מחלקה משפטית: המחוזי בנצרת דחה את שני הערעורים לגבי חנתון
יעקב לזר
המחוזי בנצרת דחה. צילומים: יגאל לוי
השלב הבא הוא דיון חוזר בבית משפט השלום.
הנוע"ל בחנתון: קיבוץ מחנכים-שיתופי, קיבוץ קונסרבטיבי-מתחדש ושכונה קהילתית, הגרים בכפיפה אחת, יכול לצאת אל הפועל
בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את שני הערעורים שהוגשו לו על החלטת בית משפט השלום בעיר בנושא חנתון: הערעור שהוגש על ידי גרעין הנוע"ל, שדרש להכיר בזכויות שיש לו בקיבוץ, ורוב תביעותיו נדחו על ידי השופט ערפאת טאהא; וערעור שהוגש על ידי חברי חנתון והמפרק, שביקשו למחוק על הסף את תביעת הנוע"ל לזכויות בנחלות הקיבוץ.
המחוזי בנצרת - בהרכב השופט הבכיר האשם חטיב, השופט זיאד הווארי והשופט בנימין ארבל - קבע כי מצד אחד "אין בהוראות חוק ההתיישבות כדי להקנות זכויות קנייניות לתובעים (חברי הנוע"ל בחנתון)", אך מצד שני "צדק בית המשפט קמא (השלום), בהותירו על כנה את תביעת חברי הנוע"ל לסעד המתייחס למעמדם של חברי הנוע"ל ולזכותם לשבת בקיבוץ, שכן סעד זה מתייחס לזכויות שימוש וחזקה במקרקעין".
בחנתון מתנהל מאבק ממושך בין החברים הוותיקים, שהחליטו על הפיכת הקיבוץ למתחדש ועל קליטת עשרות משפחות חדשות מהתנועה הקונסרבטיבית, ובין גרעין הנוער העובד והלומד, שהגיע למקום ב-2003, עוסק בחינוך ומעוניין לקיים אורח חיים שיתופי. ב-2006 מונה לקיבוץ מפרק מפעיל, עו"ד שגיא מירום, שלא הצליח לפשר בין הצדדים והחליט שגרעין הנוע"ל צריך להתפנות מהקיבוץ. מאוחר יותר הוציא רשם האגודות השיתופיות נגד חברי הנוע"ל צו פינוי מהקיבוץ, ובתגובה הוגשה על ידם עתירה לבית המשפט העליון, במטרה למנוע את הפינוי.
ביוני השנה הודיעה המדינה לבג"ץ, כי היא מבקשת להקפיא את צווי הפינוי לנוע"ל בחנתון, עד להכרעה בבית המשפט המחוזי בנצרת בערעורים שהוגשו לו. ההכרעה שהתקבלה השבוע מחזירה את הדיון לגבי הפינוי לבית המשפט העליון. במקביל, יתקיים בבית משפט השלום בנצרת דיון בנוגע לזכויות ולמעמד של חברי הנוע"ל בחנתון.
השופט ארבל, שכתב את פסק הדין, קבע כי בניגוד לטענת הנוע"ל, צדק בית משפט השלום כשקבע, שהפורום הראוי לתקיפת החלטות רשם האגודות השיתופיות הינו בג"ץ ולא ערכאה אחרת. עוד קבע ארבל, כי אינו יכול לקבל את טענתם של חברי הנוע"ל, ולפיה הם זכאים לקבל בחנתון נחלה, גם אם אינם חברי קיבוץ. "מסקנתם אינה מבוססת ולו על אחד מסעיפי החוק, והינה, לטעמי, חסרת כל אחיזה ובסיס... חברי הנוע"ל גרו בקיבוץ, אך לא עבדו בו אלא מחוצה לו, מעולם לא קיבלו לחזקתם קרקע ו/או ציוד חקלאי, אלא דירות למגורים בלבד. הם ניהלו את חייהם באופן עצמאי ובמנותק מהפעילות של הקיבוץ... לא מצאתי, כי חוק ההתיישבות יוצר זכויות מהותיות של חברי הנוע"ל על ידי הקניית זכויות קנייניות שאינן שלהם. כיוון שכך אף אין מקום לקבל את טענת חברי הנוע"ל, ולפיה זכותם לנחלה בקיבוץ קודמת לזכות החברים החדשים".
גם את הטענה הנגדית של המפרק ושל הקיבוץ, כי בית משפט השלום טעה כאשר לא קיבל את הטענה, ולפיה הסמכות העניינית הייחודית לדון במעמדם של חברי הנוע"ל בחנתון נתונה לרשם האגודות השיתופיות, דחה ארבל. "יש מקום לבירור עובדתי באשר למעמדם של חברי הנוע"ל וזכויותיהם", כתב ארבל. "במסגרת דיון זה יבחן בית המשפט את אחזקת נכסי הקיבוץ על ידי חברי הנוע"ל ומה זכויותיהם, אם בכלל קיימות כאלה. בהתאם, אף יבחן בית משפט קמא, האם המפרק עשה דין לעצמו בניסיונו לקבל בכוח חזקה על נכסים, שלא היו בחזקת הקיבוץ בעת הפירוק, ומשכך נתונה לו הסמכות לדון בתביעה כנגד המפרק".
בסיום הוסיף השופט ארבל הערה משמעותית, ולפיה הקביעה שאין בהוראות חוק ההתיישבות כדי להקנות זכות קניינית לחברי הנוע"ל בחנתון עומדת בעינה, והדיון החוזר בבית משפט השלום "ייעשה בכפוף לקביעה זאת".
לאחר ההחלטה פרסם גיל פלוטקין מהנוע"ל בחנתון את התגובה הבאה: "אנחנו מחזיקים בידינו תוכניות שנבדקו על ידי מומחים מכל התחומים - לפתרון אפשרי והוגן בחנתון. פתרון - שעל פיו ידורו בחנתון, בכפיפה אחת, קיבוץ מחנכים-שיתופי, קיבוץ קונסרבטיבי-מתחדש ושכונה קהילתית - יכול לצאת אל הפועל. הוא תלוי כיום אך ורק בהסכמתם של דיירי הקיבוץ החדשים. אולי עכשיו, לכשיתברר כי ההליך המשפטי עשוי להיות ארוך, יקר ומיותר נוכל להגיע סוף כל סוף, לאחר כל השנים הללו, לפתרון מוסכם בחנתון".
