דברים מעניינים קורים בכרמים
14.4.2011
daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

דברים מעניינים קורים בכרמים

יעקב לזר

 

דניאלה לבנסארט. לא רצתה קיבוץ ותיק עם שכונה מפלצתית

לא זו בלבד, שמספר החברים בכרמים שילש את עצמו בשלוש השנים האחרונות, הקיבוץ קלט אוכלוסייה מעורבת - חילונים ודתיים - שמתנהלת בשלום ובהרמוניה, וגם החליט להיות קיבוץ אקולוגי. הרגל השלישית בחזון כרמים היא מעורבות פעילה בחברה מסביב. פעם אמרו על כך: לא עייפי דרך כי אם מפלסי נתיב

 

בפורים שעבר נאספו חברי כרמים בחדר האוכל של הקיבוץ לקריאת מגילת אסתר. אז הסתבר, שלחברים הדתיים של הקיבוץ חשוב שתהיה הפרדה בין נשים לגברים בעת קריאת המגילה, ואילו החברים החילונים התייחסו אל המעמד כאל אירוע מסיבתי, שבו נשים וגברים עולזים יחדיו. "בסוף אלתרנו משהו", אומרת דניאלה לבנסארט. "השנה כבר נערכנו מראש, בדקנו מה חשוב לדתיים ומה חשוב לחילונים, ותוך כדי התייעצויות רבות, הגענו לסידור שהיה בו גם אזור נפרד לנשים, גם אזור נפרד לגברים, וגם אזור באמצע למשפחות עם ילדים, שיכלו לשבת יחד. הגענו לאיזון שעבד בשביל כל האנשים".

 

יורם סהר. החלטנו שאנחנו רוצים להיות קיבוץ מעורב בסביבה

היא מירושלים, אודי בן זוגה ממוצא. הם גרו כמה שנים בתל אביב, ולכרמים הגיעו לפני ארבע וחצי שנים. דניאלה: "אחרי ארבע שנים בתל אביב חיפשנו קהילה לחיות בה. הנושא הסביבתי היה אצל אודי ואצלי מאוד על הפרק, וגם אצל החבורה שאליה השתייכנו. ביקרנו בקיבוצים, ובהרבה מהם ראינו יישוב ותיק, מאוד חינני ופשוט, שחוברת אליו שכונה מפלצתית של וילות ושתי חניות וחומות מסביב. הניגוד הזה נורא צרם לנו. למדנו את נושא הבנייה הירוקה, ומאוד רצינו להגיע למקום שאפשר יהיה להכניס בו יחד אלמנטים של בנייה כזו. עם ההבנות האלה התחלנו בחיפוש מאוד יסודי אחרי מקום מתאים.

 

"די מהר הבנו, שאם רוצים לעשות משהו מיוחד, המקום המתאים יהיה בדרום, כי שם יש יותר צורך באנשים וקיים צמא לאוכלוסיות חדשות, לעומת הצפון שהוא מאוד רווי. תנועת 'אור' עזרה לנו להגיע לכל מני מקומות, בצפון ובדרום, ובסופו של דבר, הגענו לכרמים. כבר כשהגענו חשבנו שזה מקום מאוד מיוחד מבחינה נופית ומבחינת המיקום. פגשנו נציגים מהקיבוץ והצגנו להם פרוגרמה, שאומרת מה זה אומר לעשות יישוב אקולוגי או יישוב עם חזון סביבתי. הם אמרו שהרעיון מאוד נראה להם, וככל שהזמן עובר אנחנו רואים עד כמה הרעיונות האלה באמת מתאימים לקיבוץ, שמלכתחילה בנוי על העיקרון של בנייה בצוותא של יישוב עם חיים משותפים.

 

"כמעט באותו זמן הגיעו החבר'ה של 'איילים', והם הציעו להקים פה יישוב משותף של חילונים ודתיים. הייתה היכרות מוקדמת בין חלק מהאנשים שלהם ושלנו, והקיבוץ, המועצה והתנועה אמרו לנו – תנסו לבוא יחד, אנחנו אוהבים גם את הרעיון הזה וגם את זה, בואו נראה אם זה יכול להתחבר. דיברנו בינינו, ואחרי הרבה התלבטות אמרנו - יאללה, בואו ננסה ללכת על זה. התחלנו תהליך מאוד מובנה, עם יועץ ארגוני שבא ותרגל אתנו חיבור בין ותיקים לחדשים, בין קיבוץ לחזון סביבתי וחיים משותפים בין חילונים לדתיים. אנחנו היינו צריכים לעכל את הקיבוץ, הקיבוץ היה צריך לעכל אותנו, ללמוד איך מחברים הכול יחד. בסופו של דבר, הגענו לחזון של כרמים, קיבוץ מתחדש שכולנו מצטרפים אליו כחברים שווי זכויות ומקיימים פה קהילה מעורבת".

 

נתחיל מהאקולוגיה. איפה היא נכנסה בתכנון השכונה שאתם מתכוונים לבנות? אתם לא מתכוונים לבנות בתים מבוץ.

"לא. אנחנו אקולוגיה 'מיין סטרים'. לשאלה איך הכי נכון לבנות את הבתים מבחינת חומרי הבנייה עוד לא הגענו ואנחנו מגיעים כעת. אחת ההחלטות הראשונות שקיבלנו הייתה, שתכנון השכונה יעודד את חיי הקהילה באופן ששואב השראה מהקיבוץ הישן. זה מתבטא בכך שהחזיתות של הבתים יפנו כולן לאזור משותף, ולכל בית תהיה גם יציאה אחורית לחצר שהיא יותר פרטית, אבל לא מוקפת גדר או חומה. אנחנו לא רוצים את ההפרדות הברורות בין הבתים כמו במקומות אחרים".

 

איזה אלמנטים ידידותיים לסביבה נלקחו בחשבון בתכנון?

"לרוב הבתים יש מפנה דרומי, שזה מאוד חשוב לחימום ולקירור. כלומר, הפתחים העיקריים של הבית פונים דרומה, עם הצללות. בקיץ השמש גבוהה והיא עוברת מעל ולא מחממת יותר מדי, בחורף השמש נמוכה והיא נכנסת פנימה ומחממת. זה דבר שידוע שנים, ותמיד יש אילוצים למה לא לבנות ככה. אצלנו השכונה תיבנה לפי התוכנית הזאת. בנוסף, החלטנו לא ליישר את הגבעה שעליה הבתים ייבנו, אלא להשאיר את הבתים ככל שניתן עם הקו הטופוגרפי הקיים. יש התחשבות ברוחות, איך מצד אחד שהמבנה יגן מפני הרוח ומצד שני ינצל אותה, כי רוח היא אוורור טבעי של הבית. אותו הדבר עם תאורה, איך נכון למקם את הפתחים ככה שתתקבל כמה שיותר תאורה טבעית. לאורך הזמן נוכל לבדוק, אם באמת אנחנו צורכים פחות חשמל לחימום וקירור".

 

מה גודל הבתים?

"100 מ"ר הקטן ביותר עד 180 מ"ר הגדול ביותר, וזה כדי לאפשר איזשהו מגוון לאנשים מבחינת היכולת הכלכלית שלהם".

 

מה לגבי ניצול מים? שימוש במים אפורים?

"זה דבר שאנחנו בודקים עכשיו. מתקיים אצלנו דיון בשאלה, אם כולם ירכיבו מערכת לשימוש במים אפורים, או אם זו אופציה למי שרוצה".

 

דיון שיוכרע איך?

"יש לנו גם ועדת תכנון וגם ועדת סביבה, ויש אינטראקציה ביניהן והן ייתנו המלצה. בסופו של דבר, ההחלטה תתקבל בהצבעה של חברי הקיבוץ".

 

איך עובדת בכרמים מערכת היחסים בין החילונים לדתיים?

"בסופו של דבר, הכול בנוי סביב השיח. אם אנחנו מצליחים לפתח שיח פתוח ובריא, יש לנו מקום ללבן את הסוגיות שעומדות בפנינו. אם זה בענייני איכות סביבה ואם זה ביחסי חילונים דתיים. בנושא חילונים דתיים זה משהו שאנחנו עושים בהדרגה. למשל, לוועדת קליטה השנה היה יעד לקלוט יותר משפחות דתיות, כי היו כאן בערך רבע משפחות דתיות (מתוך כ-45 משפחות), ואמרנו שצריך להגיע לאיזה רף מינימום, שיאפשר לקיים פה חיים דתיים. זו המטרה שהוצבה לוועדת קליטה".

 

מן הסתם, המקום שבו צצות הכי הרבה בעיות זו מערכת החינוך.

"אמרנו שקודם כול צריך ליצור מצב, שבו האוכלוסייה הדתית תוכל לשלוח את הילדים שלה למערכת הגנים שלנו. איך מכניסים לגנים מרכיבים שהדתיים מעוניינים בהם, אבל לא כאלה שירתיעו את החילונים. למשל, נושא של תפילה. התייעצנו עם מקומות שבהם קיים מיזוג כזה, כמו 'קשת', שזה בית ספר מעורב בירושלים. נסענו אליהם, הזמנו אותם לפה, ועשינו הרבה לימוד סביב הנושא. בגן שלנו היום, בשעת תפילת הבוקר, הילדים הדתיים נכנסים עם המטפלת הדתית לחדר ומתפללים, הילדים החילונים ממשיכים בסדר היום הרגיל. הבחירה היא של ההורים. יש הורים חילונים שחשוב להם שהילדים שלהם לא יתפללו, ויש הורים שזה פחות חשוב להם. למשל, עוגת יום הולדת; במקום לאפות עוגה אנחנו מביאים עוגה קנויה, כשרה. זה עניין של בחירה. אפשר להגיד נורא חשוב לי לאפות את עוגת היום ההולדת של הילד שלי, כי זה מה שאני עושה כל השנים, ואפשר להגיד - זה בסדר שתהיה עוגה קנויה".

 

נסיעות בשבת?

"קבענו בתקנון שלנו שאפשר לנסוע בכל ימות השבוע. אבל מאחר שבתוכנית שלנו מראש אין חנייה ליד הבתים, אלא חניות בחוץ, כדי שלא ייסעו בתוך השכונה, הבעיה פחות חמורה. בכביש ההיקפי יהיה אפשר לנסוע, אבל בתוך הקיבוץ לא".

 

בית כנסת?

"עכשיו יש בית כנסת במקום זמני, ובעתיד ייבנה בית כנסת קבוע. לא התעורר על עצם זה שצריך להיות פה בית כנסת, אלא על מיקומו, כי לדתיים יש רצון שבית הכנסת יהיה במרכז היישוב. יש לנו אזור שמיועד למבני ציבור, ובהידברות בין הצדדים ולאחר סיורים במקום עם אדריכל, הגענו להסכמה היכן ייבנה בית הכנסת הקבוע".

 

איך התקבלה ההחלטה על המיקום?

"אחרי שהגענו להצעה, הבאנו את הנושא לדיון מסודר בשיחת קיבוץ, ואחרי זה הייתה הצבעה".

 

אתם מחוברים לעוד קהילות משותפות של חילונים ושל דתיים?

"מסתבר שיש כעשרים קהילות כאלה, ויש רשת 'מרק"ם' שהולכת ומתהווה, ובה קהילות מעורבות של חילונים ודתיים, ואנחנו אחת מהן. יש לנו מוטו כזה - המחויבות של הדתיים היא שהחילונים לא יהיו פחות חילוניים, והמחויבות של החילונים היא שהדתיים לא יהיו פחות דתיים. האתגר הוא, איך נראים החיים המשותפים האלה יחד".

 

מי שטרח ביום שישי

 

ב-2006-2005 קיבוץ כרמים התחבט באשר להמשך דרכו. היו אז בקיבוץ 25 חברים והוא לא הצליח לגדול. "הבנו שצריך לעשות שינוי דרמטי", מספר יורם סהר, 55, רכז המשק, מוותיקי המקום. "אחד הצעדים הראשונים שעליהם החלטנו, יחד עם המועצה האזורית ועם התנועה, היה לפנות לרשם האגודות השיתופיות ולבקש ועד ממונה מרצון. בראש הוועד הועמד אברי דביר מיד מרדכי, והוא בתפקיד עד היום. לוועד היה תפקיד מרכזי בשינוי החיובי שהתרחש פה. כמו כן, היו בוועד סיגל מורן - היום ראש המועצה ואז ריכזה את המחלקה האסטרטגית - ואיציק עוז מהתנועה, יחד עם נציגים מהקיבוץ. היעד המרכזי שהצבנו היה לגדול, להביא אנשים חדשים לכרמים, לא להרחבה, לקיבוץ. לאחר שבחנו כל מיני אפשרויות, החלטנו על שתי קבוצות - חבר'ה שבאו מהכיוון האקולוגי, ומאוד התחברנו אליהם, וקבוצה של סטודנטים בוגרי איילים, שגמרו ללמוד וחיפשו מקום להתיישב בו. העובדה שהקבוצה מאיילים מורכבת גם מחילונים וגם מדתיים לא הייתה קלה לעיכול מבחינתנו, אבל אחרי התלבטות בינינו הקיבוץ החליט ללכת על זה. בנוסף, החלטנו שאנחנו רוצים להיות קיבוץ שמעורב בחברה סביבו ומשפיע עליה. בשלוש וחצי השנים האחרונות קלטנו כשלושים משפחות, רובן לא מקרב ושבי האזור, אלא אנשים עם הרבה רצון ומוטיבציה לבנות פה קהילה משותפת. יש פה היום תנופה יצירתית בלתי רגילה".

 

למשל?

"למשל, ביום שישי פעם באיזו תקופה החברים מתאספים ומבצעים עבודות למען הקיבוץ, החל מניקיונות וכלה בשיפוץ מבנים וכדומה. זה נקרא 'מי שטרח ביום שישי'".

 

איפה קלטתם כל כך הרבה אנשים?

"היו פה כמה דירות ריקות, אבל זה לא הספיק. פנינו לחטיבה להתיישבות של הסוכנות שתסייע לנו לבנות פה מחנה זמני, שבו יגורו המשפחות עד שיבנו את בתי הקבע שלהן. החטיבה להתיישבות הקימה פה 23 מגורונים, וזה באמת עזר לנו מאוד. כאשר המשפחות שגרות היום במגורונים יעברו לבתים שלהן, נקלוט עוד 30 משפחות חדשות, ואחר כך גל שלישי כזה, כך שבסופו של התהליך יהיו פה קרוב ל-120 משפחות".

 

מתי הפכתם לקיבוץ מתחדש?

"היה לנו ברור שלקיבוץ השיתופי כרמים לא נוכל לקלוט אנשים, בוודאי לא הרבה אנשים. את זה ניסינו בעבר ולא הצלחנו. ב-2006 החלטנו על שינוי אורחות החיים והפכנו לקיבוץ מתחדש, וזה לפני שהתחלנו במבצע הקליטה".

 

חברי כרמים הוותיקים, מי הם?

"קיבוץ כרמים קם ב-1980, אחד הקיבוצים האחרונים שהקים הקיבוץ הארצי, ואחד הניסיונות הבודדים להקים קיבוץ על ידי חבורה ולא על ידי גרעין תנועתי. אמנם במקור אני חניך השומר הצעיר בקן יד אליהו, והייתי חבר גרעין שהיה מיועד לקיבוץ סער. לסער לא הגעתי, אבל אחרי הצבא פניתי לתנועה וחיפשתי קיבוץ חדש, והציעו לי את כרמים. הכוונה הייתה לאסוף 30 חבר'ה שרוצים קיבוץ ולהוציא אותם לשנת הכשרה. את שנת ההכשרה עשינו בקיבוץ שובל, ואחרי זה החבורה שהוכשרה יועדה להקים קיבוץ. לשובל הגענו קרוב ל-20 חבר'ה, עוד כמה פרשו באמצע שנת ההכשרה, ולכרמים הגענו 11-12 חבר'ה. זו הייתה קבוצה קטנה מדי, מה שהשפיע על כרמים לאורך כל הדרך. מהחבורה המייסדת ישנם היום בקיבוץ שניים".

 

מי הצטרף אליכם במשך השנים?

"בעיקר שינשינים. מגן שמואל, מיד מרדכי, מסאסא, מהזורע, ממעפיל. חלקם נשארו פה. קיבלנו גרעינים תנועתיים שלא נשארו מהם הרבה. בשיא היינו 35 חברים".

 

על מה פרנסתכם?

"שני מרכיבים עיקריים - חקלאות ותיירות. בחקלאות יש לנו גידולי שדה משותפים עם קיבוץ להב, כרם ענבים ולול. בשנים האחרונות התחלנו לפתח תיירות, למרות שזה לא אזור קל בתחום הזה, כי אין פה אטרקציות מיוחדות במינן. יש לנו 30 חדרים ללינה כפרית, יש פיינט-בול, גן אירועים קטן ומטבח שמייצר קייטרינג, ובסך הכול זה עסק שעובד יפה מאוד למרות המגבלות. קיבלנו הכרה ממשרד התיירות ככפר תיירותי, ויש לנו כוונה להרחיב את הפעילות בתחום הזה. יש פה מכינה קדם-צבאית של ההסתדרות הציונית, 40 חניכים, מכינת 'עמיחי', ויש פה קבוצה של נוער מ'אלו"ט', שבאים לכאן עם המלווים שלהם ועובדים בכל מיני מקומות. זה פועל יוצא מהתפיסה שלנו להיות מעורבים גם בחברה מסביבנו. עכשיו מתפתחת יוזמה להקים פה מרכז סמינריונים, 'במה לקהילה', לאנשים שיבואו ללמוד על התיישבות, על אקולוגיה, על חיי קהילה וכיוצא באלה".

 

עוד פרויקטים מעניינים?

"אנחנו עובדים עכשיו על מיזם חקלאי משותף עם תושבי היישוב הבדואי לאקיה. הכוונה היא לגדל במשותף ירקות בחממות. הפרויקט מתקדם, ומתישהו ייצא לדרך".

 

יש להניח שרוב החברים עובדים מחוץ לכרמים.

"חלק מהאנשים שהצטרפו עדיין נוסעים יום יום לתל אביב ולמרכז למקומות העבודה שלהם. אחת המטרות שלנו היא ליצור יותר מקומות עבודה בתוך הקיבוץ, על מנת שיותר חברים יוכלו לעבוד כאן. גם זה חלק מהתפיסה האקולוגית שלנו. עם זה, בשנים האחרונות אנחנו הולכים ומתקרבים למרכז, באמצעות כביש 6 שמגיע היום עד קריית גת ובעתיד יגיע קרוב יותר אלינו, והרכבת שעוברת קרוב, ויש לה תחנה בלהבים".

 

מערכת החינוך?

"עד שהגיעו המשפחות החדשות הייתה לנו פה מערכת חינוך עד גיל ארבע, כי לא היה לנו תקן של גן. הגיעו ילדים מכל הסביבה, בעיקר ממיתר, ולגן הילדים היו נוסעים ללהב. היום מספר הילדים שלנו גדל בצורה מדהימה, יש פה מעל 80 ילדים, שמונה-תשע לידות לשנה. קודם היו במערכת החינוך 90-80 אחוז ילדי חוץ, והיום 70 אחוז הם ילדים שלנו. קיבלנו הכרה של משרד החינוך בתקן של גן ויש פה גן פעיל. לבית ספר יסודי הילדים החילונים נוסעים לבית קמה, לניצני הנגב, ובית ספר התיכון הוא מבואות הנגב בשובל. הדתיים נוסעים לבית ספר ממלכתי דתי במיתר".

 

באיזה מעמד נקלטו החברים החדשים? יש הבדל בינם לבין הוותיקים?

"הרעיון שלנו היה ליצור מעמד שווה לכל החברים, בלי כחל ושרק. וכדי לעשות את המהלך הזה שהיה חשוב לנו מאוד, הקיבוץ למעשה קנה את הזכויות של הוותיקים, כלומר שילם להם דמי עזיבה ואיפס את הוותק שלהם, וגם עשינו שיוך בתים. זה יצר מצב שהחברים החדשים שווים בכול לוותיקים, גם בזכויות וגם בחובות".

 

יש מתחים בין החברים החדשים שהקימו פה קיבוץ שיתופי, לחדשים שבאו מסיבות אחרות לגמרי ?

"בסך הכל ההשתלבות בין שתי הקבוצות מאוד טובה. לא שהכל הולך פה לגמרי חלק, אבל בהחלטות שהקיבוץ מקבל, אין חלוקה בין וותיקים וחדשים, התמזגנו לחבורה אחת".

 

כוותיק בכרמים יש לך סיבות טובות לברך על מה שקרה כאן.

"ללא ספק. הקיבוץ גדל, התפתח, יש פה היום פי שלושה חברים ממה שהיינו לפני כמה שנים. 70 חברים ועוד עשרה מועמדים זו מהפכה של ממש. מעבר למספר החברים חשוב גם מה שיצרנו פה, האופי של הקהילה, ההון של הקהילה, האנרגיות. יש פה הרבה מאוד פעילות בכיוונים שונים, הרבה מיזמים שחלקם כבר מתבצעים וחלקם יתבצעו בעתיד. אנחנו בכיוון הנכון".

 

יריד אביב

 

ב-6 במאי הם מקיימים, זו הפעם השלישית, יריד כרמים, יריד אביב. "זו הזדמנות להכיר אותנו ולהתרשם מהמקום. יהיו דוכנים של דברים שמכינים בכרמים או באזור, הופעות חיות, הפעלות לילדים וכיוצא באלה". לא למטרות רווח, למטרות היכרות.

 

כרמים עבר שינוי מדהים

 

איציק עוז, שדה יואב, רכז אזור דרום בתנועה הקיבוצית: "לפני כחמש שנים קיבוץ כרמים חי במציאות אחרת. מעט חברים, חובות למערכת הבנקאית, לסוכנות היהודית ועוד - היו חלק משגרת חייו.

 

היום - לאחר חמש שנים שהמועצה האזורית בני שמעון, התנועה הקיבוצית וחברי הקיבוץ התגייסו להוציא את הקיבוץ מהמשבר שהיה נתון בו - אפשר לומר בסיפוק שהקיבוץ נקי מחובות, וקליטת חברים חדשים עומדת במרכז העשייה. הקיבוץ, שמנה כ-25 חברים, מונה נכון להיום כ-75 חברים ועוד ידו נטויה. לראות את הילדים הרבים ואת המשפחות הצעירות שיש היום בכרמים זה סיפוק שאין כדוגמתו".

 

איילים, אור, מרק"ם, קשת, אלו"ט

 

איילים - עמותת איילים הוקמה בשנת 2002 במטרה לחזק את מפעל ההתיישבות והמעורבות החברתית בנגב ובגליל. יישום הרעיון מתבצע על ידי הקמת כפרי סטודנטים, אשר מהווים בסיסי יציאה למעורבות חברתית ולהתיישבות קבע. בתמורה למלגת לימודים ולמגורים מוזלים בכפרים, עובד כל סטודנט כ-500 שעות שנתיות עם ילדים מעיירות הפיתוח ומשתתף במיזמים מיוחדים של העמותה.

 

אור - תנועה זו הוקמה בשנת 2002 על ידי קבוצת צעירים ממרכז הארץ, אשר שמו להם למטרה לסייע להתיישבות בנגב ובגליל. תנועת אור מהווה גורם מיישב והיא מרכז ההכוונה והמידע העיקרי בכל הקשור לקידום ולפיתוח מיזמים בתחומי הדיור, התעסוקה, הקהילה התיירות והחינוך בנגב ובגליל.

 

מרק"ם - מיזם, שמטרתו יצירה והעצמה של קהילות מעורבות - חילונים ודתיים. לשם כך התאגדו מספר קהילות, בשיתוף עם הארגונים "גשר" ו"צו פיוס", ליצירת רשת קהילות מעורבות. המיזם הוקם באוגוסט 2008, וביוני 2009 נערך בכנסת ישראל כנס ייסוד של מרק"ם, בחסות השדולה ליחסי דתיים-חילונים, בראשות חברי הכנסת אורי אורבך ואיתן כבל.

 

קשת - באה לפתח ולטפח תרבות יהודית-ישראלית משותפת לדתיים ולחילונים. בית הספר "קשת" מעניק מסגרת חינוכית משותפת לתלמידים חילונים ודתיים מגן חובה ועד לכיתה י"ב. עמותת קשת מקדמת לימוד משותף ופיתוח תוכניות לימודים ,המשקפות את קשת הדעות והעמדות בתרבות ישראל.

 

אלו"ט - העמותה הלאומית לילדים אוטיסטים. אלו"ט מקימה ומפעילה מעונות יום שיקומיים, מרכזי תעסוקה, בתים לחיים, מרכזים למשפחה, מועדוניות ונופשונים לילדים ולבוגרים אוטיסטים.

 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים