ג'ומס: לא מסכים עם ההמלצה, מעדיף בנית מפלגה גדולה עם קו פוליטי חברתי ברור
שנה לאחר הכישלון הצורב של מרצ בבחירות לכנסת, שנערכו בפברואר 2009, הובא לפרסום ולדיון בהנהלת המפלגה דוח הוועדה לבדיקת מצבה של מרצ על רקע תוצאות הבחירות לכנסת ה-18. יש לומר כי הדוח נשלח לפרסום, לאחר שהודלף לעיתונות שלא ברצון בכירי מרצ, לאחר שנשלח לכל 30 חברי ההנהלה. פרסום הדוח ברבים אינו דבר מובן מאליו. בעבר נגנזו דוחות קודמים ונידונו בחדרי חדרים, והיו שסברו שגורלו של הדוח הנוכחי יהיה דומה. חברי הוועדה המליצו להפיץ את הדוח ככלי לדיון אסטרטגי רחב, וכך עשתה הנהגת המפלגה בראשות היו"ר חיים (ג'ומס) אורון. הדוח שהוציאו חברי הוועדה - פרופסור תמר הרמן (יו"ר), עידו (סאני) ארזי, ד"ר עדית דיאמנט, חגית עפרון, ד"ר הללי פינסון - כולל 42 עמודים, ואינו מסתפק רק בניתוח מערכת הבחירות האחרונה, אלא עוסק גם בתהליכים שעברו המערכת הפוליטית והשמאל בישראל ובמתן המלצות לדרכי פעולה.
בחלק הראשון מתארים חברי הוועדה את הסיבות המוגדרות להישגיה הדלים של מרצ בבחירות 2009. במסגרת האילוצים הכלליים מצוינת העובדה, שמרצ מזוהה כחלק ממחנה השלום, שהתפורר לאחר שהשתרשה האווירה ש"אין עם מי לדבר". לעומת זאת, התעקשותה של הנהגת מרצ, להישאר בגבולות הקונצנזוס הציוני, מקטינה את סיכוייה לקרב אליה מצביעים מהשמאל הרדיקלי. גם אי המובחנות, לגבי דגש על התחום המדיני או על התחום החברתי, היה בעוכריה של המפלגה. כללי הבחירות הפנימיים שלה נותנים ייצוג יתר לקבה"א ולמגזר הערבי. המפלגה סובלת מגירעון תקציבי. ההרכב הסוציו-אקונומי של ההנהגה ושל חברי המפלגה מרחיק מגזרים שלמים, כמו מזרחיים, עולים ואנשי ערי הפיתוח. השבר ביחסים בין המערכת הפוליטית לציבור משפיע יותר על אנשי שמאל, הנמנעים לקחת חלק בבחירות.
עוד נכתב בדוח, כי הרכב הסיעה בכנסת נותר גברי, לאחר שזהבה גלאון נדחקה מהרשימה, וכי "נראה שכרגע סובלת המפלגה ממשבר אמון בהנהגתה, והנושא חייב להיות מטופל בהקדם".
גם ניהול מסע הבחירות זוכה לביקורת רבה מצד הוועדה. בדוח נאמר, בין היתר, כי הנהגת המפלגה נעדרה מיחידת קבלת החלטות, והתקיימו הרבה קמפיינים משניים בעלי מסרים שונים.
כיוון הפעולה המועדף על הוועדה הוא שמירה על המותג מרצ, תוך אימוץ הגישה, שמדובר במפלגת נישה או בוטיק. מול זה מוצגים כיוונים אחרים של חבירה לגופים שונים - מחד"ש ועד לקדימה.
היו"ר ג'ומס מגיב ואומר, שכמי שמינה את הוועדה, הוא לוקח ברצינות את אמירותיה, אם כי אינו מסכים לכולן.
הוועדה טוענת, שהקמת התנועה החדשה שאתה הובלת הייתה מהלך לא בשל.
"אני רוצה להזכיר, שהבחירות לא התקיימו במועדן אלא הוקדמו בשנתיים. התחלתי את המהלך הזה לפני שלוש שנים, בהנחה שיהיה זמן לגבש אותו, אבל אז נערך מבצע עופרת יצוקה ומיד אחריו הבחירות. השאלה הייתה, אם לקטוע את התהליך הזה או להמשיך בו, ואני תמכתי בהמשך התהליך, כפי שתמכו בו רוב חברי ועידת מרצ. אני לוקח את מלוא האחריות על המהלך, אבל השאלה צריכה להישאל לא בדיעבד, אלא האם ערב הבחירות המוקדמות היה צריך להפסיק את המהלך הזה, שזכה לתמיכה ציבורית רחבה גם בסקרים. בדיעבד, המהלך הזה כשל. עם זאת, מצוין גם בדוח שאם מרצ הייתה הולכת לבדה, התוצאה הייתה יותר קשה".
כיו"ר היית אחראי גם על ניהול הקמפיין שזוכה לביקורת קשה.
"אני רוצה להזכיר שוב, שהייתה מערכת בחירות שהצטמצמה ל-17 ימים בלבד עקב מבצע עופרת יצוקה. הוכנו הרבה חומרים, שאי אפשר היה להשתמש בהם, משום שהם לא היו רלוונטיים לאחר שהחל המבצע. לדעתי, נושא הקמפיין אינו בעל משקל רב בדוח, אלא ניתוח המגמות שעובר השמאל ומה ההמלצות העתידיות".
מה אתה אומר על החסרונות שהם מציינים לגבי הבחירה שלך כיו"ר - גיל והיעדר חשיפה בציבור - ועל טענתם לאי אמון בהנהגה בשל הרכב הסיעה?
"אין לי מה להגיד על זה. לא כפיתי את עצמי על אף אחד, והמתמודדים על תפקיד היו"ר היו פחות או יותר בני אותו גיל".
אני מבין שההמלצה של הוועדה, לשמור על מרצ קטנה, שונה מהעמדה שלך.
"נכון. הם מעדיפים מפלגת נישה, וזה לא מועדף עליי. על זה החל הדיון בהנהלת מרצ. אני חושב שצריכה להיות מפלגה בעלת פרופיל אידיאולוגי-פוליטי ברור, אבל היא צריכה לרצות לחרוג מעבר למעגל מסוים וקטן שהם מגדירים אותו. אני חושב שהאפשרות הזו קיימת, ובזה אני עוסק כל הזמן. על הנושא הזה תכריע המפלגה עד סוף 2010 במוסדות הכי רחבים שלה".
ובאותו עניין, ביום שישי האחרון התקיים בעין השופט כנס בנושא המשך דרכה של מרצ, בהשתתפות ג'ומס, ח"כ איתן כבל מהעבודה וערן בן-ימיני מתנועת הירוקים. לדברי יוזם הכנס, הנרי אלקסלסי, כל הדוברים תמכו בהקמת מסגרת שמאל חדשה, שהעקרונות המדיניים שלה ברורים, וקיימת בה גם הסכמה בתחום החברתי ובנושא איכות הסביבה. יומיים לאחר מכן התפרסמה הודעתו של ח"כ כבל על כך שהחליט לחזור לפעילות במסגרת מפלגת העבודה. "אמרתי בכנס, שמבחינתי כל האופציות פתוחות", מסביר כבל, "והעברתי ביקורת על איך שמפלגת העבודה נראית ומתנהגת. אנחנו עדיין בשלב הגישושים, ואני עדיין חבר במפלגת העבודה".
אז אתה חוזר לפעילות במפלגה?
"לא בדיוק. אין לי אמון במפלגה, ולכן כף רגלי לא תדרוך בלשכה, במרכז ובוועידה. אחרי שניסינו להתפלג והמהלך לא צלח, הודעתי רק שאחזור לפעילות בסיעה מתוך רצון להיאבק בתוכה על הדעות שלנו".
אורון איננו מוכר בציבור
בסקירת הסיבות המוגדרות שהביאו לכישלון בבחירות מציינים חברי הוועדה, כי הייתה קריאה לא נכונה של המפה האלקטורלית, קושי בשימור מצביעים בשל התפיסה שמרצ לא תוכל להשפיע על המערכת הפוליטית, מבצע עופרת יצוקה; שהמסר המפלגתי כלפיו לא היה אחיד וברור; הליכה לבחירות עם התנועה החדשה, כשהמהלך עדיין אינו בשל; בעיית הייצוגיות של הרשימה לכנסת. במסגרת הפרק על בעיית הייצוגיות, מתואר הליך בחירתו של היו"ר אורון, שנתמך על ידי צירים רבים, כמי שלא דבק בו רבב. "היה בכך היגיון אלקטורלי 'שיווקי' רב", נכתב בדוח, "על רקע שיח השחיתות שסער בארץ באותה עת, וכן על רקע תוצאות סקרים, שהראו כי בחירתו של אורון מגבירה את הסיכויים, שמצביעי מרצ ותיקים ופוטנציאליים יצביעו עבור המפלגה גם בבחירות 2009, ואולם, בחירת אורון כיו"ר לא הביאה בחשבון שני אלמנטים בעייתיים: האחד, גילו, 71, שככל הנראה פגם בכוח המשיכה של המפלגה מבחינת אנשים צעירים, והשני - והחשוב יותר - העובדה שהיו נתונים שהעידו עוד לפני הבחירה, שאורון אינו מוכר למצביעים רבים, ומשום כך אינו "נכס אלקטורלי", כשמדובר לא רק בגיוס מצביעים חדשים, אלא אפילו בשימור מצביעי עבר. עד כמה שהדבר נראה אולי מפתיע, על פי הסקרים שהזמינה המפלגה, כשליש (!) ממצביעי השמאל לא הכירו אפילו את שמו, וכך גם כמחצית ממצביעי המרכז".
