במועצת התנועה: כן - לשינויים במבנה המינהל; לא - להפרטה
היום (יום ה') מתכנסת מועצת התנועה הקיבוצית לדון במדיניות הקרקעות. המועצה דנה בהצעת החלטה להתנגדות נחרצת להעברתן של קרקעות המדינה לידיים פרטיות, ובד בבד תומכת בשינויים במבנה מינהל מקרקעי ישראל. במקביל לדיון, מפעילים ראשי התנועה מכבש לחצים על שרי העבודה ועל חברי כנסת נוספים, בדרישה לדין שווה להתיישבות ולמגזר העירוני. ביום שלישי השבוע נכחו נציגי התנועה בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שעסק ברפורמה. "אנחנו ב-Money Time", הסביר אביב לשם, דובר התנועה.
בנייר עבודה, המציג את עיקרי עמדת התנועה הקיבוצית ועומד לאישור חברי המועצה, נכתב כי התנועה הקיבוצית תתמוך ברפורמה במדיניות הקרקעות של ישראל ותחתור למימוש יעדים לאומיים, כמו: פיתוח הפריפריה, עידוד בנייה לצעירים, שמירה על השטחים הפתוחים ועוד. על פי הכתוב, שינוי המדיניות יוכל להתרחש בעזרת ארגון מחדש של מינהל מקרקעי ישראל והקטנת מעורבותו בתהליכי התכנון. מודגש כי לביצוע השינויים הנחוצים אין כל קשר להפרטה ולמכירה של קרקעות הלאום לידיים פרטיות, שעלולה "לאפשר השתלטות של בעלי הון מעטים, ישראל וזרים, על הרזרבות הקרקעיות של המדינה. זהו מהלך שתואם את האידיאולוגיה, הרואה בהפרטת נכסי המדינה והשירות הציבורי מרשם ל"כלכלה נכונה... מהלך שמנוגד לרוח ולמטרות של המפעל הציוני".
במקביל להתנגדות, קוראת הצעת ההחלטה למניעת אפליה בין ההתיישבות הכפרית והמגזר העירוני. לסיכום, קוראת הצעת העמדה לדיון ציבורי רחב ומעמיק על מדיניות הקרקעות של מדינת ישראל, שיחליף את המחטף שמבצעת הממשלה כעת.
עיכובים ביישום הרפורמה ברמה הארצית
יישום הרפורמה נתקל בעיכובים, הן בבית המחוקקים והן בבית המשפט, שהוציא צו מניעה ליישום חילופי קרקעות בין המדינה לקק"ל.
בעקבות לחצים רבים, בעיקר מצד יו"ר הכנסת, ח"כ רובי ריבלין, הוצאה הרפורמה מחוק ההסדרים, תוך הכרזה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי החוק יעבור במקביל לחוק התקציב ולחוק ההסדרים.
על מנת ליישם את הרפורמה, נדרשת עסקת חילופי קרקעות בין המדינה לקק"ל, שבמסגרתה יועברו לידי המדינה 50,000 דונם של קרקע מגורים עירונית בבעלות קק"ל. המדינה מצדה תעביר לקק"ל שטח זהה בגליל ובנגב, בתוספת סכום כספי נכבד. ההחלטה אושרה בדירקטוריון הקרן הקיימת, ונתקלה בהתנגדות רבה באסיפת הקרן. מי שהוביל את מהלכי המחאה מול הקרן הקיימת היה מטה המאבק של התנועות הכחולות ומספר גופי שמאל וימין.
אחרי שנדחתה פעמיים, אושרה ביום שלישי שעבר ההחלטה באסיפת קק"ל ברוב דחוק של 62 תומכים מול 55 מתנגדים ו-13 נמנעים. לאחר ספירת הקולות חלה התפתחות דרמטית, משום שחברת האסיפה מטעם קדימה, צופיה דימנט, טענה כי בטעות הצביעה בשמה ובשם 12 מחבריה (בייפוי כוח) הימנעות במקום התנגדות. ניתן היה להוכיח את הדבר, משום שבניגוד למובטח, לא הייתה ההצבעה חשאית אלא חברי האסיפה נדרשו לרשום את שמם על פתק ההצבעה. בעקבות הדרמה עתרה דימנט לבית המשפט בבקשה לעצור את העסקה, וזה הוציא צו מניעה זמני עד לדיון בנושא ב-21 ביולי. עתירה נוספת הוגשה בשל קיום הצבעה לא חשאית למרות הבטחת יו"ר דירקטוריון קק"ל להצבעה חשאית.
במקביל לעיכובים הרבים, אמר בשבוע שעבר ירון ביבי, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל: "בתוך חצי שנה אזרחים כבר יקבלו הודעה ממינהל מקרקעי ישראל לגבי העברת הבעלות לידיהם".
נוקד בוועדת הכלכלה של הכנסת
"לא יעלה על הדעת, שבמהלך עיצוב הרפורמה ישאירו את ההתיישבות מאחור. אין צורך לחכות לפסיקת בג"ץ. הכנסת יכולה לחוקק חוקים, משום שהיא הרשות המחוקקת, ובסמכותה לקבוע את המדיניות הנכונה. מדוע שיהיה הבדל בין זכותו של חבר קיבוץ לזכותו של תושב רמת השרון לעניין דירת המגורים, רק משום שהוא מתגורר בקרקע חקלאית?" אמרה סגנית שר התמ"ת, ח"כ אורית נוקד, בהתייחסותה לזכויות החוכרים החקלאים בדירות המגורים, בדיון מיוחד שנערך ביום שני האחרון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנוגע לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל ולהשלכותיה על המגזר ההתיישבותי. נוקד פתחה את הדיון בוועדה, והציגה את הנושאים המרכזים הנוגעים לרפורמה ולהתיישבות החקלאית.
בדבריה הדגישה נוקד, כי אכן יש צורך ברפורמה, משום שהמצב כיום גורם לסרבול ולבירוקרטיה מיותרת, ויש צורך חשוב לפשט את התהליך על מנת להקל על האזרח.
נוקד הוסיפה, כי לדעתה אין צורך לשנות את המצב הנהוג, שלפיו הקרקע מוחכרת בחכירה לדורות.
שלי יחימוביץ' פנתה אל הרב הראשי, כדי שידגיש את הצד ההלכתי של נזקי הרפורמה
נחמן גלבוע
ח"כ שלי יחימוביץ' הוכיחה, כי היא מוכנה לנקוט צעדים בלתי שגרתיים למען המאבק בהפרטת קרקעות המדינה במסגרת "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל". לאחרונה, נפגשה יחימוביץ' עם הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, שלמה משה עמאר, כדי לספר לו על נזקי הרפורמה. הפגישה נמשכה כשעה, ויחימוביץ' אמרה לרב, כי לציווי "והארץ לא תימכר לצמיתות" יש כיום השלכות אקטואליות ונרחבות, וכי הפיכתה של המדינה לבנק לסחר בקרקעות מזיקה בכל היבט אפשרי: ציוני, חברתי, סביבתי ולאומי. יחימוביץ' סיפרה לרב על המהלכים החפוזים והשטחיים, בסד הזמן של חוק ההסדרים, שבהם מועברת הרפורמה, שלדעתה, היא הדרמטית ביותר בתולדות המדינה.
בין היתר, הפגישה התקיימה, כיוון שבעל הברית הפעיל ביותר של ראש הממשלה נתניהו בעניין הפרטת הקרקעות הוא שר השיכון מטעם ש"ס, ח"כ אריאל אטיאס.
כמה ימים אחרי הפגישה שיגר הרב לח"כ יחימוביץ' מכתב מפורט וארוך, ובו הוא מביע את עמדתו. הרב הדגיש, כי לא יוכל לפסוק "הלכה חלוטה" בעניין הרפורמה ובשאלה, אם יש בה משום פגיעה בציווי "והארץ לא תימכר לצמיתות", משום שאינו בקיא בפרטי הרפורמה, אך שיגר במכתבו אזהרה חמורה מפני הליכים חפוזים בעניין זה.
בתגובה למכתבו של הרב, פרסמה חימוביץ' ברבים הודעה שאמרה: "ראוי שדבריו החכמים והאחראיים של הרב עמאר יילקחו בכבוד ובתשומת הלב הראויים, לא רק אצל מי שנחפזים למכור את קרקעות המדינה, אלא אצל כל מי שמצדדים בחוק ההסדרים – שהוא ההפך הגמור מדבריו של הרב".
לקריאת המסמך קרקעות הקיבוצים - לחצו כאן
לקריאת מסמך נוסף בנושא הקרקעות, שיוצג במועצה הקרובה - לחצו כאן
