מפקד אוכלוסין: משפחת אלון, קיבוץ קריית ענבים
26.1.2012
daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

מפקד אוכלוסין: משפחת אלון, קיבוץ קריית ענבים

נחמן גלבוע

 

פיפ עם התמונה שגרמה לה לחייך. צילום: נחמן גלבוע

משתתפים: פיפ (68), יצחק ז"ל (נפטר לפני 11 שנים), לימור (40), רפי (39), עמי (37), והנכדים: איתי, אביב, אופיר (של לימור), מעיין, גיא, עומר (של רפי), דניאל ומאיה (של עמי) ("הגילים שלהם הם משבע ועד ארבעה חודשים, לא צריך לפרט"). וגם, הכלבה, צ'יקו (11), מעורבת ("מצאתי אותה בצער בעלי חיים") וחמישה דגים באקווריום הביתי.

 

בעזרת השם: היא זכתה לכינוי פיפ כשהייתה ילדה קטנה, אימצה אותו באופן רשמי כשהייתה בת 15, הוא נשמע לה נחמד כשהייתה בת 20 ו-30, עכשיו היא חושבת שהוא כבר לא מתאים לה בגילה המתקדם, אבל היא כבר נשארה איתו. את שמה המקורי היא לא מוכנה לגלות ("זה לא רלוונטי. לשנות שם זה היה גם לשנות מזל בחיים, ומה שהיה קודם כבר לא חשוב").

 

השורשים שלה: היא נולדה באנגליה. ניתקה את היחסים עם הוריה בגיל 15, עברה לפנימייה ומאז היא עצמאית. היא מסרבת לומר את שמות הוריה ("אין לי משפחה"), ומציינת רק שהם נולדו וחיו באנגליה. יש לה אחות אחת, ג'ורג'ינה (75), בקנדה, שאיתה היא נמצאת בקשר.

 

שידוך משפחתי: פיפ הגיעה לראשונה לארץ ב-1965, בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, ועבדה כמתנדבת ברפת של בית השיטה. היא חזרה לאנגליה במטרה ללמוד מקצוע, אך כשפרצה מלחמת ששת הימים שבה מיד לישראל. היא נשלחה לקיבוץ מלכיה, גרה שם עם בן זוג, ולבסוף עזבה מתוך כעס על הקיבוץ ועל החבר ועקרה לתל אביב. כשהייתה לבד בעיר הגדולה הכירה את אחותו של יצחק, שהיה רווק בן 32, ליכודניק, משכונת מונטיפיורי, והיא הציעה לה לצאת עם אחיה שלא היה עד אז בקשר זוגי. אחרי המפגש הראשון היא חשבה שאין לזה עתיד ("לא היה לנו שום דבר משותף, הייתי עולה חדשה שלא ידעה עברית והוא לא ידע אנגלית"), אחרי שלושה חודשים הם התחתנו ("למרות שהיינו מאוד שונים, הוא היה איש טוב שאהב אותי עד השמים, עד שנפטר בגיל 62 ממחלת הסרטן").

 

בגלל הפמיניזם: לאחר הנישואים הם ירדו לאילת, ושם נולדו שלושת ילדיהם. פיפ לימדה אנגלית, יצחק, מנהל חשבונות במקצועו, עבד בסולל בונה ולאחר מכן כסגן מנהל מלון מוריה. היא הייתה פמיניסטית פעילה, ונרתמה לסייע למפלגת הנשים שהקימה מרשה פרידמן לקראת הבחירות ב-1977. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, אבל ראשיה התרשמו מאוד ממספר הבוחרות שפיפ גייסה בחוגי הבית באילת. לאחר הבחירות הגיעה אחת מנציגות המפלגה לאילת להכיר את הפעילה התוססת, והציעה לה לעבור לתנועה הקיבוצית לקדם שם את הנושא הפמיניסטי ("אמרתי לה שיש לנו משכנתה על הדירה, ושיצחק בטח לא יסכים לעבור לקיבוץ, אבל היא הצליחה לשכנע אותו ותוך חודש היינו בקריית ענבים").

 

פרנסה: פיפ, מורה לאנגלית במקצועה, היא גמלאית שמלמדת בהתנדבות, פעם בשבוע, מספר ילדים בבית הספר היסודי אלון שבקריית ענבים. בעבר היא עבדה בבתי הילדים ובמטבח, לימדה אנגלית בבית הספר אלון, בבית הספר התיכון האזורי ברנר, בחטיבת הביניים במבשרת ציון, ואת עובדי משרד החוץ במסגרת האוניברסיטה הפתוחה. בתקופה מסוימת היא עברה הסבה לקוסמטיקאית ומסז'יסטית ועבדה במכון שפתחה בקיבוץ. יצחק ז"ל עבד בתחילה בלול, ולאחר מכן עבר לעבוד במלון קריית ענבים.

 

לנפש: פיפ עוסקת בציור, ומדי פעם לומדת במוזיאון ישראל. בעבר התנדבה לפעילויות שונות, אך לקחה פסק זמן עקב בעיות בריאותיות.

 

אחרי השריפה: ב-1996 השתוללה שריפה גדולה באזור קריית ענבים, שכילתה כמה בתי מגורים וחלק מהמלון. לאחר השריפה הוחלט על בניית בתים חדשים, והשכונה אוכלסה בשנת 2000 במעלה הקיבוץ מתחת למתחם המלון. שישה בתים דו-משפחתיים, עם גגות רעפים אדומים, בנויים מתחת למפלס כביש הגישה הנמצא כיום בשיפוצים. מהשכונה ניתן להשקיף על הגבעה ממול, שבה נערכות עבודות תשתית לשכונה חדשה.

 

האישה באדום: שטח הבית - 74 מ"ר, והוא כולל סלון, מטבחון, שני חדרי שינה ושירותים. המטבחון מופרד בחלקו מהסלון, וגובל במסדרון לשטח המגורים. בפתח המסדרון ניצבת מחיצה ניידת עשויה מברזל ומקש. התקרה בסלון עשויה מוחות גבס משופעים, המעוטרים בלוחות עץ דקורטיביים. ליד הקירות ניצבות שלוש ספות ישנות ("קנינו אותן בכפר בידיא, חיפשנו ריהוט זול"), כיסא נדנדה, ושני שטיחים. אין שולחן סלוני במרכז החדר ("צריך מרחב"). על קיר בסלון תלויה תמונה של אישה מלאה לבושה בשמלה אדומה ומלטפת חתול ("התמונה הזו גרמה לי לחייך, אז קניתי אותה בתשלומים מצייר רוסי שהציג את התמונות שלו בתערוכת מכירות בקיבוץ"), שתי תמונות נוספות בחדר - פרחים ואישה שוכבת - צוירו על ידי פיפ, ותמונה נוספת מופשטת יותר צוירה על ידי אמן אמריקאי שפיפ הכירה.

 

האלונים: לימור, נשואה ליניב ואם לשלושה, עקרת בית, גרה בפרדס חנה. רפי, נשוי לתמר ואב לשלושה, עוסק בתחום המחשבים, גר בקריית ענבים. עמי, נשוי למארי ואב לשניים, עובד כאיש שיווק במשרד התיירות, גר בקריית ענבים ("אימא של הכלה שלי, תמי, מאורוגוואי, פגשה את האבא של הכלה שלי, מארי, מספרד, והם עכשיו בני זוג וגרים בכרמיאל").

 

קניות: בסופרמרקט בקיבוץ שמופעל על ידי אדם חיצוני, ולפעמים ברמי לוי במבשרת ציון.

 

בילויים: בעיקר בבית.

 

מאכלים: הכול ("אני מאוד אוהבת אוכל").

 

הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ קריית ענבים מופרט ומתנהל במודל רשת הביטחון זה שבע שנים. פיפ: "הייתי נגד השינוי. אנשים לא הבינו מה המשמעות, אבל עכשיו הם רואים כמה צריך לשלם על כל דבר. קצבת הפנסיה והביטוח הלאומי לא מספיקים לאדם אחד. התנגדתי להפרטה מבחינה אידיאולוגית, ועד היום דעתי לא השתנתה. אמנם יש עצמאות מסוימת, אבל מצד שני אתה עזוב".

 

מצב כלכלי: קשה.

 

עושה לה את היום: לראות את הטבע מסביב, ולגלות מה פרח אצלה בגינה.

 

טוב לה בקיבוץ ( ציון מ-1-10): פיפ - 5

 

קיבוץ קריית ענבים נוסד ב-1920, נמצא ליד כביש 1 סמוך לאבו גוש, מונה כ-150 חברים.

 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים