שיעור ההישגים של מרכז "מעברים", בנגב הצפוני, בסיוע במציאת עבודה לאנשי המקום, גבוה פי כמה וכמה מהממוצע הארצי. מרכז מעברים הוא שיתוף פעולה של שלוש מועצות אזוריות
לפני כארבע שנים מצאה את עצמה נ', כיום בת 50, חברת אחד הקיבוצים במועצה האזורית יואב, במצב דומה לזה של יוצאי צבא בשנות העשרים לחייהם. זה היה אחרי 20 שנות עבודה במפעל המקומי, שבו מילאה תפקידים שונים - מניהול הזמנות וניהול חשבונות עד לניהול לוגיסטיקה ומלאי. בשנות עבודתה האחרונות במפעל שילבה לימודים באוניברסיטה, וסיימה תואר ראשון בכלכלה, במינהל עסקים ובפיתוח סביבתי. בשלב הזה, כשילדיה בגרו והקיבוץ עבר שינוי, החליטה נ' לחפש מחוץ לקיבוץ עבודה, שתהלום את כישוריה.
נ' היא אחת מאלה, שנזקקו לעזרה מטעם מרכז "מעברים" הפועל באזור. היום היא נמצאת במקום עבודה חדש, שמצאה בעצמה, לאחר שעקב נסיבות שונות החליפה שני מקומות עבודה קודם לכן.
לראשונה בחייה מצאה נ' את עצמה, באותם ימים, מתלבטת בשאלות כגון: כיצד מחפשים עבודה, מהי הדרך הנכונה למלא טופסי קורות חיים, מה גובה השכר שעליה לדרוש, כיצד להתנהג בריאיון עבודה ועוד. למזלה, היא אומרת, קיימת בקיבוצה עובדת תעסוקתית מטעם מרכז "מעברים", והיא הייתה זו שיעצה לה וליוותה אותה לאורך הדרך.
למה את לא מעוניינת להיחשף בשמך ובשם הקיבוץ? זו בושה?
נ': "אני לא מתביישת, אבל אני רוצה להישאר אנונימית. מה שחשוב לי זה לא הפרסום האישי אלא המסר, שאפשר להיעזר במוסד כמו מעברים".
איך נעזרת בהם?
"כשהחלטתי על הסבה מקצועית פניתי לעובדת התעסוקתית, לימור, שהייתה אצלנו על תקן מנהלת משאבי אנוש של הקיבוץ, והיא התחילה לבנות יחד איתי את קורות החיים שלי, והדריכה אותי לגבי ריאיון עבודה. יש לי ארבעה טפסים שונים של קורות חיים, בהתאם לסוג העבודה שמחפשים. למדתי לשים לב להדגשים מסוימים בחוזה העבודה ולגובה השכר שאני צריכה לדרוש, כדי לא להיפסל בגלל שכר גבוה, מחד, ולא למכור את עצמי בזול, מאידך. זמן קצר לאחר מכן קיבלתי, דרך מעברים, הצעת עבודה לניהול רכש בחברה בעלת מעבדות בתחום הביו-טק בנס ציונה. עבדתי בחברה שמונה חודשים, עד שהוחלט בה על צמצום בכוח אדם. סיימתי את העבודה שם, ושוב פניתי לחיפוש עבודה באזור".
את מקום העבודה השני שלה מצאה נ' בעצמה, בזכות הכלים שהספיקה לרכוש. היא השתלבה בחברה בתחום הפלדה, שפעלה בעיר הסמוכה, ועבדה שם שנתיים וחצי, תחילה במכירות ולאחר מכן בניהול מיזם ייחודי של פלדה ושל אמנות. המיזם לא התרומם, והיא מצאה את עצמה שוב בבית. במשך כמעט שנה לא עבדה, חלק מהזמן מרצונה, ואז שוב החלה לחפש עבודה. בדצמבר האחרון מצאה עבודה סמוך לקיבוצה, כשהיא נעזרת בעובדת התעסוקתית החדשה של מעברים, שלומית, שנכנסה לתפקיד מנהלת משאבי האנוש בקיבוץ.
"אני עובדת בחברה לתקשורת לוויינית", מספרת נ' "כמתאמת שיווק ומכירות בנושא הטלפוניה והאינטרנט. החברה הזאת ממוקמת באזור שלנו, ומקיימת קשר ישיר עם מעברים לגבי גיוס עובדים".
את חושבת שלא היית מסתדרת בעצמך בחיפוש העבודה?
"יכול להיות שהייתי מצליחה להסתדר, אבל נראה לי חשוב, שדווקא לאחר השינוי, הקיבוץ ימשיך לקחת על עצמו את הסיוע ואת ההכוונה למי שמחפש עבודה. העובדת התעסוקתית אצלנו היא עובדת סוציאלית בהכשרתה, וגם בתקופה שהייתי מובטלת, היא מילאה תפקיד משמעותי בחיי. הייתי מגיעה אליה מדי שבוע-שבועיים, כדי למצוא אוזן קשבת ולחזק את הדימוי העצמי שלי. לפעמים, קראתי לה לבוא אליי הביתה, ויחד שוחחנו על המשך דרכי המקצועית. מעבר לתפקיד בקיבוץ, מדובר בשירות של המועצה האזורית, שאפשר להיעזר בו בחיפוש משרות באזור. באתר של מעברים מופיעות מודעות דרושים, והיתרון הוא שהם מכירים אותך באופן אישי, ומלווים אותך בהיענות למודעות האלה".
הישג חסר תקדים
מרכז מעברים - מרכז התעסוקה למגזר הכפרי בנגב הצפוני - ציין לאחרונה עשור לפעילותו, ובמסגרת זו נחשפו הנתונים המעידים על הצלחת המרכז, ומהווים הישג חסר תקדים ברמה הארצית ובתקופה של מיתון כלכלי עמוק. בעוד שחברות כוח האדם מגיעות לכ-12% אחוזי הצלחה בהשמת עובדים, ושירות התעסוקה מדווח על כ-שבעה אחוזים בלבד, מרכז מעברים בנגב הצפוני מדווח, כי בשנת 2009 מצאו באמצעותו עבודה 37% (289 מתוך 774) מקרב הפונים למרכז.
המרכז בנגב הצפוני משותף לשלוש המועצות האזוריות השכנות: שער הנגב, יואב ובני שמעון. המועצות הללו הקימו לפני עשר שנים את המרכז הראשון בארץ, שמטרתו לסייע לקהילת המגזר הכפרי להשתלב בעולם התעסוקה במציאות מתחדשת ומשתנה. זאת מתוך הבנה, שיש במגזר הכפרי מעגל ייחודי של דורשי עבודה, שזו להם התמודדות ראשונה עם עולם התעסוקה.
בעשור האחרון השכיל המרכז לזהות את השינויים המתרחשים במפת התעסוקה הארצית והאזורית, לצד השינויים במבנה הקהילתי של היישוב הכפרי. קליטת משפחות חדשות, מחד, והפרטת הקיבוצים, מאידך, הובילו לאימוץ מודל ייחודי, שמתייחס לנושא התעסוקה כחלק מהיבט קהילתי רחב. מרכז מעברים נותן כיום כלים בתחומים מגוונים: סיוע באיתור עבודה, ליווי וייעוץ תעסוקתי, הכשרות בתחום היזמות, חונכות אישית, הקמת צוותי תעסוקה ביישובים, ליווי למנהלים, מנהיגות נשית, מתן כלים תעסוקתיים, סדנאות מקצועיות, פורום מעסיקים ותעשיינים ועוד.
מודל זה של מעברים אומץ בשנים האחרונות על ידי רשויות נוספות בארץ, וכיום קיימים כבר שמונה מרכזים דומים לו.
להצלחת מרכז ייחודי זה שותפים גופים וארגונים נוספים, ביניהם: משרד הרווחה, הג'וינט, החברה למתנ"סים, ציונות 2000, החטיבה להתיישבות, התנועה הקיבוצית, מכללת ספיר והמפעם.
