תיק תרבות: סיפור מהסרטים - חצויה
11.4.2013
daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

תיק תרבות: סיפור מהסרטים - חצויה

יבל ברקאי

חצויה

חצויה הוא שם הסרט, שעשו ארבע בנות ממגמת תקשורת בבית ספר "עמקים", על חברתן לירון. לירון היא בתם של דרור ואנג'לין, הוא חבר מזרע שיצא לשליחות חקלאית בגבון, והיא הייתה העוזרת שלו בחווה שניהל

 

דרור אמיר, ממזרע, יצא בשנת 1997, בהיותו בן 41, לשליחות חקלאית בת שלוש שנים בגבון, שבמערב אפריקה (הגובלת בין היתר בקמרון ובקונגו). במהלך שהותו שם התאהב בבחורה מקומית כהת עור ונוצרייה, אנג'לין משבט "פא", צעירה ממנו ב-18 שנה. כתוצאה מהקשר נולדה לירון, היום בת 13. דרור חזר אחרי שלוש שנים למזרע, ואילו לירון התינוקת נשארה עם אימה בגבון. הקשר בין האב, האם והבת נשמר, אם כי בצורה לא סדירה.

 

דרור אמיר: "כן, זה נכון, מודה באשמה. התאהבתי מעל הראש באנג'לין, שהייתה העוזרת שלי בחווה החקלאית שהקמתי וניהלתי בגבון, וכתוצאה מאהבתנו נולדה לירון. לפני כמעט שנתיים הגיעה לירון בגפה ללמוד אצלנו בבית ספר 'עמקים', ואנג'לין נשארה לסיים את לימודיה כמהנדסת יערות בקייפטאון. באמצע יוני תגיע אנג'לין לארץ, ובעזרת השם תהפוך לחברת מזרע".

 

לירון קיבלה את צבע העור של אימה?

"מצד אימי אני 13 דורות בארץ, ומצד אבא ז"ל אני 'יקה', כך שאין סיכוי שתהיה לגמרי כהת עור. לירון נראית תימנייה. צבע מולטי. היום היא בכיתה ח' ומשתלבת יפה מאוד בבית הספר. היא יודעת חמש שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, אפריקנס ואת שפת השבט שבו נולדה וחיה; היא רוקדת באולפן למחול, ונבחרה לחברה במשלחת של המועצה האזורית למחנה קיץ בדטרויט. זה אומר דרשני".

 

לדרור, היום בן 57, שלושה ילדים - שני בנים ובת - מאישה קודמת, שממנה נפרד ב-2008. הבת גלי, 29, באה מאנגליה לחתונה של אביה ואימה החורגת אנג'לין, שנערכה לפני כמה שבועות בדרום אפריקה. מובן שגם לירון הייתה.

 

ארבע בנות, ממגמת תקשורת בבית ספר "עמקים", בחרו לעשות סרט בנושא הזה לעבודת הבגרות שלהן. הסרט, בן 15 דקות, נקרא "חצויה".

 

המפיקה עדן סקל, ממזרע: "חצויה בזה שהיא נוצרייה וכולם סביבה יהודים. בסרט רואים את לירון מדברת עם אימה בסקייפ ומספרת לה, שהיא לא מצליחה להגיע לכנסייה כי בימי ראשון יש לימודים. בינתיים, היא מתעמקת בתורה. יש עוד סיבות לשם הסרט: רואים בו איך לירון נאבקת לסרק ולהחליק את השיער המקורזל שלה".

 

מי השותפות הנוספות ליצירת הסרט?

"הצלמת היא רז ברקן, משריד, הבמאית נעם ניר, ממזרע, והעורכת שני רופאייזן, משריד. התחלנו לצלם את הסרט בספטמבר שנה שעברה. קיבלנו 98 בציון מגן מהמורה חן שלח, ואנחנו אופטימיים מאוד לגבי הציון הסופי".

 

ועוד מהסרט: האב דרור ולירון אוכלים בארוחת ערב סלט קצוץ, וכשלירון הולכת לישון היא באה לקבל נשיקה מאבא שקורא לה "מאמי'". סבתא עמליה, הקרובה לגיל 90, נמצאת במיטתה ומלטפת את ידה של נכדתה: "לירונצ'יק שלי. מתנה מהשמים", היא אומרת למצלמה. לירון אומרת, "אני נורא מגעגעת לאימא. כי אימא זה אימא, ואבא כשאני חולה לא יודע לעשות הכול".

 

דרור: "אנג'לין תגיע בעוד חודשיים מדרום אפריקה. בינתיים, יש לי משימה גדולה להיות אבא טוב ללירון. זה לא קל, כי המרחק מהאימא משמעותי".

 

איך חברי הקיבוץ מגיבים?

"בסך הכול טוב. אני מניח שמי שלא כל כך בקשר איתי מרנן מאחורי הגב. אבל זה טבעי".

 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים