ניצולים, נופלים | תלמידים מרעננה ערכו פרויקט חקר על אברהם פורדי, ממייסדי יסעור, שנפל בשיירת יחיעם

שיירת יחיעם

275 חללי מלחמת השחרור, שהיו ניצולי שואה, רשומים במשרד הביטחון. רבים מהניצולים עלו לישראל וגויסו מיד לצה"ל. חלקם איבדו בשואה את כל משפחתם, ומותם סתם את הגולל על המשכיות המשפחה. אלה נקראו "נצר אחרון", והוקם לזכרם אתר הנצחה מיוחד. בעצרת זיכרון שנערכה שם אמר, בזמנו, ראש הממשלה אריאל שרון: "תמונות רבות נחרטו בזיכרוני במהלך המאבק על תקומתה של מדינת ישראל, ואולם זאת חרטה בי את רישומה העמוק במיוחד: יום שרב כבד. כרם זיתים ליד חולדה העתיקה. מחלקתי ואני שרועים על הקרקע, מתחת לעצי הזית, דרוכים ומהורהרים בטרם קרב. לפתע, בסמוך לנו, עוצרת שיירת משאיות, מתוכם יורדים מגויסים חדשים. פניהם חיוורים במקצת, זרים למראה, ספרות טבועות על ידיהם. הם החליפו את בגדיהם, ניסו להתאים מדים וקיבלו את נשקם. בשקט מופתי. בדממה כמעט. הם הגיעו אלינו ממחנות המוות באירופה, דרך גבולות חסומים, באוניות מעפילים רעועות, ושוב למחנות ההסגר בקפריסין ומשם באוניות היישר לחזית. איש מהם לא התלונן, איש מהם לא מחה בקריאה: תנו לנו לפחות לנשום מעט אחרי השנים הנוראות שעברנו, כאילו הבינו שזהו עוד קרב על הקיום היהודי".

מכללת אפקה להנדסה, בשיתוף משרד החינוך (מחוז מרכז) וגופים נוספים, הרימו פרויקט בשם: ,relatioNetהעוסק באיתור קרובים של ניצולי שואה באמצעות טכנולוגיה של האלף השלישי. באתר המכללה נכתב: "ריליישנט הוא מיזם בינלאומי הרותם את האינטרנט לאיתור ענפי משפחה שאיבדו זה את זה בזמן השואה. המיזם מנסה לנצל את חלון ההזדמנות האחרון העומד לרשות ההיסטוריה - חמש השנים הבאות שבהן ניצולי שואה רבים עדיין חיים, והאינטרנט הוא כלי זמין בכל בית. ניצולי שואה מייחלים לאתר קרובי משפחה. בעולם חיים כיום כ-300 אלף ניצולי שואה, שרובם ככולם זוכרים את האירועים. חלק מהניצולים הם קרובי משפחה, שהתפזרו למקומות שונים עקב האירועים והם אינם יודעים זה על קיומו של זה".

איתור קרובי המשפחה של חללי צה"ל הוא תת-פרויקט של האתר, אומר צביקה שוורצמן, הממונה על המידענות. "החלטנו לבדוק, כמקרה-מבחן", הוא מספר, "את החלל הראשון ברשימה, אברומוביץ אברהם. תחילה נכנסנו לאתר של בית התפוצות ומצאנו דף שמילאה קרובת משפחתו של האיש. תוך זמן קצר אותרה הקרובה וסיפקה מידע על משפחתו, על העיר בה נולד, איך עלה לארץ ופרטים נוספים. היום, בלחיצת כפתור, אפשר להגיע אל סיפור חייו. הקביעה שאין לו קרובי משפחה נעשתה בטכנולוגיה של שנות החמישים, ומתברר שהיא לא הייתה נכונה".

לאור הצלחת הניסוי, החליטו אנשי המכללה להקים פרויקט חקר לנופלי "נצר אחרון". כאשר חיפשו גוף שיוכל לבצע את עבודת המחקר והחיפוש, פנו אל משרד החינוך. "הם הפנו אותנו לאחד מבתי הספר ברעננה", מספר שוורצמן. "במקרה, מנהל בית הספר משרת ביחידה לאיתור חללים. הוא נענה לאתגר, אך אמר שהפרויקט גדול על בית ספר אחד. היום, בחסות העירייה ומשרד החינוך מחוז מרכז, עוסקים כל חניכי י"א, בארבעה בתי ספר תיכון ברעננה, בחקר ובאיתור קרובי משפחה של חללי נצר-אחרון. התלמידים התחלקו לזוגות ושלשות, כל אחד קיבל שם והם מתחקים אחר עקבותיו באמצעות האינטרנט. היום נחקרים למעלה מ-150 שמות חללים, ולשליש מהם נמצאו קרובים. זהו פרויקט חינוכי ממדרגה ראשונה. התלמידים מחויבים לעשות את העבודה לקראת המסע לפולין. הם גם מקבלים ציון על המחקר, כחלק מלימודי ההיסטוריה".

כך הגיעו עשרים תלמידים מבית הספר "אוסטרובסקי", יחד עם צוות צילום של הערוץ הראשון, לארכיון קיבוץ יסעור. הם ביקשו לחקור אודות אברהם פורדי, ממייסדי יסעור, שנפל בשיירת יחיעם. התנאים ההתחלתיים היו קשים. במשרד הביטחון לא ידעו מאיזה עיר הגיע פורדי. התלמידים עשו עבודת חקר נפלאה: ראשית, פרסמו בפורום "שורשים משפחתיים" פרטים אודות המשימה, ושאלו שאלות. כעבור כמה שעות התקבלה התשובה מאדם אנונימי: שאברהם פורדי הגיע בגרעין לקיבוץ יסעור. בני הנוער יצרו קשר עם רבקה קילון, מנהלת הארכיון של יסעור, והתברר שקיימת אפילו חוברת שהוצאה לזכרו. התלמידים הגיעו ליסעור, קיבלו מידע מהארכיון ועדכנו את רבקה בממצאים הנוספים שהיו בידם ונעדרו מארכיון הקיבוץ. הם גם נפגשו עם חברי גרעין של פורדי, החיים ביסעור ובגעתון, והביקור כלל גם עליה ל"אתר השיירה" - אנדרטה שהוקמה לזכר נופלי שיירת יחיעם. אברהם בלבן (יחיעם), שהיה בשיירה, סיפר להם את סיפורה. משם המשיכו לגעתון ונפגשו עם מכריו של פורדי. "המחקר, הממצאים והפגישה עם אנשים שהכירו את פורדי ריגשו מאוד את התלמידים וקשרו אותם הן לאדם והן לנושא, שמאגד בתוכו את סיפורם של ניצולי השואה ואת נושא חללי מלחמת השחרור, נושאים שבמקרים רבים קשה לתלמידים להזדהות אתם", אומר צביקה. "הדרך החווייתית שהם עוברים מכניסה להם ללב ולנשמה את הנושאים הללו".

המחקר על אברהם פורדי טרם הסתיים, והוא מתמצה בעיקר בחקר העיירה נירג'האזה ,(Nyregyhza) שבה נולד, ובמידע שנמצא בחוברת שיצאה לזכרו ביסעור. בינתיים עלה לאוויר דף על שמו של אברהם פורדי, עם תולדות העיר וסיפור חייו.

בתגובה למפגש, אמרה מנהלת הארכיון ביסעור, רבקה קילון, לאורית לנט, רכזת פרויקט "נצר אחרון": "את לא יודעת מה המפגש עם התלמידים עשה לי. אברהם פורדי ז"ל איננו עוד שם שחקוק על האנדרטה! הוא הפך לדמות שיש לה חיים משלה. בקרוב, אפרסם את המידע על הפרויקט בקיבוץ ואני מניחה שזה יגרום להתרגשות אצל החברים שהכירו את אברהם וגם כאלה שמכירים אותו מאנדרטת הזיכרון - וזאת בזכותכם, התלמידים המשתתפים בתוכנית".

תלמידת בי"ס אוסטרובסקי ברעננה כתבה על המפגש ביסעור: "זה היה אחד הימים המרגשים ביותר שחוויתי. כפי שאמר לביא מקיבוץ געתון, כאילו הוצאנו את אברהם מקברו והענקנו לו שוב חיים. הוא הוסיף ואמר שהוא נרגש מאד למראה נערים צעירים שמקדישים מזמנם לחקר הנושא. חזרנו הביתה כשאנחנו מרגישים כולנו כאילו הכרנו אישית את אברהם ויחד איתו חווינו את החוויה הקשה של שיירת יחיעם.

בפורום של "נצר אחרון", שמנהלת אורית לנט, מתפרסמים צילומים מהמפגש של תלמידי רעננה עם אנשי יסעור, געתון ויחיעם.

ביום ראשון, 23.4, בתוכנית "מבט שני" בערוץ 1 ישודר סרט על פרויקט "נצר אחרון".

תולדות פורדי

מתוך הביוגרפיה שנאספה על אברהם פורדי * לזכרו

אברהם פורדי, בן קטלין ושנדור, נולד ביום י"ד באייר תרפ"ב (12.5.1922), בהונגריה, למשפחה מתבוללת. הוא רכש השכלה תיכונית, ואחר כך חיפש את דרכו והגיע לציונות. בשנת 1939 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", ומאז השקיע את מרצו בעבודה למען התנועה. הוא נלחם בעקשנות מול סביבתו, מוריו והערכים שלא תאמו את השקפתו החדשה. הוריו אסרו עליו את פעולתו הציונית, אבל הוא המשיך בה בסתר. לאחר מאבק ממושך הצליח להשפיע עליהם לאפשר לו לצאת להכשרה. על-אף חולשתו הגופנית עבד באהבה ובמסירות. כשהגיע זרם הפליטים מסלובקיה לגבול ההונגרי, היה פורדי בין הראשונים שהושיטו להם עזרה. על אף הסכנות עמל בכל יכולתו להציל נפשות, להסתיר גולים ולספק להם אוכל ותנאים למנוחה, בשעה שהוא עצמו הסתתר בערים ובכפרים מפחד הבולשת. לבסוף נתפס, יחד עם אנשי מחתרת אחרים, ונכלא בבית-הסוהר, שם ישב שנה שלמה, הדריך והשתלם בשפה העברית ותרבותה. כששוחרר, הצטרף אל ארגון "בסלע" וארגן הכשרות. בינתיים "גויס" למחנה-עבודה, וברח משם. בתנועה, שירדה למחתרת, ארגן את החיים בבונקר ועבד עבודה מפרכת כדי לספק מזון לגטו. פורדי היה איש-ספר, ופיתח עבודה תרבותית אינטנסיבית במרתפים. הוא היה מחנך של קבוצה ולימד אותה פרק בתולדות ההתיישבות בארץ. הייתה לו אמונה מלאה בכוחה של המחתרת ובמפלת האויב. בכל נפשו התכונן לעלייה. אחרי שחרור הונגריה נשארה הקבוצה זמן-מה במקום מחבואה בלילות, וביום יצאו להציל את הילדים ששרדו ולקבור את מתי הרעב. הוא היה ממייסדי פלוגת-ההכשרה הראשונה, "פלוגת האחד במאי". במאי 1946 עלה ארצה בעלייה ב', באונייה "מקס נורדאו", עבר הכשרה בקיבוץ מענית ורכש את הוקרת אנשי הקיבוץ ואת אמונם של מדריכיו. לאחר-מכן היה ממייסדי קיבוץ יסעור, ובו עבד במטעים, בגן וכמסגר בבית-החרושת. בדצמבר 1947, עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, גויס לחי"ש, לגדוד 21, מגדודי חטיבת "כרמלי". ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948), בשעות הצהריים, יצאה מנהרייה שיירה ובה שבעה כלי רכב ותשעים אנשים, כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב, ובחסות החשיכה הצליחו חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב, ואברהם פורדי ביניהם.