מפקד אוכלוסין: משפחת הנקין, קיבוץ גזר
15.11.2012
daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

מפקד אוכלוסין: משפחת הנקין, קיבוץ גזר

נחמן גלבוע

 

ההנקנים. לא נפגשו כי נגמר לו הסוכר. צילום: נחמן גלבוע

משתתפים: איבט (52), דיויד (50), סיגל (22), דניאלה (19), מעין (17), אלון (13).

 

בגלל המלחמה: הם עלו לישראל מאנגליה ב-1990, כשאיבט הייתה בהיריון עם בתם הבכורה. שניהם היו בעבר בהכשרה בקיבוצים מטעם תנועת הבונים - היא בבית העמק והוא בעמיעד. כשעלו ארצה הם לא רצו להגיע לקיבוץ, ושכרו דירה ברעננה שבה התגוררו קודם במרכז קליטה. כשגרו ברעננה עם בתם התינוקת פרצה מלחמת המפרץ, ואז גמלה בלבם ההחלטה לעבור לקיבוץ. הם פנו לוועדת הקליטה של התק"ם, התארחו במספר קיבוצים ובחרו בקיבוץ גזר.

 

פרנסה: איבט עובדת כמחנכת של ילדים בני שלוש-חמש בבית ספר לילדי דיפלומטים ועיתונאים זרים, המתנהל בשפה האנגלית ונמצא בירושלים. היא למדה באנגליה חינוך בגיל הרך, ובעבר עבדה שם כמורה לילדים בגיל הרך, ולאחר מכן במשך 16 שנים כמטפלת מובילה בבית התינוקות ובגנון בגזר. דיויד עובד כיועץ מס במשרד רואי חשבון בריטמן, אלמגור, זהר, השוכן במגדלי עזריאלי בתל אביב ("אני עובד הרבה עם עולים חדשים, שצריכים לעשות הסכמים עם מס הכנסה"), בעבר עבד כמנהל חשבות ראשי בקיבוץ.

 

אחרי העבודה: איבט אוהבת לקרוא ולרקוד ריקודי עם, וכשעבדה בקיבוץ הייתה חברה בוועדת חינוך. דיויד אוהב לקרוא ספרי היסטוריה בעיקר על המחצית הראשונה של המאה ה-20, להאזין למוזיקת רוק של שנות ה-70 וה-80, ולצעוד צעידה ספורטיבית בקיבוץ, בעברו היה מעורב בחיי הקיבוץ כחבר מזכירות וכחבר הוועדה הכלכלית.

 

השורשים שלה: הוריה של איבט, מיירה (79) וג'רולד ז"ל לנדסמן, שניהם ילידי אנגליה למשפחות שהגיעו מליטא, הכירו מילדות בקהילה היהודית במנצ'סטר. לאחר נישואיהם נשארו לגור בעיר. ג'רולד עבד כרוקח, מיירה הייתה מורה. כיום היא גמלאית, ומעוניינת לעלות לישראל שבה נמצאים רוב ילדיה ונכדיה. לאיבט יש שתי אחיות ואח: שרי (56) בגן יבנה, הת'ר (55) באנגליה, נייג'ל (49) בעלומים.

 

השורשים שלו: הוריו של דיויד, אסתר ז"ל וסטנלי ז"ל הנקין, היא ילידת רומניה שברחה עם משפחתה לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה והוא יליד אנגליה. הם נפגשו בישראל לאחר שסטנלי, ששימש כמטיל פצצות בחיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה, החליט להתנדב ב-1948 לחיל האוויר הישראלי. לאחר נישואיהם עברו לגור בגבעתיים, אך עזבו את הארץ באמצע שנות ה-50 מכיוון שסטנלי לא מצא עבודה. הם עברו ללונדון, עיר הולדתו של סטנלי. אסתר הייתה מורה לצרפתית ולגרמנית בבתי ספר למבוגרים, סטנלי עבד בתעשיית הטקסטיל. לדיויד יש אחות, אנט (ענת) (59), באנגליה.

 

הבונים: היא הגיעה לדירה שכורה בלונדון, לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטה בלידס. הוא גר בדירה שכורה בקומה מעליה, בשנה שבה אימו נדרסה למוות בתאונת דרכים בצרפת. שניהם היו חברים בתנועה הבונים, היא מבוגרת ממנו בשנתיים והוא בשכבה של אחיה הצעיר. למרות שגרו באתו בניין, הם לא נפגשו כי נגמר לו הסוכר. ההיכרות ביניהם נוצרה דרך החברים המשותפים מהתנועה.

 

הטבעת: ב-1987, במנצ'סטר.

 

הדור הבא: סיגל, בת זוג של עמרי ממושב בית חשמונאי ועומדת להינשא לו במאי הקרוב, חזרה מהטיול הגדול בדרום אמריקה ועובדת בחברת השכרת הרכב באדג'ט בנתב"ג, מתכוונת ללמוד לימודים גבוהים, גרה ברחובות ("היא מאוד אחראית ובוגרת, יודעת מה היא רוצה"); דניאלה, משרתת בצבא כרכזת רפואה במרפאה סמוכה לצריפין, מתגוררת בגזר ("גם היא מאוד בוגרת ורצינית"); מעין לומדת בכיתה י"ב בבית הספר התיכון האזורי "הרצוג", בבית חשמונאי ("תלמידה מאוד חרוצה, חזרה לא מזמן מהמסע לפולין"); אלון לומד בכיתה ח' בבית הספר האזורי בבית חשמונאי ("לפני חודש וחצי חגגנו לו בר מצווה. הוא בן זקונים וכולם אוהבים אותו").

 

שכונת עזריה: השכונה נקראת עזריה על שם המושב הסמוך שאליו היא צופה. בתים דו-משפחתיים, שנבנו בשנות ה-70, סמוך לגדר הקיבוץ ולשער הכניסה. הבתים מוקפים בדשאים ובעצי נוי. דיירי השכונה הם חברי הקיבוץ וגם תושבים בגילים שונים ("הקשרים עם השכנים הם בסדר, אבל כל אחד נמצא בביתו. כבר אין לנו ילדים קטנים, ולכן אנחנו פחות יושבים בחוץ").

 

מדף המדליות: שטח הבית לאחר הרחבה - 97 מ"ר, והוא כולל סלון קטן עם מטבח, חדר אוכל, חמישה חדרי שינה ושני חדרי שירותים. הסלון צנוע וגם המטבח בנוי בסגנון הקיבוצי של פעם, שכשמול השיש עומדת עגלת שירות והכנת אוכל. בפינת הישיבה ספות בד בצבע כחול, כורסה ושולחן סלוני, וממול ניצבת הטלוויזיה על כוננית. לידה עומד מזנון עם דלתות מזכוכית, כשעל אחד ממדפיו מוצגות המדליות שבהן זכו ילדי המשפחה במשחקי כדורגל ובייסבול, ולצדן קופסאות מצוירות שאיבט אספה. על מדף אחר נמצא אוסף כלי אוכל מזכוכית. על קיר בסלון תלויות תמונות נוף שנקנו באנגליה ותמונת נוף מהארץ. על אחד הקירות בחדר האוכל תלויה תמונה של חתונה יהודית עם כליזמרים, שהוריו של דיויד קנו ביוגוסלביה, ועל קיר אחר ציור של ירושלים וציור נוסף של פריז. התמונות בחדר האוכל עברו אל דיויד בירושה מבית הוריו באנגליה.

 

קניות: בשופרסל במתחם ישפרו במודיעין ("זה הפך לבית משוגעים מאז שנפתח שם סניף של רמי לוי ופרצה מלחמת מחירים").

 

בילויים: מפגשים עם המשפחה ועם חברים מהקיבוץ ומחוץ לקיבוץ.

 

מאכלים: אוכל ישראלי: שניצלים, פסטות, עוף, עוגות.

 

הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ גזר מתנהל במודל רשת ביטחון זה תריסר שנים. איבט: "הייתי בעד השינוי. עברנו את זה בצורה טובה יחסית לאחרים, כי היינו קיבוץ די צעיר בלי גמלאים. מי שרצה מצא עבודה". דיויד: "תמכנו בהפרטה. לא הייתה ברירה אחרת כי הקיבוץ היה בפשיטת רגל. הייתי מעורב בתהליך השינוי כחבר בוועדה שעסקה ביישומו. בגדול, השינוי עשה טוב לקיבוץ. מעט משפחות עזבו בגלל השינוי, ורוב אלה שהתלוננו בהתחלה נשארו ומצבם השתפר".

 

מצב כלכלי: לא מזהיר אבל מסתדרים.

 

עושה להם את היום: אצל איבט - הילדים שלה והילדים שהיא עובדת איתם, אצל דיויד - המשפחה ושידורי ספורט בטלוויזיה.

 

טוב להם בקיבוץ ( ציון מ-1-10): איבט - 9.5, דיויד - 8.

 

קיבוץ גזר נוסד ב-1945 אך נעזב והוקם בשנית ב-1974, נמצא על כביש 424 סמוך לרמלה, מונה כ-130 חברים.

 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים