום קובע", והן משום שתוכן ההגדרות החיצוניות מוציא מתחומו "חברי קיבוץ" בהגדרות הפנימיות.
