התנועה הקיבוצית בתשובה לבית המשפט: 979 פוגעת בזכויות חברי הקיבוצים * ויש פרטים מנומקים

נגד ההחלטה 979 החדשה שהתקבלה במועצת מקרקעי ישראל, הוגשו שלוש עתירות: מטעם "פורום 15 הערים העשירות", "האגודה לצדק חלוקתי" ו"אדם טבע ודין" - בטענה שההחלטה "מיטיבה" עם המושבים והקיבוצים, ויש לבטלה. בעקבות החלטת בית המשפט, חויבו העותרות לצרף את תנועות ההתיישבות כמשיבות לעתירות הנ"ל. לפיכך הגישה התנועה הקיבוצית תגובה מפורטת, באמצעות עורכי הדין קובי שרביט, צחי שרגאי וסער פאוקר, ממשרד "הרצוג, פוקס, נאמן".

בתגובתה, טוענת התנועה הקיבוצית כי לא זו בלבד שאין שחר לטענות העותרים, כי כביכול "מיטיבה" החלטה 979 החדשה עם הקיבוצים, אלא להיפך - היא מקפחת אותם בהשוואה למגזרים אחרים באוכלוסייה, ובעיקר מול החוכרים העירוניים.

בתגובתה מראה התנועה שהחלטה 979 החדשה פוגעת בזכויות חברי הקיבוצים, שכן היא מחייבת אותם לשלם למינהל מקרקעי ישראל עבור עיגון זכויותיהם בדירות המגורים שלהם תשלום מופקע בשיעור של %33 מערך הקרקע, בעוד שמן הראוי היה לאפשר לקיבוצים, שהם החוכרים לדורות של הקרקע, לשייך את הדירות לחברי הקיבוץ ללא כל תשלום או כנגד תשלום סמלי בלבד, כפי שנעשה הדבר במגזר העירוני.

עוד טוענת התנועה כי החלטה 979 החדשה מגדירה באופן רטרואקטיבי "מועד קובע" אחיד לכלל הקיבוצים, 2 בספטמבר 2003, שממנו נגזרות זכויותיהם המהותיות של הקיבוצים ושל חבריהם. גם בכך פוגעת החלטה 979 החדשה, בין היתר, בזכויות שכבר נרכשו על-ידי הקיבוצים ו/או חברי הקיבוצים לפני התאריך השרירותי הזה או אחריו.

במישור התכנוני, טוענת התנועה כי החלטה 979 החדשה מחלקת את אזור המגורים הסטטוטורי בקיבוץ לשני חלקים, ובכך היא מקטינה את אזור המגורים של חברי הקיבוצים באופן משמעותי ותוחמת אותם ל"חלקת מגורים", הקטנה מהשטח המוקצה כיום למגורים בקיבוצים השונים.

בנוסף לכך, מקטינה ההחלטה באופן משמעותי את מספר יחידות הדיור שניתן יהיה לשייך לחברי הקיבוצים, בהשוואה למגבלות על מספר יחידות הדיור שנקבעו לקיבוצים על-פי תמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית).

התנועה מביעה תהייה: "ישאל השואל, אם זהו מצב הדברים - על שום מה ולמה נקבעו בהחלטה 979 החדשה הוראות אלו, הפוגעות באופן קשה ביותר בזכויות הקיבוצים וחבריהם? התשובה לשאלה זו הינה מורכבת, ודומה כי מדובר בשילוב אומלל של התעלמות מזכויותיהם של הקיבוצים וחבריהם מחד, הסתמכות על מצגים עובדתיים שגויים ונתונים חלקיים מאידך וכן אווירת ה'עליהום' שמובילים ארגונים שונים נגד התנועה הקיבוצית, וביתר שאת מאז ניתן פסק דינו של בית המשפט הנכבד בעניין שיח חדש (הקשת המזרחית)".

התגובה הוגשה בסיוע ובריכוז של עו"ד מיכי דרורי, מרכז המחלקה המשפטית של התנועה, והיא נתמכת בשתי חוות דעת מקיפות ויסודיות: האחת - של עו"ד גדעון ויתקון, המרכז, בפעם הראשונה ובמשנה סדורה, את הכמות הגדולה של הנתונים העובדתיים המבססים את הפליית החוכרים למגורים במגזר החקלאי לעומת אלה של המגזר העירוני; והשנייה - חוות דעת של פרופ' ברוך קיפניס, המפריך את הטענות כאילו הקיבוצים מהווים גורם המאיים על חוסנן של הערים או מקור לתופעת הפרבור.