מפקד אוכלוסין: משפחת וולצקי, רמת דוד

23.7.2009
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

מפקד אוכלוסין: משפחת וולצקי, קיבוץ רמת דוד

נחמן גלבוע

גרשון בהופעת סולו (מרי לא מצטלמת באופן עקרוני)

משתתפים: מרי (63), גרשון (72), אלי (37), מעיין (36), נמרוד (30), מיכל (23), והנכדים: זיו (8), פז (5), אור (6) הילה (3).

 

שביל התפוח: לשבילים המובילים לבתי החברים ניתנו שמות של צמחים. משפחת וולצקי גרה בקצה שביל התפוח. בתים דו-משפחתיים, מאוכלסים בבני גילים שונים, גינה פרטית בחזית כל בית.

 

אורגינלים: הציורים בסלון הם ציורים מקוריים, שעברו בירושה מהדודה של גרשון שהייתה אספנית של דברי אמנות. חלק מהציורים הם ציורי נוף של צייר בשם עובדיהו, ולצדם שני דיוקנאות של נשים שצייר אדלר. ציור נוסף, המתאר סבא בעיירה היהודית, הוא הדפס שנקנה מהצייר משה ברנשטיין ז"ל. שולחן אוכל מעוצב בן 150 שנה שיוצר באנגליה ועבר שיפוץ, ולידו טלוויזיה חדשה, שטוחה וגדולה, 42 אינטש. שטח הבית 92 מ"ר.

 

פרנסה: מרי הייתה אחות ועובדת סוציאלית, וכיום היא עובדת סוציאלית בחברת סיעוד פרטית, המופקדת על דיירי דיור מוגן בחלק מיישובי עמק יזרעאל. גרשון הוא ממייסדי מפעל המתכת של רמת דוד, וכיום הוא משמש בו כמנהל טכני.

 

חוץ ממסדית: מרי הייתה בוועדת חברה, וכיום היא מסייעת במצוקות בצורה לא ממסדית.

 

רב תחומי: גרשון אוהב לקרוא, אוהב לטייל בארץ ובחו"ל ולרכוב על אופני שטח.

 

השורשים שלה: הוריה של מרי, מזל ז"ל ויוסף ז"ל תשובה ("יש קשר לאיש העסקים יצחק תשובה"), נולדו והכירו בעיר טריפולי שבלוב. יוסף גדל בבית סוחרים עשיר והיו לו מספר חנויות, מזל באה ממשפחה ענייה ("היא הייתה מאוד יפה, ונראה שהיופי ניצח"). ב-1949 הם עלו לארץ, והתיישבו במעברת מחנה ישראל ליד שדה התעופה לוד. ליוסף היה קשה להסתגל לחיי המעברה ולעבודות הדחק, ומזל יצאה לעבוד כעוזרת בית. מהמעברה עברה המשפחה לשכונת ג'סי כהן בחולון. מזל נפטרה בגיל 58, ויוסף נפטר זמן קצר לאחר מכן. למרי יש שלוש אחיות ושלושה אחים : דוד ז"ל, ציון (70) בלוד, רינה (69) בהרצליה, שלום (67) בחולון, גאולה (61) ברחובות, שושנה (58) בחולון.

 

השורשים שלו: הוריו של גרשון, נחמה ז"ל ואליהו ז"ל וולצקי, נולדו והכירו בליטא בעיירה ליד וילנה. למשפחתו של אליהו היה בית מסחר לציוד חקלאי, והוא נשאר לעבוד בו לאחר שכמה מאחיו עלו לארץ לפני המלחמה. כשפרצה המלחמה דאג אליהו להעביר את גרשון, בן השנתיים, למשפחת איכרים נוצרית, ואת אשתו, נחמה, למשפחה בכפר אחר. נחמה התחזתה לחירשת-אילמת כדי שלא יזהו את יהדותה על פי מבטאה. אליהו, שחבר לפרטיזנים ביערות ליטא, נהרג לקראת סוף המלחמה. לאחר שהצבא הרוסי שחרר את ליטא, אספה נחמה את גרשון, והחלה לנדוד איתו באירופה עד שהגיעה לאיטליה. ב-1946 הצליח אחד מאחיו של אליהו לדאוג לסרטיפיקט לגרשון, והוא עלה לארץ לבדו בגיל תשע דרך עליית הנוער והגיע לרמת דוד. נחמה עלתה אחריו, שהתה קצת ברמת דוד, עברה לתל אביב והשתלבה בעסקי מכולת וכביסה. היא נישאה שנית, לקלמן, שותפה לעסק, וגרה ברמת גן. בגיל 65 היא הגיעה לרמת דוד ושם נפטרה. גרשון הוא בן יחיד.

 

האחות החדשה: היא הייתה אחות שכירה ביפעת, הוא היה מאמן ומנהל קבוצת הכדורגל האזורית. השחקנים מיפעת הזמינו אותו להכיר את האחות החדשה והחתיכה, והוא הגיע אליה למרפאה ושאל אותה אם תרצה לצאת איתו. היא הסכימה.

 

טקס הכלולות: ב-1971, בהרצליה.

 

לחץ מתון: מרי לא רצתה לחיות בקיבוץ, והם עברו לשנה לקריית טבעון. לאחר לחץ מתון אך מתמשך מצד חברי רמת דוד, היא נכנעה וחזרה עם גרשון לקיבוץ

 

דור ההמשך: אלי, נשוי לאשרת ואב לשניים, עוסק בפיזיותרפיה, גר ברמת דוד. מעיין, נשואה לינון ואם לשניים, עובדת בחברת פלרז, גרה ברמת דוד. נמרוד חי עם בת זוג, נעמה, עובד בהיי-טק, גר ברחובות. מיכל שירתה כמש"קית ת"ש בצנחנים, וכיום מטיילת בדרום אמריקה.

 

קניות: במגדל העמק, השלמות בכלבו.

 

בילויים: תיאטרון ביפעת (מרי), מוזיקה קלאסית (גרשון).

 

מאכלים: עוף, דגים, חמין ("כל יום שישי יש ארוחה משפחתית").

 

הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ רמת דוד מתנהל במודל רשת הביטחון כשלוש שנים. מרי: "תמכתי בזה. בשיטה הקודמת היה הרבה בזבוז ומוסר עבודה ירוד. השינוי החזיר את הבנים". גרשון: "היינו חייבים להשתנות, וחבל שזה לא נעשה מוקדם יותר".

 

מצב כלכלי: מצוין.

 

עושה להם את היום: אצל מרי – הדשא הירוק, טלפון מהנכדים, ספר טוב; אצל גרשון – העבודה והמשפחה שהוקמה לאחר ילדותו הקשה.

 

טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): מרי וגרשון – 8 ("טוב לנו בלי קשר לקיבוץ").

 

קיבוץ רמת דוד נוסד ב-1926, נמצא על כביש 73 סמוך למגדל העמק, מונה כ-150 חברים.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים