קשר ישיר - קטעי עיתונות

25.12.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

קשר ישיר

יעקב לזר

 

ששון. תובעים לגנוז את הדו"ח. צילום: פלאש 90

אחרי יציאתה מהארון

ערוץ 7, 18.12

 

בעקבות הצטרפותה של עו"ד טליה ששון לרשימת מרצ, תובע הפורום המשפטי למען ארץ ישראל לגנוז את דוח המאחזים של ששון, ולבחון את אישור המאחזים על ידי בוחן אובייקטיבי. "אחרי יציאתה של טלי ששון מהארון", כתבו אנשי הפורום בסגנון משפטי מקובל, "צל כבד מוטל על אמינות הדוח, ועתה ברור מדוע ההטיה החריפה במסקנותיו".

אפשר. בתנאי שבמקביל יבטלו גם את חוות הדעת של פליאה אלבק ז"ל, שהייתה במשך 24 שנה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, ואיפשרה את בנייתן של יותר מ-100 התנחלויות, על בסיס מבנה משפטי שבנתה, שנשען על החוק העותומני. אלבק, "אם ההתנחלויות", שלפי עדות מקורביה, "נטתה חסד לתושבי יו"ש", לא נטתה חסד למי שדעותיו הפוליטיות היו שונות משלה. היא הודחה מתפקידה לאחר שהטילה ספק בנאמנותו של ח"כ חיים אורון למדינה, כשביקש לקבוע פיצויים לנפגעי טרור יהודי. "יש למעלה ממאה יישובים שבנויים על חוות הדעת שלי", התגאתה בריאיון ל"הארץ", "תמיד כשבאתי לבקר בהם, הרגשתי שהם כמו ילדים שלי".

עסקת חבילה: ביטול דוח המאחזים של ששון, ובמקביל ביטול חוות הדעת של אלבק. אחר כך בדיקה של כל נושא חוקיות ההתנחלויות והמאחזים על ידי גורם משפטי אובייקטיבי. הולך?

 

חולדאי. סמל הון ישראלי. צילום: רענן כהן

פשוט קשקוש

מגזין פירמה, 17.12

 

מגזין פירמה של גלובס פרסם השבוע מאמר מטומטם, ובו ניסה העיתונאי יהושע סימון להסביר, איך קרה שקיבוצניקים בעבר, שהיו בעלי תפקידים בכירים בצבא, הפכו לעמודי התווך של הקפיטליזם בישראל דהיום. הוא מצא שלושה עמודי תווך כאלה: אהוד ברק, רון חולדאי ואלי גולדשמידט. "שלושה קיבוצניקים לשעבר אלה, ועוד כמה אחרים, הם מסמליו של ההון הישראלי", כתב סימון. המאמר מטומטם ברמת ההכללות שהוא מבצע ובחוסר ההבנה הבסיסי שלו למה שקרה וקורה בתנועה הקיבוצית.

אמנם, אהוד ברק הוא יו"ר מפלגת העבודה, שבהגדרתה היא סוציאל-דמוקרטית, אבל הוא גר במגדלי אקירוב, והוא גם חברם של כלכלנים "המקדמים סדר יום כלכלי חברתי ימני למדי". הלך עליו. רון חולדאי הוא משרתם של בעלי ההון בתל אביב ומקדם בנייה של מגדלי יוקרה, ולא של דירות לזוגות צעירים. שניהם קיבוצניקים לשעבר ושניהם בעלי דרגות גבוהות בצה"ל. ואלי גולדשמידט? איך הוא שייך לסיפור הזה?

התשובה היא כנראה כזו: מכיוון שאי אפשר לבנות תיאוריה על קיבוצניקים, שהחליפו קריירה צבאית מפוארת בקריירה בתחום ההון, ולהביא לכך שתי דוגמאות בלבד, החליט הכותב שגם גולדשמידט מתאים. אמנם הרקורד הצבאי שלו פחות מרשים מזה של ברק ושל חולדאי (עבר קורס חובלים וסיים את שירותו הצבאי בדרגת סרן), אבל הוא משמש היום סמנכ"ל התקשורת של "החברה לישראל", שבבעלות האחים עופר, הוא דוברה של אחת ממשפחות ההון הגדולות בישראל, "משרתם של שני האדונים". הרי לכם שלישייה, שמסמלת את הדרך הארוכה שעברה החברה הקיבוצית, מהסוציאליזם המשתף אל לב הקפיטליזם החזירי.

"ככה נראה פועלם של כמה מבוגרי התנועה הקיבוצית המפורסמים ביותר היום: אהוד ברק, אלי גולדשמידט ורון חולדאי", כתב סימון. ככה נראית כתבה של עיתונאי שרלטן, שלקח שלושה אנשים שאין ביניהם שום קשר, תלה בהם "אשמה", שלא בטוח שנכון לתלות בהם, הפך אותם לסמל למה שקורה היום ליוצאי התנועה הקיבוצית, ובנה תיאורה שלמה על כלום. באותה מידה אפשר היה לקחת קיבוצניקים מפורסמים בעלי תפקידים בכירים בצה"ל, נניח עמוס ידלין, ידידיה יערי ועמירם לוין, ולבנות עליהם תיאוריה אחרת לגמרי. אפשר היה לקחת עורכי דין קיבוצניקים, נניח משה לדור, חגי מירום ואורית נוקד, ולבנות עליהם תיאוריה אחרת לגמרי. ואגב שלישיות - המעבר ממעמד של קיבוצניק מפורסם למעמד של איש עסקים שאיננו קיבוצניק הוא ממש לא טרנד חדש.

זכורים לטוב לעניין זה אברהם יצחק ויעקב - אברהם כץ עוז, יצחק לנדסמן ויעקב צור. זה בערך כמו להכניס לקדרה אחת את (רב אלוף מיל') בוגי יעלון, על דעותיו הימניות קיצוניות, את (תא"ל מיל') אפי איתם מאח"י ואת (אל"מ מיל') איש צומת לשעבר, משה פלד, ולרקוח מאמר על השינוי המפליג שהתרחש אצל הקיבוצניקים, שפעם רצו לעשות שלום עם הפלסטינים והיום מסתכלים עליהם דרך הכוונת. פשוט קשקוש.

 

יעלון. הח"כ הקיבוצניק הליכודניק הראשון. צילום: יוסי אלוני

ההומניזם המושחת של השמאל

מעריב, 19.12

 

בן כספית סיפר במעריב, שעדה יעלון, אשתו של בוגי, (שניהם, אגב, עדיין חברי גרופית ואפילו מגיעים לבקר בקיבוץ מדי פעם), שיגרה בשבוע שעבר מייל בן 3,000 מילה לחברי קיבוצים בהווה ובעבר, שהסביר להם מדוע לא נכון להצביע לקדימה, ובוודאי לא לעבודה, ומדוע נכון להצביע ליכוד. "האם נוכל לשבור את המחסום הפסיכולוגי ולהצביע ליכוד?" שאלה יעלון את חבריה בקיבוצים. היא עצמה הצביעה כל חייה לעבודה ואפילו למרצ, עד שהתאכזבה. "חשתי איך השמאל, ובעיקר מרצ, חדל להיות שמאל אמיתי. שמאל אצלי מתקשר עם זכויות הפרט, עם הומניזם. עם סובלנות ויכולת להבין את כאבם של בני אדם, כל בני האדם, גם כאלה שדתם אינה דתי, שדעתם אינה דעתי... השמאל הזה מפעיל את טוב לבו ואת התחשבותו בזולת, רק כאשר הזולת הוא פלסטיני. אין זה הומניזם, זו השחתתו", כך כתבה. ובתרגום לשטח - ג'ומס, יוסי שריד וזהבה גלאון הם הומניסטים מזויפים. הומניסטים שהושחתו. ביבי, ישראל כץ, ואולי גם משה פייגלין, הם ההומניסטים האמיתיים.

הומניסט, כותבת יעלון, הוא אדם שמסוגל להזדהות ולהבין את כאבם של בני אדם, כל בני האדם.

ב-9 ביולי, 2002, מונה משה בוגי יעלון לתפקיד הרמטכ"ל של צה"ל. 13 ימים לאחר מכן, ב-22 ביולי, הנחית מטוס של חיל האוויר פצצה במשקל טון על מבנה בעיר עזה, במטרה לפגוע בבכיר החמאס, סאלח שחאדה. בהפצצה נהרגו מלבד שחאדה, גם 14 אזרחים, ביניהם אשתו וילדיו של שחאדה, וגם גברים, נשים וילדים שגרו בשכנות לו. מי שקיבל את ההחלטה להטיל את הפצצה ידע שהם ייהרגו. באותה עת שהה מפקד חיל האוויר, דן חלוץ, בחו"ל, וההחלטה התקבלה בהיעדרו.

מותר להניח שיעלון היה שותף לה. כראש המטה הכללי הוא בוודאי אחראי לה. ככל הנראה, זו דוגמה להומניות נאורה של הימין, בניגוד להומניות המושחתת של השמאל.

מעניין מה אומרת עדה יעלון על ההצעה ההומנית של מספר שלוש ברשימת הליכוד לכנסת, ח"כ גלעד ארדן, להשתמש באסירים פלסטינים כבמגן חי נגד הקסאמים על ידי הצבתם במתקן כליאה בעוטף עזה. אם אתם מחפשים מפלגה הומנית, הצביעו ליכוד.

 

גולדשמידט. פיצוי על ילדות עשוקה. צילום ארכיון

פיצוי על הסגפנות

מגזין פירמה, 17.12

 

את הגיבוי האקדמי לכתבה של סימון סיפק ד"ר דוד גורביץ' מבית הספר לתקשורת. גם הוא מומחה גדול לקיבוצים. פעם להיות קיבוצניק ואיש צבא היה מעמד של הרבה כוח. היום הכוח עבר לתחום ההון, ולשם גם נודדים הקיבוצניקים, מסביר ד"ר גורביץ'. ויש גם הסבר מתחום הפסיכולוגיה: ברק, חולדאי וגולדשמידט נעשו תאבי כוח וכסף, כי "הם רוצים לפצות את עצמם על החיים הסגפניים בקיבוץ". אמת ויציב. נכון במיוחד לגבי אלי גולדשמידט, שנולד וגדל בתל אביב, והצטרף לקיבוץ גינוסר בעקבות נישואים לבת הקיבוץ. כל כך הסתגף עורך הדין גולדשמידט בגינוסר, עד שבחר לעבור לקיבוץ אחר, דגניה, להמשך ההסתגפות. עכשיו הוא מפצה את עצמו בגדול על שנות הסבל.

 

 

אחד משמאל, אחד מימין

מעריב, 19.12

 

בכנסת הבאה יהיו לכל היותר חמישה חברי כנסת מהתנועה הקיבוצית. נכון להיום, מובטח מקומם של שניים מהם: אחד חבר כנסת ותיק מקיבוץ להב, והשני חבר כנסת לגמרי טרי, מקיבוץ גרופית. האירוניה היא, שמקומו של חבר הכנסת הקיבוצניק מטעם הליכוד ודאי כרגע הרבה יותר מאשר מקומה של חברת הכנסת הקיבוצניקית מטעם מפלגת העבודה.

 

גאידמק. קפיצה קטנה לרוסיה. צילום: פלאש 90
 

ישוב?

הארץ, 21.12

 

אומרים, שבמשחק הכדורגל האחרון של בית"ר ירושלים, נגד מכבי חיפה, שרו אוהדי בית"ר: "הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב, זה ג'וק קטן, וזה עובר ולא חשוב". הסקרנות אוכלת אותנו.

 

יישב?

הארץ, 21.12

 

אומרים, שאחרי העימות עם קצב, ביום שישי שעבר, שרו אוהדיה של א' ממשרד התיירות: "הוא עוד יישב, הוא עוד יישב, הוא בבית הכלא עוד יישב ויירקב". גם פה הסקרנות אוכלת אותנו.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים