פנסיה הוגנת

אתר הקיבוצים, 14.3

כמה זה פנסיה קיבוצית הוגנת? אחרי דיונים והתחבטויות, יש כנראה התכנסות לסכום של 4,500 או 5,000 שקל. האם 5,000 שקל לחודש זו פנסיה הוגנת? בהחלט. זה איננו סכום נמוך מדי, לא גבוה מדי, הוגן. האם הקיבוצים מסוגלים לתת לחבריהם הפנסיונרים 5,000 שקל בחודש? רובם הגדול לא.

המספרים פשוטים למדי: אם בפועל יש לגמלאי בקיבוץ צבירה שנותנת לו כ-1,000 שקל מקרנות פנסיה חיצוניות, כדי להגיע ל-4,500 שקל, הקיבוץ צריך להוסיף 3,500 ממקורותיו. אם יש 50 גמלאים בקיבוץ, מדובר בסכום חודשי של 175,000 שקל וסכום שנתי של למעלה משני מיליון שקל. בחלק גדול מהקיבוצים יש יותר מ-50 גמלאים, ולמרבית הקיבוצים אין מהיכן להשיג סכום שנתי כזה. לא מעט קיבוצים משלמים בשנים הללו את חוב ההסדר, ועבורם זו בוודאי משימה בלתי אפשרית.

כידוע, שני צוותים עובדים על הכנת תקנון פנסיה הוגנת: הצוות התנועתי, בראשות רבקה וילנד, וצוות "פנסיה בראש", שאותו מוביל בועז אפלל. המחלוקת העיקרית בין הצוותים כרגע היא, איזה מעמד יינתן לפנסיה ההוגנת. הצוות התנועתי סבור, שזו צריכה להיות המלצה לקיבוצים, יעד להשגה. אנשי פנסיה בראש דורשים שהפנסיה הזאת תיקבע בתקנות, כלומר, שרשם האגודות השיתופיות יבטל את מה שנקרא פנסיית הבסיס (35% מהשכר הממוצע במשק), ויקבע במקומה את הפנסיה ההוגנת, (70% מהשכר החציוני בכל קיבוץ). כרגע, לא נראה שתהיה בנושא זה הסכמה בין הצוותים, מה שאומר, שלמועצת התנועה יגיעו שתי הצעות להחלטה.

כששואלים את אנשי פנסיה בראש, מהיכן יימצאו המקורות בקיבוצים לשלם פנסיה כפי שהם דורשים, הם מתחמקים מהשאלה הזו כמו מאש. התשובות שמקבלים מהם נעות על הרצף של: אם קיבוץ יכול לשלם למנהל מפעל משכורת של 30,000 שקל לחודש, הוא יכול לשלם לגמלאי 5,000 שקל לחודש, דרך הטענה על הצורך בעשיית צדק עם אנשים, שהקדישו את כל שנות עבודתם לקיבוץ ומגיע להם, ועד להצעה שקיבוצים שאינם יכולים לעמוד בתשלום, שילכו לרשם האגודות השיתופיות, יוכיחו חוסר מסוגלות ויבקשו ממנו פטור. ככל שתנסו, לא תצליחו לחלץ מבועז אפלל תשובה ישירה לשאלה, איך יוכל קיבוצו, יפתח, לתת לגמלאיו פנסיה של 5,000 שקל. לטענת אנשי יפתח, הוא אינו יכול.

הקבוצה שמנהיגה את פנסיה בראש היא לא פחות מיליטנטית מזו שמנהיגה את מרד קיבוצי ההטלות. ההבדל הוא, שלקיבוצי ההטלות יש שוט ביד – אי תשלום מסי התנועה, ואילו אנשי פנסיה בראש תלויים בהחלטות חיצוניות - של מועצת התנועה, ובעיקר, של רשם האגודות השיתופיות. להערכת כותב שורות אלה, גם אם מועצת התנועה תקבל את ההצעה לפנות לרשם, על מנת שיעגן את הפנסיה ההוגנת בתקנות, אין סיכוי שרשם האגודות השיתופיות יאמץ אותה. הרשם איננו מזדרז לבצע את ההחלטה הקודמת של המועצה, להעלות את פנסיית הבסיס מ-35% מהשכר הממוצע ל-40% ממנו, והוא בוודאי לא יסכים לקבוע, שהפנסיה חייבת להיות % 70 מהשכר הממוצע בכל קיבוץ. לאנשי פנסיה בראש אין הרבה ציפיות מהרשם, וככל הנראה, המשך המאבק יתנהל בבג"ץ. אחד מהמנהיגים היותר תוקפניים בקבוצה, גזבר הסוכנות חגי מירום, שלאחרונה, הביע את עמדתו בריאיון ב"הדף הירוק", בעניין גובה הפנסיה וסוגיית הפנסיונרים, דוחף לכיוון הזה עת ארוכה, והוא ישמח להתייצב בפני שופטי בג"ץ כמגן זכויותיהם של הגמלאים בקיבוצים המתחדשים. גם ביפעת, קיבוצו של מירום, טוענים שפנסיה בסדר גודל כזה היא מעבר ליכולת הקיבוץ.

הניסיון מלמד, שהברית הלא קדושה, שבין נציגי הגמלאים במועצת התנועה הקיבוצית ובין נציגי הקיבוצים השיתופיים במועצה, מצליחה להעביר במועצה פעם אחר פעם החלטות, העומדות בניגוד לעמדת מוסדות התנועה. כך יכול לקרות גם בעניין הפנסיה ההוגנת. ראוי על כן, שלקראת מועצת התנועה בנושא הזה יקיימו הקיבוצים דיונים פנימיים, על מנת לקבוע את עמדת הקיבוץ, וישלחו למועצה נציגים שיצביעו בהתאם להחלטת הקיבוץ, ולא בהתאם לנטיות לבם. אמנם, אין סיכוי שמדינת ישראל תקבע בחקיקה, כי כל קיבוץ חייב להבטיח שהגמלאים שבו, עד סוף כל הדורות, יקבלו פנסיה בגובה 70% מהשכר הממוצע באותו קיבוץ, אבל את המהלך המיותר הזה כדאי לקטוע כבר עכשיו.

בעקבות הזובור לביידן

ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, 12.3

"נתניהו יבטיח לסיים את ההקפאה", הייתה הכותרת בעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות" ביום שישי האחרון. בגוף הידיעה נמסר, כי בהצעת החלטה שחולקה לקראת ישיבת מרכז הליכוד, שהייתה אמורה להיערך היום (ונדחתה לבקשת ראש הממשלה), נכתב: "מרכז הליכוד תומך בהצהרת ראש הממשלה, להמשיך ולבנות ביהודה ושומרון בתום תקופת ההשעיה, ומחייב את כל הנציגים במוסדות הנבחרים, לפעול ברוח החלטה זו ולקדם את פיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון". הסמן הימני בליכוד, ח"כ דני דנון, שיזם את כינוס המרכז, אמר: "ההקפאה היא לא חלק מהלקסיקון של תנועת הליכוד, ומעולם לא הייתה. נתניהו ביצע מהלך שנוגד את כל הערכים, שהוא ואנשי הליכוד מאמינים בהם, מהלך אשר פגע באלפי משפחות ביהודה ושומרון".

ביבי יסיים את עשרת חודשי ההקפאה, ויחדש את הבנייה בהתנחלויות? קוראי "מעריב" ו"הארץ", קיבלו מידע אחר. "נתניהו דוהר למבחן הכי קשה שלו ביחסים עם ארצות הברית: סיום הקפאת ההתנחלויות בספטמבר", כתב אלוף בן בהארץ, "אחרי הזובור שנעשה לביידן בירושלים, הממשל האמריקאי לא יוכל להיכנע שוב לנתניהו, וידרוש ממנו להמשיך בהקפאה גם אחרי ספטמבר... נתניהו יצטרך לבחור את מי הוא צריך יותר, את אמריקה, או את שותפיו הפוליטיים בימין". בן כספית ממעריב לא השאיר אפילו סימן שאלה: "אחרי ההקפאה תהיה עוד הקפאה. האמריקאים לא יקבלו הפשרת בנייה, כך שבספטמבר צפויה לנתניהו מהומה".

רוב הפרשנים סבורים, שנתניהו לא ידע על ההפתעה שמכינים לו לקראת בואו של סגן הנשיא האמריקאי. "זו הייתה תקרית מצערת, שנעשתה בתום לב", אמר השבוע ראש הממשלה. אותם פרשנים סבורים, ששר הפנים, אלי ישי, ידע גם ידע, ובהתנהלות שלו בפרשה הזו לא היה תום לב כלל ועיקר. מה ייעשה לאיש, שאחראי במידה רבה למשבר החמור ביותר בין ארצות הברית לישראל זה 35 שנה? כנראה, מאומה. נתניהו צריך את אלי ישי לצדו.

כנראה הגיע לו

רשת ב', 14.3

מיקי גולדווסר הפכה להיות אישיות ציבורית, שקולה נשמע בענייני דיומא. לאחרונה, התייצבה גולדווסר לתמוך בערעור שהגיש השוטר שחר מזרחי, על עונש 15 חודשי המאסר, שהוטלו עליו בגין הריגתו של גנב מכוניות ערבי. בריאיון שנתנה לירון דקל בתחילת השבוע הסבירה גולדווסר, שאם שוטר ירה במישהו והרג אותו, כנראה, הגיע לו. האפשרות של אצבע קלה על ההדק או ירי בנסיבות, שבהן אפשר היה לנהוג אחרת, כלל לא עולה על דעתה. שוטר עברי יירה סתם ככה בבן אדם? הוא יורה רק אם אין לו ברירה אחרת, ואם הוא חש סכנה לחייו. גם האפשרות שבמדינת ישראל יותר פשוט לירות בפורץ ערבי מאשר לירות בפורץ יהודי, לא סבירה בעיניה. הרי כולם שווים בפני החוק.

תיאור המקרה מתוך מעריב: "מזרחי הבחין בפורץ, מוחמד גנאים, בעת שניסה לפרוץ למכונית שחנתה בפרדס חנה, וניסה לעוצרו. לאחר שגנאים החל להימלט בנסיעה, השיג אותו מזרחי, שבר את שמשת המכונית וירה בו בראשו מטווח קצר. שופט בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, מנחם פינקלשטיין, התייחס בהחלטתו לעובדה, כי מזרחי לא פעל על פי הוראות המשטרה הנוגעות למדרוג הפעולות שנעשות כדי לעצור חשוד, בטרם נעשה שימוש בנשק חם. השופט ציין, כי מזרחי היה צריך לירות בגלגלי הרכב שבו ניסה גנאים להימלט, או לעבר רגליו, ולא ישירות לראשו. 'במקרה זה נראה הירי לכיוון הגלגלים כעדיף על ירי לרגלי החשוד. ובכל מקרה, גם האפשרות של ירי לרגלי החשוד הייתה קיימת בנסיבות המקרה, ועל כן, ירי ישיר מטווח קצר לראשו של המנוח היה בנסיבות המקרה אסור בתכלית', קבע השופט פינקלשטיין. "משמולאו יסודות עבירת ההריגה, ומאחר שאין עומדות לנאשם ההגנות שבדין מעשהו, אין מנוס מהרשעתו בעבירה של הריגה".

מיקי גולדווסר חושבת שהשופט טעה, והשוטר צדק. מותר לה.

מה יגידו בפולין ובהונגריה?

רשת ב', 14.3

נימוק מעניין היה לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מדוע לא להקים את חדר המיון הממוגן בבית החולים ברזילי, במקום שנקבע לו. "אם היו רוצים להעביר קברים בפולין או בהונגריה אפילו בשביל בית חולים, היו צועקים 'אנטישמים'", אמר ליצמן "אני לא אעביר קברים. נקודה". ליצמן שב ואיים, כי אם בג"ץ יחייב אותו לפנות קברים, הוא יתפטר.

כל הבעיה מתחילה ונגמרת בגויים. הם יושבים באירופה, מחכים לראות מה עם ישראל עושה, ועושים כמוהו. אם אנחנו נעביר קברים של יהודים, גם הם יעבירו. מה נגיד להם?

רשות העתיקות פרסמה השבוע, שממצאי החפירות הארכיאולוגיות בבית החולים ברזילי מורים חד-משמעית, שלא מדובר בקברים של יהודים, אלא של עובדי אלילים. הממצא הזה, שידוע כבר מזמן, לא יגרום לליצמן לשנות את דעתו. אם בישראל אתם מרשים לעצמכם לפנות קברים של לא יהודים, יגידו בפולין או בהונגריה, למה שאנחנו לא נפנה קברים של יהודים?

עלות התוכנית של ליצמן לגבי חדר המיון של ברזילי יקרה ב-130 מיליון שקל מעלות התוכנית המקורית. בשביל שלגויים לא יהיה תירוץ להזיז קברים יהודיים ממקומם, שווה.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

סרטוני קיבוצים

 הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים

 ישירות באימייל