על הדשא: אנשים ערכיים
14.7.2011
daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

על הדשא: אנשים ערכיים

רוני מ.האס

 

צבי טרלובסקי

תיעוד חברתי

בחן/רמת ידין

 

צבי טרלובסקי, 64, המזכיר היוצא של קיבוץ בחן, הוא צלם בזיקה חברתית בשעות הפנאי שלו. בשנה האחרונה התוודע לפעילות חברתית בשכונת דורה הנתנייתית (רמת ידין דהיום), והחליט לתעד אותה בספר תמונות דיגיטלי שיצא החודש לאור הווירטואלי. /http://tzvitarlovsky.com

 

התיאטרון לצדק חברתי כברי

תיאטרון משנה מציאות קיימת

כברי / מטה אשר

 

השבוע עלתה לראשונה ההצגה "מדי-ציני" - סאטירה על חוויות האשפוז בבית חולים פריפריאלי, על ידי קבוצת התיאטרון הגלילית לצדק חברתי.

אריק גוטלר-אופיר, 47, כברי, מורה לתיאטרון בתיכון מנור-כברי, הקים לפני שלוש שנים את קבוצת התיאטרון לצדק חברתי, שבה שותפים שישה שחקנים גליליים המופיעים לפי שיטת תיאטרון המוחלשים (המדוכאים) של הבמאי הברזילאי, אוגוסטו בואל. ההצגה מתחקה אחר דרך הייסורים של חולה, מההחלטה על הנסיעה לבית החולים, דרך מצוקת האשפוז ועד לחדר הניתוח.

 

מה זה תיאטרון המוחלשים?

"תיאטרון המוחלשים הוא שיטה, שמטרתה לתרגל שינוי חברתי באופן הבא: כל הצגה מוצגת פעמיים. בפעם הראשונה הקהל צופה בהצגה קצרה (כ-20 דקות) ואחרי שהיא מסתיימת, היא מתחילה שנית. בפעם השנייה מוזמן הצופה לעצור את ההצגה ולנסות דרך אחרת מזו שבחרו הדמויות. את התערבות הקהל מנחה במאי ההצגה (הג'וקר), שתפקידו לאפשר לצופים לבדוק אפשרות לשינוי המצב".

 

תיאטרון לצדק

למה דווקא מצב הרפואה?

"עוד לפני המשבר האחרון במערכת הרפואה ראינו, כי נושא הבריאות בפריפריה מאוד נדרש לטיפול חברתי. החומר של ההצגה לקוח מתוך דוחות אמיתיים של ועדת הבריאות של הכנסת ושל משרד הבריאות. דרכם ניתן להבין עד כמה קשה להיות עני וחולה ועוד לגור בפריפריה. אחד הקטעים שאנו מעלים הוא הדוגמה של משאית ה-MRI הניידת, שאנחנו, אנשי הפריפריה, מנסים להתחקות אחריה באופן נואש..."

גוטלר-אופיר למד את שיטת תיאטרון המוחלשים בקנדה, שם גם גילה שבכל העולם יש קבוצות תיאטרון הפועלות בשיטה זו, ודווקא בישראל הקבוצה הגלילית היא היחידה מסוגה בארץ. בהצגה הנוכחית משתתפות גם שתי שחקניות אורחות - תלמידות י"א ממגמת התיאטרון של תיכון מנור-כברי, שחקרו את הנושא של משבר הבריאות בפריפריה במסגרת מיזם לימודי האזרחות.

 

היכן אתם מתכוונים להופיע עם ההצגה?

"ביום שלישי הופענו בפסטיבל נווה יוסף בחיפה, ובשבת הקרובה אנו מעלים את ההצגה במועדון של קיבוץ כברי, בשעה 20:30. הכניסה חופשית. במהלך אוגוסט נתחיל לסייר עם ההצגה ברחבי הארץ. כרגע יש לנו הזמנה מהאגודה לזכויות האזרח, שהקימו לאחרונה את 'המטה הציבורי לשוויון בבריאות בפריפריה'. באופן עקרוני, נשמח להופיע בפני כל מי שהיה רוצה לחשוב על דרך אחרת להתמודד עם מערכת, שבה החולה הוא האדם האחרון בסדר העדיפויות שלה".

 

המכבסה כמשל

המכבסה כמשל

כפר מסריק

 

ישי שביט, בן כפר מסריק וחבר הקבוצה העירונית חורש, הוא בראש ובראשונה מומחה לטיולים בירושלים. אבל קצת לפני כן הוא בן כפר מסריק. "אני בן הגליל. נולדתי וגדלתי בקיבוץ כפר מסריק. עם השנים סחפה אותי הרוח לירושלים, אך אני שומר פינה חמה בלב לגליל ולתושביו. כמורה דרך, המוביל קבוצות של תיירים ברחבי הארץ, אני מנסה לחשוף אותם ליופיו של חבל ארץ זה ולאנשים הנפלאים הגרים בו. מניסיוני כמדריך טיולים, על מנת להשאיר רושם חזק על התייר, יש לנסות וליצור לו חוויה ייחודית אותנטית. כך, בכל פעם שאני מוצא את עצמי מדריך באזור עכו, אני מבקש את סליחת התיירים ומכניס אותם לביקור בן שעה בקיבוץ שבו גדלתי - כפר מסריק. בדרך למקום אני מסביר קצת על ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית, על השינויים העוברים עליה ועל האתגרים הנמצאים לפניה. אני נותן סקירה 'אקדמית' זריזה על כפר מסריק ונוחת ישר במכבסה המקומית. המכבסה בכפר מסריק טרם עברה תהליך של הפרטה, ולכן היא המקום הטוב ביותר להמחיש מה הוא בדיוק הרעיון הקיבוצי. הררי הכביסה, הסימון שעל הבגדים וסיפוריה של רחל שביט, מנהלת המכבסה (וגם אימא שלי) מרתקים את התיירים אשר אינם מפסיקים לצלם ולשאול את רחל שאלות. פתאום מילים גבוהות כמו 'סוציאליזם' וסיסמאות כגון 'כל אחד לפי יכולתו וכל אחד לפי צרכיו' מקבלות ממד ממשי. פתאום קיבוץ הוא לא רק סיסמה, אלא יש לו פרצוף - פרצופה של רחל. למדתי כי התייר האמריקאי הממוצע איננו מחפש אך ורק את האתרים התיירותיים המובהקים. הוא מחפש גם את הקשר האישי לבני הארץ ואת החוויה הבלתי מחייבת של מפגש אנושי פשוט ולא מבוים. לאור זאת מצאתי, כי בביקור בקיבוץ רגיל יקבל התייר בדיוק את מה שהוא מחפש. אין לי ספק, שקיבוץ אשר ירים את הכפפה, ויצור מיזם מסוג זה, יצליח למשוך אליו תיירים. בכך יתרום לכלכלת הקיבוץ ותושביו, ובמקביל, יעלה את קרנה של התנועה הקיבוצית בפרט ושל מדינת ישראל ככלל". (מתוך "דוגרינט". עיתון אינטרנט קהילתי בגליל).

 

הפייסבוק כנמשל

גרעין יונתן / עלומים

 

אסתי גלושטיין, 18, מירושלים, מדריכה זו שנה רביעית במחנה קיץ לילדים ממוצא אמריקאי בקיבוץ שלוחות. היא לא שוללת את האפשרות, שבשלוחות נטמן הזרע למה שקרה ארבע שנים אחרי, כשהפכה לאחת ממייסדות גרעין הנח"ל "יונתן", גרעין ראשון לאחר הפסקה של 20 שנה בקליטת גרעינים בקיבוץ הדתי. "בעיקרון האפשרויות הקיימות לחבר'ה דתיים, שרוצים לצאת לשנת שירות, זה רק לצאת למכינה קדם-צבאית או למדרשה או לישיבה. כמה חברים ואני מאוד רצינו לשלב בין תורה לעבודה, יצרנו קשר עם תנועת הקיבוץ הדתי שאימצו אותנו בחום, נפגשנו איתם ולמדנו איך ניתן להקים גרעין. התחלנו לחפש שותפים לדרך בכל האמצעים, כולל הפייסבוק, ובסופו של דבר, גייסנו לרעיון 18 חבר'ה נוספים - מכל הארץ, כולל קיבוצניקית ממגדל עוז. תנועת הקיבוץ הדתי הפנתה אותנו לקיבוץ עלומים, אשר מושתת על גרעיני נח"ל, ואליו אנחנו אמורים להצטרף בתחילת שנת הלימודים. כל אחד יעבוד במשק, ובמקביל נלמד במכינה שהקמנו, נושאים כגון: ציונות, אקטואליה, אני והחברה וכן נושאי יהדות".

 

ואיך הגיבה המשפחה הירושלמית?

"המשפחה מאוד תומכת, והאחים הגדולים גאים. כולנו גדלנו על ערכי בני עקיבא ברוח של תנועה ועבודה. הרבה מהחבר'ה שהצטרפו לגרעין גדלו בקהילות קטנות, רובם היו חברי תנועת בני עקיבא, ויש הרבה מהמשותף בין ערכי התנועה לערכי החיים בקיבוץ".

 

כוכבי אמת

 

המועצה האזורית מגידו נבחרה לאחרונה כמרחב הביוספרי הראשון בישראל על ידי מועצת אונסק"ו העולמית. המרחב הביוספרי מהווה שיטת ניהול מוניציפלית אזורית חדשנית, ששמה דגש על ההמשך של התפתחות האדם תוך מחויבות גדולה לשמירה על ערכי טבע, נוף, מורשת ודאגה להעברתם גם לדורות הבאים. ההליך שהובילה מגידו התנהל בדיונים, בשיתוף הציבור, שבו התקבלו הסכמות שעל פיהן פועל המרחב לקידום, לשמירה ולקיום החקלאות ולהגנה על השטחים הפתוחים ועל המגוון הביולוגי. להכרזת אונסק"ו העולמית קדמו אישורים של MAB ישראל בראשות פרופסור אוריאל ספריאל ונציגי אונסק"ו ישראל.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים