שירת חייו - נפטר הנרי קלאוזנר מיקום, אבי המקהלות

23.4.2009
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

הנרי קלאוזנר ז"ל

שירת חייו

סיון שדמון

 

הנרי קלאוזנר - 25.12.1918-12.4.2009

 

המנצח הנרי קלאוזנר, ממייסדי יקום וחבר בו, מי שנודע בתואר "אבי המקהלות", נפטר בשבוע שעבר בקיבוצו, והוא בן 91.  קלאוזנר, שנולד ב-1918 בגרמניה ועלה לארץ ב-1935 במסגרת "עליית הנוער", היה מוותיקי תנועת המקהלות בארץ, ועד יומו האחרון היה פעיל בקידום המוזיקה המקהלתית בישראל.

 

ידידו, מאיר מינדל מנגבה, סיפר כי את המוזיקליות קיבל מצד אמו הפסנתרנית, וכי הנרי סיפר לו שתמיד היא שרה יפה, ופחד הבמה היה ממנה והלאה. הנרי סיפר לו פעם: "אמי ואני יצאנו ערב אחד מהאופרה. אמי החלה לשיר בקולי קולות ברחוב. האנשים הרבים, שסובבונו, הריעו לה, ואני הורדתי את כובעי, הסתובבתי בקהל וליקטתי מטבעות. חזרנו הביתה עליזים, צוחקים ועם... מלוא הטנא פרוטות".

 

הנרי החל את דרכו כמוזיקאי מבצע, אך תאונת שלגים פגעה באצבעותיו, והוא נאלץ לפנות להלחנה ולניצוח. ב-1957 הוא הוזמן לראשונה לחו"ל, למוסקבה, שם התבקש, יחד עם יהודה אנגל, לנצח על המקהלה הקאמרית הישראלית בתחרות שנערכה בעיר. "מתוך 80 גופים ווקאליים זכינו במקום השלישי המכובד. אך מי חשב אז על המיקום? השליחות הציונית הייתה בראש מעיינינו, והפגישות עם היהודים חרותות עד היום בלב כולנו".

 

הנרי, שבין היתר, כיהן במשך שנים גם כראש מדור המוזיקה בוועדת התרבות של ההסתדרות, פעל נמרצות להחדרת המוזיקה המקהלתית לכל פינה בארץ, ובייחוד קידם את השיר הישראלי על ידי הזמנת עיבודים למקהלה אצל טובי המלחינים והפצתם בין מנצחי המקהלות. הוא היה אחראי לעריכת ספרים בנושא ולתרגומם, וכמו כן, להוצאת שירונים רבים.

 

יחד עם שלמה קפלן, פעיל מקהלות חשוב אף הוא, ייסד את "הזמרייה" - מפעל מוזיקלי שבמסגרתו הובאו ארצה עשרות מקהלות מעולות מרחבי העולם, והתפתחה התרבות של שירת המקהלה בארץ. בריאיון עמו בעבר סיפר, שבתחילת דרכו היו כ-30 מקהלות בארץ, ובתקופת השיא הגיע מספרן ל-700.

 

בשנים האחרונות עסק הנרי בכתיבת ספר על תולדות תנועת המקהלה בארץ מזווית הראייה האישית שלו, הכולל גם סדרת ריאיונות עם מנצחים שונים. בתו, מאיה רותם, מתכננת להוציא לאור את ספרו זה.

 

"זוהי צוואתו", היא אומרת ומספרת: " לא זנחו אותו לעת זיקנה, לא רק בזכות פועלו אלא גם בזכות אישיותו. הוא שימש כותל המערבי למנצחים ולאנשי המקהלות, ששמעו מפיו ביקורת עניינית וקיבלו גם עזרה בהפקה".

 

מאות אנשים ליוו אותו בדרכו האחרונה. לאנשי מקהלות רבים נודע על פטירתו מפי נחום (נחצ'ה) היימן, שדיבר על כך בהופעתו בפסטיבל בעין גב, וסיים את הקונצרט במילים לזכרו של הנרי קלאוזנר.

 

הנרי הותיר אחריו אישה, רות, שתי בנות ובן, נכדים ונינים, חלקם הגדול חיים בקיבוץ. הוא נקבר בבית העלמין ביקום. את הסוד לאריכות ימיו גילה בריאיון שערך עמו מאיר מינדל: "סודי הוא אחד – האישה שאתי, הילדים, והחברים". 

 

לכתבה קודמת בנושא, "הדף הירוק", 11.6.06

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים