תמ"א 35 מגדירה חמישה סוגי מרקמים - על-פי אופי התכנון, הפיתוח והבינוי שלהם - ומאפשרת לאחד מהם, "המרקם העירוני", להתרחב בתנאים מסוימים. בשל המחסור בקרקעות זמינות בשטח השיפוט, המשמעות היא התרחבות על חשבון השטח החקלאי הנמצא בסמיכות אליו. למרות שבתוכנית המתאר יש הגנה על יישובים כפריים הנמצאים במרקם עירוני, והם זכאים לקבוע את רצועת החיץ בינם לבין היישוב העירוני "התוקף" - דינו של שטחם החקלאי להתכלות. אף אם הם מוגדרים כ"מרחב כפרי מוגן", הם עלולים למצוא עצמם כ"אי", מוקפים בבנייה עירונית צפופה, ואחת האפשרויות הנתונות לבחירתם היא כמובן ההצטרפות למוניציפאליות העירונית.

נקבע כי בתוכנית המתאר ייערכו מדי ארבע שנים עדכונים, ולקראת העדכון הראשון, הצפוי בעוד כשנתיים, כבר פועל צוות מטעם משרד הפנים - שעליו לשמוע השגות, לדון ולגבש את המלצותיו. התנועה הקיבוצית, מצדה, הקימה צוות תכנון (עו"ד מיכי דרורי, דורון סט, עו"ד צפריר בן אור, שמוליק דודאי מ"מצפן" ומירה יהודאי, מתכננת ערים מ"א.ב. תכנון") המשתף פעולה עם צוות דומה מטעם מרכז המועצות האזוריות. בין היתר, מברר הצוות את עמדות הקיבוצים מבעוד יום - בין השאר: האם הם מעוניינים, אם לאו, להיספח למרקם העירוני. הצוות, שהחל למעשה את עבודתו כבר לפני כשש שנים במסגרת המטה לשיוך דירות (לקראת גיבוש תמ"א 35), והיום פועל תחת אגף הכלכלה, מנסה גם לקדם במרוכז את מרב האינטרסים של הקיבוצים בתחום התכנון הפיזי. בתוך כך גם סייע בהכנת העתירות לבג"ץ בסוגיית 979.

לדברי עו"ד דרורי, ראש הצוות, התבקשו הקיבוצים לא רק להתייחס למיקומם המרקמי אלא גם לספק מידע אם יש צורך להקצות עבורם תוספת של יחידות דיור, תחום נוסף הקשור לתמ"א 35. על בסיס מידע זה יכין הצוות פנייה מסודרת אל הרשויות לגבי אותם קיבוצים שיימצא כי חסרות להם יחידות דיור. באשר ל"התכנסות" למרקם העירוני, מתברר - לא במפתיע - כי מרבית הקיבוצים הנמצאים ב"רשימה השחורה" מעונינים להישאר במצבם הנוכחי. אבל יש גם יוצאים מן הכלל: אחד הקיבוצים (קיבוץ נוסף עדיין לא נתן תשובה), מעיין-צבי, הודיע כי הוא מעוניין במרקם העירוני.

איריס פרייבמן (מרחביה), יו"ר מעיין-צבי, מסבירה כי למעשה לא ישתנה דבר במעמדו של הקיבוץ. "אנחנו לא מסתפחים לזיכרון-יעקב, אלא נשארים במקום שבו היינו ונמשיך להיות קשורים, מוניציפלית, למועצה האזורית חוף-הכרמל. מה שהשתנה הוא שאין לנו יותר כוח למלחמות על השטח, אז נהיה כמו 'שמורת טבע' בתוך זיכרון".

ש: ובעתיד אולי "שכונת מגורים"?

איריס פרייבמן: "מה יהיה בעתיד, קשה לדעת. אם החברים ירצו להיות אזרחי זיכרון-יעקב - הם, כמובן, סוברנים להחליט על כך".

דב ישורון (יגור), ראש המועצה האזורית זבולון, שלא פחות מארבעה מיישוביה (ובתוכם שלושת קיבוצי "גוש זבולון") מאוימים על-ידי המרחב העירוני הצפוף (קריית-אתא), ער לבעיה: "בדיוק לשם כך קיימתי בשבוע שעבר דיון במליאת המועצה עם נציגי היישובים. עבדנו עם חוות דעת של התנועה הקיבוצית על היתרונות והחסרונות של התמזגות במרקם העירוני. את ההכרעה העברנו, כמובן, ליישובים עצמם. שלושה מהם - רמת-יוחנן, כפר-המכבי וכפר-ביאליק - כבר ביקשו להוציאם מהמרקם העירוני, ועל בסיס זה נפעל. אני יודע שגם באושה, שעדיין לא נתן תשובה, הלך הרוח דומה. לדעתי זו הגישה הנכונה, כי חסרונות המרקם גוברים על יתרונותיו".

ש: דוגמה אחת לחסרונות?

דב ישורון: "אם אתה נמצא במרקם העירוני, צפיפות הדיור הנדרשת ממך היא לפחות שש יחידות דיור לדונם, בשעה שבקיבוץ מדובר על צפיפות קטנה הרבה יותר - שלוש יחידות לדונם".