חמש ברכות לשנת תש'ע - חמשה חברים העוסקים ביהדות מתחדשת שולחים תפילה לשנה החדשה

17.9.2009
daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

חמש ברכות לשנת תש"ע

רוני מ. האס

 

מירי גולד מקיבוץ גזר, מוטי זעירא מגבעת חיים איחוד, ביני תלמי ממשמר העמק, תמר דובדבני בת ראש הנקרה ולשעבר הרבה של קיבוץ יהל, אהר'לה פוקס מקיבוץ נען. המשותף לכולם, שהם עוסקים ביהדות מתחדשת. פניהם אל עבר המסורת היהודית העשירה, נפשם מלאה אמונה בנפש האדם, ולא רק שהם מסרבים לקבל את היהדות האורתודוקסית, בבחינת ראה וקדש, אלא שהם פועלים בתוכנו בחברה ובקהילות שיצרנו כאן במאה ויותר שנות ציונות, כדי לקרב את הרוח אלינו ולקרב אותנו לרוח התרבות, שנשבה בקהילות היהודיות במשך אלפי שנים, מאז ימי אברהם אבינו. הם, כמו רבים אחרים, מנסים לחבר אותנו אל הקדושה הנושבת ושוכנת בימי החג, ולהרוות צמא הקיים בנו. עם בוא חגי תשרי ותחילתה של שנה חדשה, ביקשנו מהם לכתוב לנו תפילות חדשות, שהן פרי יצירתם ולא לקוחות מהמקורות המקודשים.

 

וגם אני, הקטנה, מבקשת לשלוח תפילה, שנדע להיות אקטואליים, מחד, ומחוברים אלה לאלה ולמעגלים המגוונים הסובבים אותנו, מאידך. שיהיה לכולנו חג שמח. שאו ברכה.

 

הרבה מירי גולד

תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו

 

השנה החדשה מעמידה אותנו בפני אינספור אתגרים לשינוי ולשיפור, לחרטה ולמחילה.

 

יהי רצון מלפניך, מקור החיים ונפלאות העולם, שתתחדש עלינו ועל כל הבריות שנת תש"ע לחיים ולשלום, ושיהיה ביכולתנו להצמיח ישועות ולהזריע צדקות בקרב עמנו ועולמנו. מי ייתן ונצליח להביא צדק ומשפט, חסד ורחמים, אהבה, אחווה ורעות לסובבים אותנו מקרוב ומרחוק. שיהיה לנו האומץ לבקש סליחה ולסלוח, להיות כולנו שותפים בתיקון העולם.

 

מתוך תפילתו של ר' אלימלך מליז'נסק:

 

אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל עילה בלבנו שום שנאה, מאחד על חברו, חלילה. ושתחזק אותנו באהבה אליך כשאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכול נחת רוח אליך.

 

באיחולים לשנה טובה, בבריאות הגוף ובשלמות הנפש.

 

הרבה מירי גולד

 

חברת קיבוץ גזר, עלתה לקיבוץ גזר מדטרויט, מישיגן, ארצות הברית, לפני 32 שנה. גולד היא הרבה של "ברכת שלום", הקהילה הרפורמית האזורית, שמרכזה בקיבוץ גזר. בספטמבר 2005 עתרה לבג"ץ, על מנת שהממשלה תכיר בה כרב היישוב. העתירה מהווה תקדים במדינת ישראל בסוגיית ההכרה ברבנים רפורמים וליברלים כרבני יישובים בישראל.

מוטי זעירא

שלום שבינתיים הוא קצת נח

(לפי נשל הנחש)  

 

שוב אני אומר בקול

שאני כבר לא יכול

עוד פעם לברך ברכה כל כך בנאלית

שוב אני מתחיל לשאול

מה לומר מבלי לנזול

לאמירה קצת טרחנית ופטרנאלית

 

אחת לאיזה זמן מוגבל

לנוכח פני אותו קהל

הופכת ה-שנה ברֶגע לְהיסטוריה

ואז באיזה ריטואל

נדרש אחד (קצת מבולבל)

לומר מילה עם משמעות וקצת תיאוריה

 

אז תקשיבו, אני אומר

השנה חולפת בינתיים

העגלה נוסעת אין עצור.

 אז תחזיקו מעמד

כי עוד שעתיים

שנת תשס"ט תהיה פה מאחור

 

שלום צולל ללא מצנח

לכל הכיוונים נפתח

והפריצה עוד מבוששת להגיע

כך שבינתיים הוא קצת נח

כך כמו שהוא מונח

והחיוך עוד לא מצליח להבקיע

 

עני ורש ומרושרש

מביט בנשל הנחש

לו רק יכול היה גם הוא כך להגיח

בהשילו בלי כל חשש

תרבות של עור אשר יבש

וכמו חדש למחוז חפצו כך להגיע

 

 אז תקשיבו, אני אומר

 

איך נצא מזה עכשיו

איך נצא מזה עכשיו?

האם נבנה על פני השטף איזה גשר?

איך ניקח את "המצב"

ונכניס לו בשיניו

האם נצליח שוב למצוא כאן את הפשר?

 

כשסתיו בפתח מטפטף

כשריח גשם שוב נודף

כשהצהוב מחליף צבעיו לחום רוגע

כשהשנה החדשה

תקווה לחסד מגישה

אז משהו עמוק בלב שב ונובע.

 

מוטי זעירא

 

מוטי זעירא, בעל תואר ד"ר בהיסטוריה ישראלית, מומחה בעלייה השניה, חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד, פעיל בתחום הזהות היהודית לציבור החילוני בישראל. ממייסדי המדרשה באורנים אותה מנהל ב-14 שנה האחרונות. יו"ר המכינה הקדם-צבאית למנהיגות חברתית בשנת הי"ג ע"ש יצחק רבין. את שרשרת החמשיר הזה כתב לחבריו במדרשה.

 

תפילה לגשם - נוסח קהילת ניגון הלב

 

הנותן בעמק גשם ויורה ומלקוש בעתו -

זכור קישון שוטף ומלחמות ברק ודבורה על המשפט הנכון, שיבור לו אדם

נביא בכרמל, מזבחות אש קדומות ועב קטנה ככף איש העולה מן הים.

 

משיב הרוח ומוריד הגשם -

זכור מעשה אבות, שבאו אליך בלב מלא ובידיים ריקות וחצבו סלע לבית, פילסו דרך לעבור בה וחפרו מעיינות ישועה קולחים.

זכור מעשה אימהות, שבאו אליך עקרות ממעש, וילדו עולם חדש ובראו ארץ, והצמיחו דשא עשב ופרחי חיים.

 

המסיע רוחות צפון מחוללות גשם -

זכור רק שביל שכבשו רגלינו, עץ שנטעו ידינו וטרקטור ראשון בשדה ותלמים,

זהב שיבולת בשדה כורעה ברוח ועומס גרעינים ולחם חסד ורחמים.

 

שומר הרוח, זורע עבים וקוצר מטר -

זכור מעשה ידינו הראויים בימים, ובלילה את שירי הנפש היחפה ואת ניגון הלב התמים;

זכור זר כלניות אדומות בעמק, כתר נרקיסי ניחוח ורקפות ורקפות עד קץ הימים.

 

זכור לנו

והיינו כעץ שתול על פלגי מים עושה פרי למינו, כעשב השדה מצמיח זרע וכפרח מעט בקרקע בתולה.

ברוך השומע תפילה.

 

ביני תלמי, משמר העמק

 

חבר קיבוץ משמר העמק, ממייסדי קהילת ניגון הלב במדרשה באורנים, מרצה ליהדות ודיקן הסטודנטים במכללת אורנים.

הרבה תמר דובדבני

את הלחם הנמס במים

 

"את טקס התשליך הזה יצרתי, כשכיהנתי כרבה בקיבוץ יהל. התשליך המסורתי נעשה בראש השנה בקרבת מים זורמים, אבל אני רציתי לאפשר טקס כזה גם בסביבה 'יבשה'. לכן ניסחתי את הטקס כך שיתאים לשימוש גם ברוח. חשוב היה לי לשלב חלקים מנוסח התפילה המסורתית, אבל לא לפחד להגיד את הדברים גם במילותיי שלי. אני אוהבת את הרעיון של התשליך - האפשרות להיפטר מכל מה שאינני רוצה לסחוב עמי אל השנה החדשה. זו הזדמנות להתנקות, להתחדש, להתחיל מההתחלה. לפעמים, יש צורך בעזרה כדי להצליח בכך, ומבחינתי זו משמעות התפילה הזו - בקשת סיוע להגשמת משאלות לבי".

 

תשליך

אלוהיי ואלוהי אבותיי ואימותיי,

סלח לכל חטאיי,

והשלך ופזר

למצולות הים, לרוח הנישאת

את כל מעשיי הרעים.

 

אנא אלוהים

כמו הלחם הנמס במים, כמו עלי השלכת הנושרים בסתיו

המס מלפניי, השר מעליי,

את הכאבים ואת הכישלונות של השנה החולפת.

כמו המים הזורמים והולכים, כמו ענפי העץ המלבלבים ועולים,

תן בי את הכוח להתחדש בעולמך בכל יום תמיד.

 

וברוב רחמיך תן לי חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה טובה,

חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד לעבודתך,

חיים שתהא בי אהבת תורה ויראת שמים,

חיים שתמלא כל משאלות לבי לטובה.

וזוכרני לחיים מלך חפץ בחיים,

למענך אלוהים חיים.

וזוכרני לחיים מלך חפץ בחיים,

למענך אלוהים חיים.

 

ברוך אתה ה' שומע תפילה.

 

הרבה תמר דבדבני

 

נולדה וגדלה בקיבוץ ראש הנקרה, וכיום חיה בירושלים. הוסמכה לרבנות על ידי ההיברו יניון קולג' בירושלים. היום מלמדת הלכה וספרות חז"ל בהיברו יוניון קולג', בבית המדרש "מסתברא", במכינה הקדם צבאית של תל"מ ביפו ובתוכנית העמיתים של "קולות". כמו כן, מנחה, בשיתוף עם אלה ארזי, את בית המדרש "אותמונה" בבית אבי-חי בירושלים.

 

רב רפורמי אהר'לה פוקס

לאסוף את כל הדברים הרעים

 

אחרי תפילת מנחה ביום הראשון של החג נוהגים ללכת אל הנהר, או אל באר מים ואומרים:"... ישוב ירחמנו, יכבוש עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם..." (מיכה ז'), ונוהגים לנער את כנפי הבגדים ולרוקן את הכיסים בעת שאומרים התשליך, כדי להפעיל את הדמיון ואת המחשבה של האדם בעת שחושב על מעשיו ועל הרהוריו הרעים.

 

ברוח הדברים הללו אנו מזומנים ומחויבים לעצור לחמש דקות בראש השנה ולאסוף את כל הדברים הרעים, הפחות טובים - להניח אותם בשקית ולזרוק לנהר- למצולות. לשחרר ולהתנקות לקראת השנה חדשה. אך בל נשכח את כל אותם דברים נפלאים ומופלאים, את כל הדברים הטובים והמצוינים, היפים והנכונים שנמצאים בתוכנו וצריכים חיזוק קל, טפיחה על השכם וברכה לשנה החדשה.

 

נברך ונתברך, שנצליח להשליך את שזקוק להשלכה, שנתנקה ונשאיר מקום פנוי ונוח לשנה החדשה. שניתן את הדעת לדברים הטובים והיפים, ששומרים אנו משנה שעברה לשנה שתבוא. חג שמח!

 

רב רפורמי אהר'לה פוקס

 

חבר קיבוץ נען, ראש המכינה הקדם צבאית של תל"ם ביפו ומוסמך כרב רפורמי. מגדיר את עצמו כאוהב חינוך ועוסק בחינוך של בני נוער, לוקח על עצמו את המשימה לחבר את החברה שאינה דתית ליהדותה.

 

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים