מתוך 170 מיליון שקל להשלמת מיגון בתי הספר והגנים בעוטף עזה, הועבר מיליון אחד בלבד. ילין: בסופו של דבר, כנראה, כל הדרכים מובילות לבג"ץ
רקטת קסאם, שנחתה בסוף השבוע האחרון בקומה העליונה של המרכז ההידרותרפי בקריית החינוך של שער הנגב, הזכירה לתושבי עוטף עזה שהתקווה לחיים שלווים ובטוחים עדיין רחוקה מלהתממש. "למזלנו, זה היה בלילה כשלא הייתה פעילות במרכז", אומר ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר, "והנזק הסתכם בשלושה חדרים שהתרסקו לגמרי. המקום הזה מעניק טיפולים לנכים, לקשישים ולנפגעי פעולות איבה במים ומחוץ למים, וביום ראשון בבוקר כולם הגיעו כרגיל לקבל טיפולים בבריכה ובחדרי הכושר שלא נפגעו. גם מס רכוש הגיע מהר והעריך את הנזקים לקראת תשלום הפיצויים".
"הנזק הנקודתי הזה הוא העניין היותר פשוט", אומר שוסטר, ומצטרף אליו גם ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין. הבעיה המורכבת יותר היא, שממשלת ישראל אינה מקיימת את החלטתה מינואר השנה להעביר תקציב של 170 מיליון שקל להשלמת מיגון בתי הספר והגנים בעוטף עזה. מאז שהתקבלה ההחלטה הועברו 35 מיליון שקל בלבד, ועדיין חסרים 135 מיליון שקל להשלמת מיגון בתי הספר בכל עוטף עזה, ולהשלמת עיבוי קירות הגנים והפעוטונים שזכו רק לגג מבוטן כנגד פגיעה ישירה. "משרד האוצר הסכים לשלם שליש מהסכום וכך גם משרד החינוך", מספר ילין. "השותף השלישי, משרד הביטחון, עדיין לא מוכן להשלים את התקצוב".
ילין מציין ששתי פגישות בנושא זה עם שר הביטחון, אהוד ברק, לא התקיימו בשל נסיעותיו לחו"ל. כעת מנסים ראשי המועצות לערב בעניין את עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, איתן ברושי, בתקווה שהוא יצליח לקדם את הנושא. ילין קושר את העיכוב בהעברת התקציבים, שגורם למועצות לעבוד עם קבלני מיגון בלי לשלם להם, במאבק שמקיים משרד הביטחון מול האוצר. שוסטר מפנה את האצבע המאשימה כלפי הממשלה כולה, ובפרט כלפי ראש הממשלה שאינו מקיים את תפקידו לאכוף את ההחלטה. "אנחנו לא צריכים להחליט מי צודק בריב בין משרדי הממשלה", הוא אומר, "אנחנו צריכים רק לדאוג שהם יבצעו את מה שהם החליטו".
בסופו של דבר, כנראה כל הדרכים מובילות לבג"ץ, והוא זה שיצטרך להכריע בסוגיית התקציב. לדברי ילין, סביר להניח שקבלני המיגון יתבעו את כספם בבית המשפט מהמועצות האזוריות, ואלה יפנו את התביעה כלפי ממשלת ישראל. נושאים נוספים, הממתינים להחלטת בג"ץ שיוגש בספטמבר הקרוב, הם: השלמת מיגון היישובים בטווח 4.5 קילומטרים מהגדר, בסכום של 42 מיליון שקל, ודרישה למגן יישובים מעבר לטווח הזה לנוכח ההחלטה לא להציב סוללות של כיפת ברזל בכל האזור.
