בתקווה לדיון ציבורי לנוכח ההתעללות ההיסטורית
לרגל יום השנה השלושים לפטירתו של יגאל אלון, מפרסם בית יגאל אלון, את הספר, "לקראת הימים הבאים: לדרכו של יגאל אלון", ספר העוסק בדרכו הפוליטית, החברתית, הכלכלית והמדינית של אלון. יגאל וגנר ומוקי צור ערכו את הספר.
"המטרה היא לנסות להחזיר לזיכרון הציבורי את יגאל אלון, לא לשם הזיכרון גרידא, אלא למען ההווה והעתיד. הבנת תרומתו של אלון לפוליטיקה הישראלית חיונית להבנת בעיות זמננו, לא במישור המדיני בלבד אלא גם - ובעיקר - להבנת הזיקה בין בעיות החברה לפוליטיקה", אומר וגנר בשיחה עם חברי בית יגאל אלון, המובאת בספר.
הספר בנוי משתי חטיבות עיקריות: הראשונה עוסקת בדמותו של אלון כמנהיג וכמעצב תנועה וחברה, והשנייה עוסקת בדרכו הפוליטית-מדינית. בספר חמישה שערים - לדרכו של אדם ומנהיג, במלחמה ושלום, בעקבות ששת הימים, נשק גרעיני וחברה וכלכלה. הללו מורכבים מקטעים מספריו של אלון, מריאיונות עמו, משיחות ומריאיונות שנערכו עם חבריו ועם ידידיו - גלילי, רבין, בן אהרון, סטף ורטהיימר, מחמוד עבאסי ונוספים - וממאמרים עיוניים שנכתבו במיוחד לספר וכאלה שפורסמו בעבר.
ככלל, יש קושי גדול בדיון בדרכו של יגאל אלון, שכן פירוש הדבר דיון בהיסטוריה, על כל רבדיה, של החברה הישראלית ושל מדינת ישראל מלפני הקמתה ועד לפטירתו בפברואר 1980, עת התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה.
הספר בא למלא במעט את החלל שנוצר בכל הקשור לאלון, שכן בעוד שמנהיגים אחרים זכו לביוגרפיות גדולות ומקיפות ולספרות המטפלת בפרשות שונות שבהן נטלו חלק, על אלון נכתב מעט. למעשה, ביוגרפיה אחת נכתבה עליו על ידי אניטה שפירא, אך זו עוסקת רק בשנים עד מלחמת העצמאות. גם הספרים הרבים שכתב הוא עצמו כבר מזמן אינם מודפסים וקשה להשיגם.
בשנים האחרונות אלון זוכה לעדנה בקרב חוגי תנועות הנוער, המכינות הקדם-צבאיות, צה"ל, משטרת ישראל ועוד. הללו מתבוננים לא באורח נוסטלגי-רומנטי, אלא בדרך מפוכחת וביקורתית על אלון, אחד ממנהיגה הגדולים של תנועת העבודה, שהשאיר חותם מהותי בכל תחומי עשייתו. הללו מבינים שהגותו חיונית יותר מתמיד להשכלת הציבור בתחומים הקונקרטיים ביותר, כמו: סוגיית הנשק הגרעיני, מדיניות החוץ הישראלית ודמותה של החברה הישראלית.
כך, הספר משתדל להציג את הצדדים הרבים של הגותו הפוליטית ופועלו: את תפיסותיו הנוגעות לגבולות בני הגנה, את יחסו לציבור הערבי ולמזרח התיכון, את מקומו של הפלמ"ח ושל אלון מפקדו ועוד. עם זאת, הספר הוא התחלה בלבד, והדרך עוד ארוכה עד שפועלו העצום יהיה נגיש לעיון הציבור.
בספרו "בית אבי" הביא אלון מדבריו של שאול טשרניחובסקי: "'צאו וראו', אמר שאול המשורר, 'כמה גדול היה שאול המלך. את ההיסטוריה כתבו מלחכי הפנכה של דוד, אבל אפילו הם לא הצליחו לגמד את קומתו. ואם כך יצאה דמותו מתחת ידיהם, קל לשער כמה גדול באמת היה האיש'".
נדמה הדבר, שדברים אלה יכולים להיכתב היום על אלון. הספר הנוכחי בא כמענה, הן לצורך ההולך וגובר באסופה המקיפה את פועלו של האיש, והן כתשובה ל"התעללות" ההיסטורית בדמותו לאורך השנים. התקווה היא שהספר יעורר דיון ציבורי בחלקים שונים של החברה הישראלית בשאלות המכריעות שעומדות על הפרק, ובכך יגשים במעט את ייעודו - המקופל בשמו - "לקראת הימים הבאים", הלקוח משם מאמרו של ברל כצנלסון, אחד ממחנכיו של אלון: "ללמד למען הימים הבאים".
הכותב עובד בבית יגאל אלון
