שניים מחברי מעוז חיים, אחד מהם בן 79, הודיעו על עזיבה, נשארו לגור בקיבוץ במעמד "בעל של חברה", ועכשיו תובעים מהקיבוץ דמי עזיבה
בפני בית משפט השלום בנצרת מתבררות בימים אלה שתי תביעות נפרדות לדמי עזיבה, של שני חברי קיבוץ מעוז חיים לשעבר. השניים הודיעו על עזיבה, אך נשארו לגור בקיבוץ עם נשותיהם, שהן חברות קיבוץ. הקיבוץ טוען, כי דמי עזיבה מגיעים על פי התקנון רק למי שעוזב בפועל את הקיבוץ, ובסוגיה הזו יכריע בית המשפט.
אחד התובעים הוא גמלאי בן 79, שהודיע על עזיבת מעוז ב-2009, והוא תובע מהקיבוץ דמי עזיבה של כחצי מיליון שקל. מכיוון שבמועד הודעתו היו בתוקף כללי העזיבה החדשים, הוא מבקש מבית המשפט לקבוע, שעליו יחולו כללי העזיבה הישנים, שהם נוחים יותר לעוזב. אחד הגורמים להחלטתו לעזוב, לפי הנאמר בכתב התביעה, הוא השינוי באורחות החיים במעוז.
התובע השני הוא בגיל העבודה, עובד חוץ, שהודיע על עזיבה כבר ב-2007, וסכום התביעה שלו מסתכם בכרבע מיליון שקל. האיש מבקש לקבל את דמי העזיבה, בלא שיקזזו מהם את הכספים שצבר בעבודת חוץ, ואיתו יש מחלוקת גם על גובה דמי העזיבה המגיעים לו.
עו"ד אלון וילנר, ממשרד חגי שבתאי, שפירא, המייצג את הקיבוץ, אומר שלמיטב ידיעתו, אין עד היום פסיקה של בית משפט בתביעה דומה. ברור כי אם בית המשפט יאפשר מסלול של עזיבת אחד מבני הזוג, הישארותו בקיבוץ וקבלת דמי עזיבה, הדבר עלול להניע חברי קיבוץ רבים בקיבוצים רבים לבצע מהלך דומה, עד כדי סכנה לקיומם הכלכלי של קיבוצים. על פי הידוע, במעוז חיים עצמו ממתינים מספר חברים להכרעת בית המשפט, כדי להחליט אם יודיעו גם הם על עזיבה, ויישארו לגור בקיבוץ עם בנות או בני זוגם. סביר להניח, כי במקרה זה, כל פסיקה של בית המשפט, לכאן או לכאן, תגרור הגשת ערעור לערכאה גבוהה יותר.
