בית המשפט העליון אישר לקיבוץ למכור במרכול גם תוצרת חקלאית שאינה שלו
בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, קיבל את הערעור שהגישו קיבוץ יגור וחברת סטופ-מרקט, על החלטת בית משפט השלום בחיפה, להרשיע אותם בביזיון בית המשפט. בית משפט השלום בחיפה קבע, כי בסטופ-מרקט נמכרה תוצרת שאיננה חקלאית, ובכך בוזתה החלטת בית המשפט המחוזי, שאחר כך תוקנה על ידי בית המשפט העליון, שהגדירה מהי התוצרת החקלאית המותרת למכירה במרכול. המערערים טענו, כי לא ברור מהצו מה מותר ומה אסור להם למכור, ולכן לא ניתן לקבוע כי הם מפרים את הצו שניתן בנושא.
בנוסף ביקשו יגור וסטופ-מרקט לעכב כל החלטה, שיש בה כדי להביא להפסקת פעילותו של המרכול, מאחר שלטענתם הם מצויים בשלבים מתקדמים של הסדרת חוקיות פעולתו.
הרכב של שלושה שופטים - רון שפירא אב בית הדין והשופטים גרשון וקיסרי - החליטו לקבל את הערעור, אך לא משום שההגדרה מהי תוצרת חקלאית איננה ברורה, אלא משום ש"הפרת צו שיפוטי הינה עבירה פלילית ויש לבררה במסגרת הפלילית, ולא במסגרת האזרחית של הליך לפי פקודת בזיון בית משפט".
קיבוץ יגור קיבל לפני מספר שנים, מהוועדה לתכנון ולבנייה, היתר להקמת מרכז למכירת תוצרת חקלאית על קרקע חקלאית שחכר ממינהל מקרקעי ישראל. בפועל, לטענת הוועדה, הקים הקיבוץ במקום סופרמרקט ענק, המופעל על ידי רשת המרכולים "סטופ מרקרט" וחברת "סטופ מרקט יגור", המוכר לציבור מגוון מוצרים, בהם מוצרים לא חקלאיים. המדינה פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבלת צו, האוסר על הקיבוץ למכור באתר תוצרת חקלאית שאינה של הקיבוץ עצמו, ובית המשפט פרסם צו כמבוקש. ערעור שהגיש הקיבוץ לבית המשפט העליון על החלטת המחוזי נדחה, אך בית המשפט העליון אישר לקיבוץ למכור במרכול גם תוצרת חקלאית שאינה שלו. לאחר זמן פנתה המדינה שוב לבית המשפט, בטענה שיגור וסטופ-מרקט מפרים את ההחלטה, וממשיכים למכור מוצרים לא חקלאיים, בהם מזון בעלי חיים, משקאות, שימורים, טואלטיקה, חומרי ניקוי ועוד. הקיבוץ טען בתגובה, כי במרכול נמכרים מוצרים, שיש להם "זיקה לתוצרת חקלאית". בית משפט השלום בחיפה דחה את הטענה, הורה להוציא מהמרכול מוצרים שאינם מוצרי חקלאות ישירים, וקבע כי "לא כל מוצר שבבסיסו חומרים מהטבע, או מהחי, יכול להיחשב תוצרת חקלאית".
כאמור, בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את הערעור של יגור ושל סטופ-מרקט, אך קבע כי טענות המערערים, בנוגע לתוכנו ולבהירותו של הצו, הן חסרות יסוד. כל מטרתן של טענות המערערים, קבעו השופטים, "הייתה להמשיך ולהפעיל את המרכול ולמכור בו מגוון מרבי של מוצרים זמן רב ככל שניתן, בתקווה שהמהלכים להכשרת חוקיות הפעולה של המרכול יסתיימו בהצלחה", קבע בית המשפט, והוסיף כי נאסר למכור במרכול "תוצרת שאינה בגדר של מוצר מאותם יבולים מהקרקע או החי, פרי הטבע ועבודת החקלאי, מוצרים שאינם בגדר של מוצר טרי שלכל היותר עבר עיבוד ראשוני".
