2.6.2011

Share |

daf@maariv.co.il

ארכיון עיתונות

קשר ישיר

יעקב לזר

ולוולה. נדרשת מנהיגות צילום דוד עינב

מתקפה מכוערת של "פנסיה בראש"

,Marker Week 26.5; ישראל היום, 29.5

בכל הנוגע להשמצת התנועה הקיבוצית וקיבוציה, הקשת המזרחית יכולה לקחת פסק זמן, לשבת בצד, להתבונן וללמוד. יש היום מי שעושים את המלאכה הרבה יותר טוב ממנה - אנשי "פנסיה בראש".

כמה שנראה כמתקפה יזומה, פורסמו השבוע שתי כתבות על מצבם העגום של הגמלאים בקיבוצים. האחת ב-Marker Week (עמירם כהן), והשנייה בישראל היום (מרדכי גילת, מיכל שבת, עוזי דיין. המשך בשבוע הבא). בשתי הכתבות פנסיה בראש מככבת, והמסר - מצבם של הגמלאים בקיבוצים המתחדשים הוא בכי רע. על הפנים. אמנם הם לא מחטטים בפחי האשפה כדי לשלות משם שאריות מזון, אבל הם לא רחוקים מזה.

מירום. עובד על הכנת העתירה

"המוטו הוא חטוף כפי יכולתך, ולקשישים כבר אין הרבה יכולת. הם לא יכולים לקנות לנכד שלהם מתנה ליום ההולדת, הם לא מסוגלים לשלם על שכירת מכונית מהקיבוץ פעם בחודש, כדי לבקר את ילדיהם שבעיר. אני כבר לא מדבר על נסיעה לחו"ל", כך אמר בעז אפלל לכתב "דה מרקר". כאמירה, שנועדה להציג את האווירה השלטת בקיבוצים המתחדשים ואת מצב הגמלאים בקיבוצים האלה, זו אמירה שקרית. דמגוגית. רחוקה מהאמת. ותיק מאחד מקיבוצי הגליל הוציא ל"ישראל היום" את הדובים מהיער: "אם היו בחורשת טל כמה דובים", אמר הוותיק,"היו משליכים אותנו אל הדובים בחורשה הזאת. אם היו בסביבה ערבות קרח, הם היו לוקחים אותנו במזחלות לקרח ומשאירים אותנו שם. כמו אצל האסקימוסים. אנחנו בסך הכול מפריעים להם. אנחנו רוצים לסיים את החיים שלנו בכבוד, והם לא מאפשרים לנו". את הכתבה מלווה איור של ותיק בקיבוץ על קלנועית, לבדו על הקרח. "הם רוצים שהמייסדים ימותו כבר. הם רוצים ללכת אחרי הארונות שלהם. זה יותר נוח מאשר לאפשר להם לחיות. החיים עולים כסף והמוות מאוד זול", הוסיף פעיל למען הזקנים, אנונימי כמובן, "שלא ישן בלילות בגין העוול הנורא". הרושם המתקבל משתי הכתבות הוא, שהקיבוצים המתחדשים הפקירו את הזקנים למות בעוני, במצוקה, מושפלים ומבוזים. כמה מעוות, כמה רחוק מהאמת. כמה מקומם.

מאור. מה עם פנסיה הוגנת בנגבה צילום יחצ

אחד המרכיבים המרכזיים בהתנהלות של אנשי פנסיה בראש הוא חוסר אמון מוחלט במערכות הניהוליות סביבם. חוסר אמון במנהלי הקיבוצים, חוסר אמון בהנהגת התנועה, חוסר אמון ברשם האגודות השיתופיות. הדברים מקבלים הדגשה בולטת בריאיון של בעז אפלל לדה מרקר. מבחינתם, משאבד האמון, מה שנותר הוא לפנות למערכת המשפט ולבקש שם צדק. גם המהלך הזה מופיע בשתי הכתבות, ובהבלטה. "מלחמת הגמלאים בממסד הקיבוצי צפויה לעלות מדרגה בשבועות הקרובים", כתב עמירם כהן, "'פנסיה בראש מתכוונת לנקוט צעדים משפטיים ולא פוסלת עתירה לבג"ץ". עו"ד חגי מירום, מראשי הקבוצה, יגיש בוודאי את התביעה ויטען בשם הגמלאים. בישראל היום נמסר שאפלל, מירום וענת מאור כבר שוקדים על הכנת טיוטת העתירה. מישהו כנראה מקווה שם, שהאיום "להוציא את הבושה החוצה" (כך בישראל היום) ירתיע ויכניע את התנועה. אסור שמי שעומד היום בראש התנועה יענה לציפייה הזו.

בועז אפלל

מה שלא מובן הוא, מדוע חגי מירום בקיבוצו יפעת, או עזרא רבין בקיבוצו געש, או ענת מאור בקיבוצה נגבה, או יואל מרשק בקיבוצו גבעת השלושה, ואחרים (כולם אנשי פנסיה בראש, כולם אנשים בעלי מעמד ציבורי נכבד) אינם מנסים להעביר בקיבוצים שלהם החלטה, שלגמלאים שם תוענק "פנסיה הוגנת" בגובה 75% מהשכר החציוני בקיבוץ. מדוע הם צריכים להמתין עד שבג"ץ יכפה על הקיבוצים שלהם לעשות כן? הרי נקודת המוצא של אנשי פנסיה בראש היא, שברוב הגדול של הקיבוצים, בוודאי בקיבוצים שלהם, יש אפשרות לתת את מה שהם מגדירים כ"פנסיה הוגנת", וזה לא קורה לא מפני שאי אפשר, אלא מפני שהמנהלים החמדנים עשו יד אחת עם האוליגרכים החדשים ועם הצעירים שרק מצפים שהזקנים כבר ימותו, וכולם מעוניינים לשמור לעצמם נתח כמה שיותר גדול מהכנסות הקיבוץ, על חשבון הגמלאים. על כן צריך שמישהו חיצוני, בעל שררה, יכריח את הקיבוצים לתת פנסיה הוגנת. זה המצב? ביפעת, בגעש, בנגבה, בגבעת השלושה, ביפתח, בדן, ברמת השופט, בעין המפרץ? בלהבות הבשן? אין בעיה של מקורות, רק צריך שהקיבוץ ירצה וייערך בהתאם? ובאמת ישנם היום בקיבוצים הללו גמלאים שאין להם כסף לקנות מתנות לנכדים שלהם, או לממן נסיעות לבקר את הילדים בעיר?

בשבוע שעבר התפרסם שנתון התנועה הקיבוצית ל-2009. 23% מהקיבוצים, 58 קיבוצים, אינם מתאזנים בשוטף. אצל עוד 19% מהקיבוצים, 48 קיבוצים, הרווח השנתי אינו עולה על שני מיליון שקל. ל-74% מהקיבוצים חוב פיננסי שנע בין 10 מיליון שקל עד יותר מ-100 מיליון שקל. אמנם יותר טוב ממה שהיה לפני כמה שנים, אבל רחוק מלהיות טוב ממש.

להערכתי, אף אחד מאנשי פנסיה בראש אינו יודע להציג מודל, איך יתנהל קיבוץ שאין לו מקורות צבורים מספיקים לפנסיה, כך שיוכל להעניק באופן קבוע פנסיה בגובה 75% מהשכר החציוני (4,500 שקל?), בהתבסס על ההכנסות השוטפות שלו. זה לא מקרה שעד היום לא שמענו, אף פעם, הצעה מעשית איך העסק הזה צריך לעבוד, במצב שגם הכנסות הקהילה משתנות כל שנה, וכך גם השכר החציוני. יהיה מראש מיסוי פנימי גבוה על ההכנסות של החברים העובדים, כך שיבטיח את המקור לגמלאים? המיסוי על הכנסות מעבודה ינוע כל שנה למעלה ולמטה בהתאם לצרכים? גובה המשכורות של המנהלים ינוע למטה ולמעלה בהתאם לצרכים? הקיבוץ ימכור את נכסיו על מנת להשיג מקור למימון? את המפעל? את מכסת החלב? עד היום לא הסבירו לנו איך זה אמור להתבצע, כי מי שינסה לבנות מודל שכזה סופו שייכשל. כמו מי שניסה לבנות מודל, איך שומרים על פער של 1:3 בהכנסות החברים בקיבוצים המופרטים. את ההצעה הסדורה מאיפה ואיך מחליף הביטוי החביב - מהגורן ומהיקב. מישהו חיצוני יקבל החלטה שתכפה על הקיבוצים המתחדשים לשלם "פנסיה הוגנת", ואיך הם יעשו את זה, זו תהיה בעיה של ההנהלה בכל קיבוץ וקיבוץ. יביאו מהגורן ומהיקב.

פנסיה בראש הסירו את הכפפות ופתחו במתקפה משמיצה ומכוערת. ככל הנראה, זה קרה בתגובה להתארגנות של הקיבוצים המתחדשים ולהבנה, שאין סיכוי לכך שהתנועה הקיבוצית תקבל החלטה שתחייב את הקיבוצים לספק את מה שקרוי פנסיה הוגנת. לכל היותר זו תהיה המלצה, וכל קיבוץ יהיה ריבוני להחליט איך הוא מתקדם אל היעד הפנסיוני שהוצב. מכיוון שמראש לא מאמינים בפנסיה בראש בהתנהלות הוגנת של הנהלות הקיבוצים, גם לא מאמינים שם שההמלצה תבוצע. לכן מה שדרוש הוא פסק דין חלוט.

לא צריך לחשוש מהאיום שתהיה פנייה לבג"ץ. לא נעים, אבל גם לא נורא. אין סיכוי שבג"ץ יכפה על כל הקיבוצים, אלה שהשכילו לצבור 200 מיליון שקל בקופותיהם ואלה שהצליחו לייצר חוב של 200 מיליון שקל, אלה שיש להם הכנסה נאה בשוטף ואלה שלא גומרים את החודש, אלה שנרשם להם במאזן הון עצמי חיובי ואלה שגוררים הון עצמי שלילי, וכן הלאה - אין סיכוי שבג"ץ יכפה על כולם, הר כגיגית, את נוהל ההצמדה לשכר החציוני. אפשר יהיה במהלך המשפט גם להפריך כל מיני עלילות שמתנגדי הקיבוץ המתחדש הצמידו לו. למשל, את הבדיה שהגמלאים הם הקבוצה שנפגעה כלכלית מהשינוי יותר מאחרים. נהפוך הוא. ברוב הקיבוצים קבוצת הגמלאים יצאה נשכרת כלכלית מהשינוי, בוודאי בהשוואה למשפחות עם ילדים בגיל חינוך, שרמת הכנסתן ממוצעת ומטה.

מנהיג פנסיה בראש, בעז אפלל, אמון על חיפוש הצדק בבתי משפט. פעמיים תבע את קיבוצו יפתח, פעמיים הפסיד. עכשיו גוררת פנסיה בראש את התנועה הקיבוצית כולה לבית המשפט. לא צריך להיבהל. גם מבית המשפט העליון ייצא אפלל כפי שיצא מבית משפט השלום בנצרת.

ילין. הסדרים לא על חשבוננו. צילום: דוד עינב

מרתף

שמאלנים ולפלפים

"אם מישהו חושב, שמפני שאנחנו שמאלנים לפלפים, אנחנו נשתוק ולא נקים מהומות, אז לא, אנחנו לא נשתוק. את שלום הבית בתוך מדינת ישראל יצטרכו לפתור אחרת, לא על חשבוננו". חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול, בהצהרה לוחמנית כתגובה לאפשרות שאת השטחים, שיימסרו במסגרת חילופי שטחים בהסדר שלום,ייקחו מיישובי המועצה, קיבוצים ומושבים.

קסאמים צריכים להדאיג אותו, פצמ"רים צריכים להדאיג אותו, חילופי שטחים לא ממש. בתקופה שחיים ילין יהיה ראש מועצה, הדבר היחיד שיחליפו ישראל והפלסטינים יהיו האשמות, מי גרם לכך שהמשא ומתן בין הצדדים תקוע.