אווירה חיובית בדיון בבג"ץ ב-979

12.3.2009
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

אווירה חיובית בדיון בבג"ץ ב-979

יעקב לזר

 

השופטת פרוקצ'יה: "המגזר החקלאי היה במשך עשרות שנים נטול זכויות, לצד השקעה אדירה בבניין המדינה ובנשיאה בנטל, באה המדינה ומתקנת עוול שנמשך שנים רבות. למרות בקשות חוזרות ונשנות של השופטים, לא הצליחה באת כוחה של הקשת המזרחית לומר מהם עיקרי התביעה

 

הרכב נדיר של שבעה שופטי בג"ץ קיים ביום ראשון השבוע דיון ראשון בהחלטה 979 של מינהל מקרקעי ישראל. בראש צוות השופטים עומדת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, והצטרפו אליה השופטים חיות, ארבל, אדמונד לוי, פרוקצ'ה, נאור וגוברין. הדיון הקודם בנושא התקיים ביוני 2008 בהרכב של שלושה שופטים, ואז הוחלט להעביר אותו להרכב מורחב, צעד המעיד על החשיבות הרבה שמייחס העליון לנושא.

 

שבע עתירות הוגשו לעניין החלטה 979, ארבע מהן מייצגות את עמדת הקיבוצים, הטוענים לקיפוח ולאפליה לעומת המגזר העירוני והמושבי. מדובר בעתירות מטעם "כאן ביתי", המיוצגת על ידי עורכי הדין רון רוגין וצפריר בן אור, ובעתירת "אדמתי" שהוגשה על ידי עורכי הדין עפר נעם ויוסי ג'רסי. את עמדת התנועה הקיבוצית מיצג עו"ד קובי שרביט. שלוש העתירות הנוספות הן של "פורום הערים הגדולות", של "הקשת הדמוקרטית המזרחית" ושל "אדם טבע ודין".

 

בדיון ביום ראשון התבקשו העותרים להציג את עיקרי תביעתם, בלי לחזור על הכתוב בכתב התביעה, מאחר שהתביעה נקראה ונלמדה על ידי השופטים לקראת הדיון.

 

עו"ד רענן הר זהב הציג את עיקרי עתירת 15 הערים. לטענתן, החלטה 979 תפגע בעיר בכך שההכנסות מארנונה מעסקים יקטנו, מכיוון שעסקים יעברו מהעיר אל הכפר. לעניין זה ציינה השופטת בינייש, כי המעבר נובע מתחרות הוגנת בגלל הארנונה הגבוהה המוטלת בעיר. טענה נוספת של 15 הערים הייתה, שאם יתאפשר לחקלאים לפצל את הנחלה שלהם ולמכור את השטח המפוצל לצורכי מגורים, הדבר יגרום למעבר של אוכלוסייה חזקה למושבים. גם בנושא זה העירה בייניש, כי תופעה דומה מתרחשת בכל העולם. לשאלת השופטים השיב בא כוח העותרים, כי לא יתנגד להחלטה, במידה שהעסקים ישמשו רק את החקלאים עצמם, ולא ישמשו להשכרה.

 

העותרת השנייה היא הקשת הדמוקרטית המזרחית. פיטו בריקמן מעמותת אדמתי שנכח בדיון, מוסר כי למרות בקשות חוזרות ונשנות של השופטים, לא הצליחה באת כוחה של הקשת לומר מהם עיקרי התביעה. הטענה העיקרית שהוצגה על ידי הקשת היא, שמאחר שהחקלאים זוכים להטבה ברישום בזול של מגרשי המגורים על שמם, עליהם לוותר על השטחים החקלאיים שברשותם. לשאלת השופטים, מדוע צריך להשאיר את החקלאים במעמד של בני רשות ללא זכויות בבית המגורים אחרי 60 שנה לקיום המדינה, לא ניתן מענה.

 

נציגי עמותת טבע ודין הודיעו, כי אינם מתנגדים להקמת עסקים במסגרת ה-2.5 דונם, בתנאי שלא יושכרו לאחרים, וטענו כי הלבנת עסקים קיימים לא מורשים תעודד עבירות על החוק גם בעתיד, וכי החלטה שעסקים כאלה ישלמו דמי חכירה רק עבור ארבע שנים לאחור, משמעותה מתן פרס למפירי חוק.

 

עמותת כאן ביתי הגישה ארבע עתירות, שלוש מהן הוגשו בעבר, והרביעית הוגשה על ידי עו"ד רון רוגין לפני כשבועיים. עתירה אחת בשם הוותיקים, שתכליתה לאפשר לכל חבר קיבוץ לבחור בין 979 ל-751, ומשמעותה, שהתשלום למינהל יהיה בין 11% מערך הקרקע לוותיקים לפי 751, ועד 33% לאחרים, לפי 979. העתירה השנייה חברתית במהותה, ובה תביעה לבטל את ההחלטה על יום קובע אחיד לכל הקיבוצים ולקבוע, כי כל קיבוץ זכאי לקבוע מתי היום הקובע שלו לשיוך דירות. העתירה השלישית תכנונית, ובה הטענה ש-979 דוחקת את חברי הקיבוץ לתוך "תחום מושב" מוגבל בתוך הקיבוץ. בעתירה החדשה, שהוגשה על ידי עו"ד רוגין, "עתירת מרחביה" וקיבוצים אחרים, נטען כי דין אזור המגורים בקיבוץ כדין קרקע עירונית שהוקצתה למגורים, ולכן צריך להחיל על שני אלה את אותם הכללים. לטענת רוגין, מופלים הקיבוצים לרעה לעומת החוכר העירוני. טענה נוספת בעתירה זו היא, שיש הבדל עקרוני ויסודי בין חבר קיבוץ לחבר מושב, משום שאצל חבר הקיבוץ מדובר בשיוך דירת המגורים האחת והיחידה שיש לו, ואילו אצל חבר מושב מדובר בשיוך דירה שנייה ושלישית, שייבנו בנחלה שלו. בקשת רוגין לצרף את העתירה החדשה התקבלה, והוא יציג אותה בישיבה הבאה של בית המשפט. עורך דינה של התנועה הקיבוצית, קובי שרביט, הודיע כי התנועה מצטרפת לעתירה זו.

 

העתירה האחרונה שהוצגה היא של עמותת אדמתי, ובה נטען כי ההתיישבות הוותיקה מקופחת לעומת תושבי הערים בקביעת שיעור דמי ההיוון. נציג אדמתי הסביר, כי בפני מועצת מקרקעי ישראל עומדת בימים אלה הצעה לפטור את הבנייה הנמוכה במדינה מתשלום דמי היוון והיתרי תוספת בנייה של כל תושבי הערים, ומדובר בפטור ל-420,000  תושבים עירוניים, בעוד שבכל הקיבוצים והמושבים מדובר בכ-60,000 נחלות בלבד. הפטור הכספי לעירונים מוערך על ידי המינהל בחצי מיליארד שקל, סכום גבוה לאין שיעור מסכום הפטור לחקלאים.

 

ההתרשמות של הנוכחים הייתה, שהשופטות בייניש ופרוקצ'יה לא אהבו את התנגדות פורום הערים, הקשת המזרחית ועמותת אדם טבע ודין למתן זכויות לחקלאים בחלקת המגורים שלהם. "המגזר החקלאי היה במשך עשרות שנים נטול זכויות, לצד השקעה אדירה בבניין המדינה ובנשיאה בנטל", אמרה שופטת פרוקצ'יה, "באה המדינה ומתקנת עוול שנמשך שנים רבות... אחד הביטויים של זכות הקניין שניתנה לחקלאי הוא היכולת לעשות בקניינו עסקאות. האם אחרי 70 שנה לא הגיעה העת לכך? צריך לחשוב על החקלאי המתבגר והחולה, שרוצה להפיק מנחלתו מה שניתן להפיק ממנה. מדובר בנושא בעל חשיבות אנושית".

 

אחד מחברי כאן ביתי שנכח בדיון אמר ל"הדף הירוק": "הקיבוצניקים יצאו מהדיון בתחושה טובה. לא הייתה בו אווירת אנטי כמו בדיון בבג"ץ הקשת המזרחית, וההתרשמות שלנו היא, שהשופטים לא יקבלו את העמדות הקיצוניות, שלא מגיע לנו כלום. התחושה היא, שהשופטים הבינו שיש הבדל בין מה שמבקשים חברי הקיבוצים לבין מה שיש בפועל לחברי מושבים".

 

המשך הדיון יתקיים במועד אחר, שבו יציג כאמור עו"ד רוגין את עתירת הקיבוצים, והמדינה תשיב לכל העתירות שהוגשו.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים