העותרים, קבוצה של חברי קיבוצים, טוענים כי הגדרה זו לא תאפשר לקיבוצים להמשיך ולהתפתח כיישובים קיבוציים

מספר חברי קיבוצים עתרו לבג"ץ, בבקשה שיורה על ביטול הגדרת "חלקת המגורים בקיבוץ", כפי שהיא מופיעה בהחלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל, בטענה כי הגדרה זו לא תאפשר לקיבוצים להמשיך ולהתפתח כקיבוצים. החלטה 979, שהתקבלה במרס 2007, הגדירה מושג תכנוני חדש - "חלקת המגורים בקיבוץ", וקבעה כי שיוך דירות לחברי הקיבוץ יתאפשר אך ורק בתוך "חלקת המגורים בקיבוץ", המהווה חלק מצומצם מתוך "שטח המחנה", הוא כלל השטח המיועד למגורים בקיבוץ.

העותרים טוענים, כי באמצעות הגדרת "חלקת המגורים בקיבוץ" מבקש מינהל מקרקעי ישראל לתחום, בניגוד לחוק, את החיים הקיבוציים ולדחוק אותם ל"תחום מושב" מוגדר ומוגבל בתוך היישוב הקיבוצי, תוך איסור על קיומם של חיים קיבוציים מחוץ לאותו תחום. על פי הגדרה זו, מוגבל ומוקטן מספר יחידות הדיור האפשריות למגורים ולשיוך דירות לחברים בכל קיבוץ, ובכך נמנעת מהקיבוץ האפשרות לצמיחה ולהתפתחות דמוגרפית על ידי קליטת בניו החוזרים וחברים חדשים לשורותיו. ייתרת שטחי המגורים מולאמת שלא כדין על ידי המינהל.

במסגרת העתירה מוצגות דוגמאות לתוצאות ההרסניות, שייווצרו כתוצאה מיישום אפשרי של חלקת המגורים בקיבוצים שונים. הנתונים מראים, כי מדובר בצמצום של למעלה מ-50% בממוצע של יכולתו של קיבוץ קטן עד בינוני לצמוח דמוגרפית. יכולת הצמיחה הדמוגרפית בקיבוצים גדולים כמעט ונעלמת כליל. לכן טוענים העותרים, כי מדובר במהלכים בלתי חוקתיים במהותם, וכאמור, מבקשים מבית המשפט לבטל את הגדרת "חלקת המגורים" ב-979 ואת כלל ההנחיות הפוגעות העוסקות בעניין זה.