הנתונים הם שקופים - הקשר בין מחלת הסרטן, חיילי הנח"ל וגורמים סביבתיים

25.12.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

הנתונים הם שקופים

נחמן גלבוע

 

בסיס הטירונים בתל ערד. לא ידוע על זיהום. צילום: דודו גרינשפן

כבר יש פניקה בציבור, וההורים דואגים ומפגינים. הוגשה עתירה לבג"ץ עם חוות דעת רפואית, שקושרת את מחלת הסרטן, שהתגלתה ברבים מקרב החיילים המשרתים בנח"ל, לגורמים סביבתיים. ראש ענף בריאות הצבא מסביר ואומר, כי הסרטן שהתגלה באופן מובהק אצל הנחלאים אינו נגרם מגורמים סביבתיים. ממה כן? עדיין לא יודעים. אבל יש אולי קשר לרקע הסוציו-אקונומי: הוא גבוה יותר מאשר ביחידות אחרות

 

מאז שפרסם ערוץ שתיים לפני כשלושה שבועות את ממצאי הבדיקה, שבוצעה באגף רשם הסרטן במשרד הבריאות, סוערות הרוחות בקרב חיילי הנח"ל והוריהם. על פי ממצאי הבדיקה, אובחנו בחטיבת הנח"ל 17 מקרי סרטן מסוג לימפומה בשנים 1994-2004, לעומת שבעה מקרים בלבד בצנחנים ובגולני. עוד נמצא, כי בשנים 1994-2001 חלו בנח"ל 58 חיילים בסרטן, לעומת 47 בגולני ו-43 בצנחנים. בהסתמך על דברי מומחים, שלפיהם סרטן הלימפומה נגרם כתוצאה ממזהמים סביבתיים, תלו ההורים את האשם בבריכות לטיהור שופכין ובמפעל לחומרי הדברה, הממוקמים באזור תל ערד, שבו נמצא בסיס האימונים של הנח"ל. בעקבות הפרסום, התארגנו עשרות הורים להפגנה מול משרד הביטחון בקריה, בדרישה להפסיק לסכן את בניהם ולהעביר את בסיס החטיבה למקום אחר. בשבוע שעבר הוגשה בעניין זה עתירה לבג"ץ מטעם ההורים ומטעם עמותת אדם, טבע ודין, שנתמכה בחוות דעת רפואיות בדבר הקשר בין הזיהום הסביבתי לתחלואה בנח"ל.

 

אנקול. גובל בחוסר אחריות. צילום: דובר צה"ל

מיפוי גורמי סיכון

 

בצה"ל משוכנעים, שמקרי הסרטן לא נגרמו כתוצאה מהגורמים הסביבתיים, וממתינים לממצאי בדיקה מקיפה המתבצעת בימים אלה. בשלב הזה עוסקים בצה"ל במערכת הסברה בכלי התקשורת, שבמסגרתה מתראיין ב"הדף הירוק" ראש ענף בריאות הצבא, סגן אלוף ד"ר עומר אנקול, מומחה בבריאות הציבור וברפואה תעסוקתית. תפקידו של ענף בריאות הצבא הוא למנוע מחלות זיהומיות וחשיפה לגורמי סיכון סביבתיים, במטרה להגן על בריאות החיילים.

 

האם אתה מאשר את הנתונים שפורסמו בערוץ 2?

"הנתונים הם שקופים, ואנחנו לא מסתירים מידע מאף גורם. הבעיה היא בהצגת הדברים, ולכן כדאי לעשות בהם סדר. חיל הרפואה עוסק ומכיר את הנושא מסוף 2001, בעקבות פניית רופא חטיבת הנח"ל בשל חשד לצבר של מקרי סרטן בשנים 1999-2001. אז דובר על שבעה מקרים בשלוש שנים. לאחר הפנייה נמשך המעקב, ובקיץ 2002 נאסף פורום של מומחי רפואה אזרחיים וצבאיים, שקבע שמדובר בצבר תחלואה מקרי, מכיוון שמספר המקרים הוא מאוד קטן ומדובר במגוון סוגי סרטן. גם לא היה ברור אם המחלה התפתחה בצבא או קודם לכן. ב-2004 בעקבות מסקנות ועדת שמגר שעסקה בנושא הצלילות בנמל הקישון והקשר שלהן למקרי הסרטן של אנשי השייטת, עסקנו בחיל הרפואה במיפוי גורמי סיכון בסביבות אזורי האימונים של הצבא, ואחד הגורמים שהתייחסנו אליהם היה הימצאות גז הרדון. ידוע שבאזור ערד קיים רדון בקרקע, ולכן בדקנו במשך שנה את הבסיס ואת המבנים שבו. הממצאים הראו, שרמות הרדון עומדות בתקן המחמיר ביותר של מגורים, ושאין שום סכנה ממנו במבנים עצמם ובוודאי שלא באוהלים המאווררים. למרות מסקנות הוועדה ב-2002 המשכנו לעקוב אחר תחלואת הסרטן בנח"ל, ובחנו את רישום המחלה בקרב חיילים ששירתו בחטיבה בשנים 1994-2001 מול קבוצות ביקורת מחטיבות הצנחנים וגולני. עיבוד הנתונים לא הראה ממצאים חריגים".

 

סרטן הלימפומה

 

"ב-2005, בעקבות סיום סקר הרדון ובעקבות פניית אם לחייל בנח"ל, שנפטר מסרטן הדם", מוסיף אנקול, "בדק צוות מומחים נוסף את נתוני תחלואת הסרטן בנח"ל, וגם הוא לא מצא ממצאים מובהקים, למרות זאת שהסתמן עודף קטן בתחלואה של לימפומות. רק לאחר שבוצע עיבוד נוסף של הנתונים, במרס האחרון, נמצא בפעם הראשונה, שיש עודף תחלואה מובהק של סרטן הלימפומה אצל חיילי הנח"ל לעומת האחרים. הנתונים הוצגו ביוני האחרון בפני פורום מומחים, והוא קבע שצריך להעמיק את הבדיקה כדי לקבל החלטה בנושא".

 

אמרת, שנמצא כי יש עודף תחלואה של סרטן הלימפומה בנח"ל. למה אי אפשר להחליט מה עושים?

"חייבים לעשות עיבוד נוסף של הנתונים, משום שלפעמים גידול של לימפומה מתגלה במקום אחר, לדוגמה בבלוטת התריס, ואז הוא נרשם כסרטן בלוטת התריס, וגם משום שיש סוגים שונים של סרטן הלימפומה שלא הופרדו בבדיקה. מדובר בסוגים שונים של המחלה גם מבחינת הגורמים שלהם, וגם מבחינת האבחון ודרכי הטיפול, ולכן פורום המומחים לא יכול היה להסיק שום מסקנה. הפורום המליץ להרחיב את טווח הבדיקה לעשור שבין 1994 ל-2004, והנתונים הראשונים הגיעו אלינו בחודש ספטמבר האחרון. הנתונים הראו, שבסך הכול יש בנח"ל 58 מקרי סרטן, לעומת 47 בגולני ו-43 בצנחנים, כשההפרש המספרי נובע מעודף סרטן הלימפומה בנח"ל. בדיקת מקרי הלימפומות בצבא הראתה שרובן הן מסוג הודג'קין. זה הנתון היחיד שהוא מובהק, וצריך להבין, שעדיין לא עובדו כל הנתונים שיסבירו את התופעה".

 

מה לגבי הגורמים הסביבתיים, כמו בריכות השופכין של ערד ומפעל חומרי ההדברה?

"קודם כול, המתקן לטיהור שפכים הוקם רק ב-1998, בעוד שאנחנו מדברים על תחלואה מ-1994. שנית, הזרמות המים למתקן דרך הנחל התחילו רק ב-2005, והובהר לנו שהן לא כוללות שפכים תעשייתיים של אזור העיר ערד. צריך לזכור, שהמים עוברים טיהור שאמנם משאיר בהם חיידקים ומזהמים אורגניים, אבל אלה אינם נכללים בגורמים למחלת הסרטן. בשנים מסוימות המים האלה מוזרמים לחקלאות, ובשנים גשומות החקלאים מוותרים עליהם בגלל עודף נתרן שיש בהם. הנתרן גורם למליחות, אך אינו קשור לסרטן. בדקנו גם את כיוון זרימת הרוח באזור בריכות השופכין, והכיוון העיקרי הוא ממערב למזרח, כלומר בכיוון ההפוך למקומו של הבסיס. לגבי מפעל חומרי ההדברה, מדובר במפעל שממוקם בקצה הדרומי של ערד, בעוד שהבסיס נמצא במקום גבוה יותר בקצה השני של העיר. לא סביר שהמפעל הזה יפעיל משאבות, כדי להזרים את השפכים שלו למערכת הביוב של העיר. אם הוא מזרים שפכים, הם יזרמו בנחל יעלים לכיוון השני. חשוב לי להדגיש, שאין הוכחות שסרטן הלימפומה מסוג הודג'קין נגרם מגורמים סביבתיים, ובכל זאת בדקנו את הגורמים האלה כדי לשלול גם את האפשרות הזו".

 

הנגיף של מחלת הנשיקה

 

אם זה לא הגורמים הסביבתיים, האם אתם בודקים גורמים אחרים?

"התשובה היא כן. בפורום המומחים ב-2008 חשבו על הכיוון הוויראלי ככיוון הסביר ביותר לגרימת המחלה. הודג'קין לימפומה זה סרטן ש-40% ממקרי התחלואה קשורים או יכולים להיות מוסברים על ידי הדבקה ומחלה בנגיף, שבשפת העם נקרא מחלת הנשיקה. התיאוריה אומרת, שאנשים שחולים בווירוס הזה בגיל נוער, או בשנות העשרים לחייהם, הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח את המחלה. המחלה פוקדת אנשים משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות יותר, כשההסבר הוא שהם לא חיו בצפיפות ולכן לא נדבקו במחלה בגיל צעיר יותר. כשאנחנו מדברים על הכיוון הוויראלי, זה יכול להיות קשור לתקופת השירות בצבא, וזה יכול להיות קשור גם לתקופה שלפני הצבא, ואת זה נוכל לבדוק על פי הרישומים הארציים".

 

זה אומר, שלנח"ל מגיעים חיילים משכבה סוציו-אקונומית גבוהה יותר מאשר לגולני ולצנחנים?

"אנחנו עוד לא יודעים. מדובר בכיוון שצריך לבדוק אותו. אנחנו רוצים לבדוק משתנים נוספים, כמו מוצא ונתונים אחרים, ולא רק לערוך ההשוואה בין החטיבות השונות. כרגע אנחנו נמצאים בעיצומה של הבדיקה, וזה יהיה לא אחראי להציג חצאי עובדות ולעורר פניקה בציבור".

 

כבר יש פאניקה. ההורים דואגים ומפגינים. הוגשה עתירה לבג"ץ עם חוות דעת רפואית שקושרת את המחלה לגורמים סביבתיים.

"אני עדיין מחכה ומצפה לראות את חוות הדעת הרפואית הזו, אבל בכל מקרה אנחנו יודעים לענות לאמירות של הרופאים האלה".

 

האם לא היה נכון יותר להרחיק את החיילים מהבסיס עד לסיום הבדיקה היסודית שלכם?

"לאן נרחיק אותם? למפרץ חיפה עם הזיהום שלו? לתל אביב? אין כיום מקום בארץ שאינו חשוף לאיזה שהוא זיהום סביבתי. גם בתל השומר יש חשיפה לזיהום. האם נפנה את תל השומר? את תושבי תל אביב? את תושבי חיפה? צריך לקחת את הדברים בצורה מושכלת. אנחנו מדברים על בסיס, שלא זוהו בו גורמי סיכון סביבתיים ועל תחלואה שלא קשורה לגומי סיכון סביבתיים, ולכן לדעתי, המסקנה - שיש להעביר את החיילים מהמקום לאור הנתונים האלה - גובלת בחוסר אחריות מסוים".

 

הזכרת את ועדת שמגר, שטיפלה בתחלואת סרטן אצל אנשי השייטת. לקח שנים עד שהצבא הפסיק את הצלילות בנמל הקישון המזוהם, ועוד כמה שנים עד שהוא הכיר בחולי הסרטן מהשייטת כנפגעי צה"ל. גם זה עומד לנגד הורי הנח"לאים.

"אני לא רוצה להיכנס לנושא ועדת שמגר, אבל אני חייב לציין, שההחלטה שהתקבלה שם לא הייתה החלטה רפואית מקצועית, אלא החלטה שהתקבלה משיקולים אחרים שכבודם במקומם מונח. עם זאת, צריך להדגיש, שהעובדה שנמל הקישון וחוף שמן זוהמו בכימיקלים מסוכנים הייתה ידועה, ואילו במקרה של בסיס חטיבת הנח"ל לא ידוע לנו על שום חומרים מזהמים. הזכרתי כבר שבעקבות ועדת שמגר התבצעה מהפכה תודעתית בנושא גורמי סיכון סביבתיים, ולכן אי אפשר להשוות את תקופת הצלילות בקישון למציאות כיום".

 

אתה יכול לומר שמצפונך שקט בכל הנוגע לטיפול בתחלואת הסרטן בנח"ל?

"אני יכול לומר שמצפוני בהחלט שקט. אני חושב שבריאותם של החיילים נשמרת, אנחנו לא חושפים אותם לשום סיכון בריאותי, ואין הצדקה לפנותם מהאזור. אנחנו פועלים בשקיפות מלאה, ומודעים לאחריות הרבה המוטלת עלינו. אני עצמי מסייר בבסיס ללא שום חשש, ואני ישן בשקט כמי שמופקד על בריאות החיילים".

 

לדברי ח"כ אורית נוקד בנושא, הדף הירוק, 25.12.08

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים