אומרים אהבה יש בעולם - בערב לכבוד המשורר הלאומי ביאליק, מציינת המדרשה באורנים 20 שנה לקיומה

27.11.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

אומרים אהבה יש בעולם

אורית פראג

 

ביאליק

בערב לכבוד המשורר הלאומי ביאליק, מציינת המדרשה באורנים 20 שנה לקיומה

 

המדרשה באורנים חוגגת היום 20 שנה לקיומה. המדרשה, מרכז חינוכי להתחדשות החיים היהודיים בישראל, כפי שמצוין בשמה המלא, הגדירה את עצמה כמרכז חדש, אבל נבנתה כהמשך ללימודי היהדות באורנים, שהתקיימו באופנים שונים מזה שנים רבות קודם לכן. במידה רבה היא המשך לקו הרעיוני שהתוו שלושת המהפכנים הדגולים, בני הדור השני של התנועה הקיבוצית, מוקי צור, אברהם שפירא (פצ'י) ויריב בן אהרון. בן אהרן היה מנהלה של המדרשה והמעצב הדומיננטי של תכניה בתחילה, ועמו עבדו שכם אל שכם שי זרחי ומוטי זעירא, מנהל המדרשה כיום, ורבים אחרים. החידוש הגדול, שהביאה המדרשה באורנים להוויה הרוחנית בישראל, היה כפול: גם המצע הרוחני, של למידת המקורות היהודיים על ידי חילונים, וגם אופן הלימוד שהעתיק את דרך הלימוד בבית המדרש. הלימוד במעגל (בניגוד ללמידה הפרונטלית הנהוגה באקדמיה) והחברותות הקטנות, שהמעגל מתפצל אליהן, והן קבוצות הלימוד העיקריות. בכך מהווה המדרשה חלופה קבועה לאקדמיה בישראל. דרך הלימוד במדרשה, שאחד ממעצביה הבולטים הוא יריב בן אהרון, מציבה את המורה באופן שוויוני, ליתר דיוק כראשון בין שווים, בתוך קבוצת הלומדים. כך הופכת חוויית הלימוד לשיח אמיתי בין התלמידים ובין המנחה, כשהטקסט התלמודי או טקסטים אחרים - של הוגי הציונות וההתיישבות ותולדות העליות השנייה והשלישית, שהניחו במרכז הלימוד - הם חלק מהשיח.

 

שי זרחי

ביאליק כמטאפורה

 

כיוון שנושאי הלימוד התרחבו והלכו תוך כדי שיח מתמיד, עקבי ומתרחב בין חילונים לדתיים, התפרשה פעילות המדרשה, מאז שנותיה הראשונות, בעשייה חינוכית. בעשר השנים האחרונות היא מחוברת וארוגה גם בעשייה קהילתית אינטנסיבית במקומות רבים.

 

מוטי זעירא, מנהל המדרשה, את האירוע לכבוד 20 שנה למדרשה אתם חוגגים בערב לכבוד חיים נחמן ביאליק. מדוע ביאליק?

 

"ביאליק, ביצירה שלו ובעיקר בכתיבה המסאית ובמאמרים שלו, תפס בתרבות היהודית נקודה או סיטואציה מאוד רלוונטית, שיצרה תשתית להתחדשות יהודית כפי שהיא היום.

 

"מצד אחד, ביאליק יושב בצורה ובתחושת בית מדהימה בתוך התרבות היהודית, שולט במקורותיה, מלהטט בהם, ומביא מורשת מהישיבה ומהבית שבו גדל. בהמשך הוא עובר בגופו ובנפשו את המשבר של החילוניות, ומזהה את הציונות כמקום או כפיתרון מהותי משמעותי ביותר עבור היהודי המודרני במשבר האמונה שלו.

 

מוטי זעירא

"מצד שני, אפשר לומר שהוא מבין לעומק את המחירים התרבותיים הרוחניים, וגם החברתיים והאישיים, של החילוניות, של הקריעה מהעבר ושל חסימת השורשים. והוא רואה את תפקידו בלהיות גשר מתווך, מחבר, המאפשר זרימה בין המקורות העתיקים לבין התרבות העברית המתחדשת.

 

"המקום הזה הוא המקום, שהמדרשה יושבת בו מאז הקמתה לפני עשרים שנה. זאת הכרה, שהדבר הקיומי ביותר בשביל הישראלים היום, או נכון יותר של היהודים החילוניים, להתחבר לתרבות היהודית ולהרגיש בתוכה בבית, ולעשות את זה באופן רלוונטי ואקטואלי, כך שהזרימה בין עבר לעתיד תהיה טבעית או פשוטה ככל האפשר. זאת, מכיוון שביאליק בגופו או בביוגרפיה שלו מחזיק את כל הניגודים האלו. יש ביצירתו ובהגותו משאב אדיר בשביל הביוגרפיה שלנו, שהיא קרועה בין העבר ובין מצוקות ההווה ואי הוודאות של העתיד.

 

ש. אז ביאליק הוא מטאפורה?

"ביאליק הוא קודם כול הדבר עצמו ויפי שירתו, ובהגותו ובפועלו הרוחני הוא בעצם אוחז בשני כלים, שהם כלי העבודה של המדרשה בעבודתה החינוכית: האחד, היחס העמוק לשפה העברית, והשני, ההבנה ששפה היא לא רק אמצעי תקשורת, אלא קודם כל תרבות וזירה להתגוששות ולערכים".

 

ש. איפה אתם בשפה העברית?

"זה הדבר הבסיסי ביותר שאנו עוסקים בו. בעצם, בזה שאתה לוקח טקסט ולש את המילים שלו, כועס עליו, מתרגש ממנו ומפתח יחס אליו, בכך אתה עוסק בבנייה תרבותית מאוד עמוקה. בעצם, אתה מסרב לקבל את החד ממדיות של השפה הרזה, שבה אנחנו מתקשרים בחיי היומיום ופוגשים אותה בתקשורת. הניסיון להעמיק את השורשים התרבותיים שלנו הוא באמצעות השפה, המילה, באמצעות המושג, הסמל. זה יסוד אחד, שעובר כחוט השני ודן בשאלות הקיומיות הרוחניות והתרבותיות, ומביא לשם את ההבנה, שהשפה היא הכלי או הממד העמוק ביותר להתמודדות עם הסוגיות האלה.

 

"הדבר השני, שהולך ומתחבר בעשור השני של המדרשה, הוא התביעה של ביאליק, בייחוד לסיפור החלוצי, אבל לא רק, ליישוב העברי בארץ; התביעה לא להסתפק ב"אגדה" אלא להתמודד עם "הלכה". הלכה היא איננה קיום מצוות אורתודוקסיות דווקא, אלא הבנה עמוקה, שהקיום שלנו מורכב ממתח בין האגדה שהיא הספונטניות, האישיות, "חיבה" (מול חובה), לבין "ההלכה", שמשמעותה לקיחת אחריות על ממדים התנהגותיים ולא רק תיאורטיים, והתייחסות אקטואלית לסביבה, למה שמסביבך.

 

ש. למשל?

"אתן שתי דוגמאות. הראשונה, הממד ההתנהגותי "ההלכה", כפי שאנחנו מבינים את ביאליק, היא מצד אחד לעסוק בשאלות של אחריות חברתית; היהדות אינה רק רעיונות רוח, או שעשוע אינטלקטואלי, אלא היא מורה לנו איך להתייחס אל הזר, אל החוליות החלשות בחברה, ולכן בחיי היומיום של המדרשה יש השקעה בתחומים, כמו מיזם שנקרא "כשרות חברתית", שפונה לתחום של בעלי עסקים ומפעלים. זאת דוגמה אחת והכרעה, שהסביבה שהכי חשוב להתמודד בה היא החינוך. ולא מדובר בחינוך אליטיסטי, אלא בזה המתקיים בכל מקום וסביבה. גם המכינה הקדם צבאית שלנו היא הכרעה ובחירה בערכים ישראליים לאומיים.

 

הדוגמה השנייה היא התהליך המתמשך, שבו המדרשה עוסקת בעיצוב אורחות חיים. יותר ויותר אנו מסרבים לעבוד תחת הכותרות של אורתודוקסי, רפורמי ו"חילוני". עיצוב טקסי חיים ועיצוב חיים, ובמיוחד בשנים האחרונות בקבלות שבת – כל אלה יוצרים התמודדות עם המושג קהילותיות ישראלית-יהודית.

 

ש. איפה אתם פועלים?

"המדרשה מגיעה מדי שנה לכ-40,000 איש בשנה, והיא הגוף הכי גדול בארץ שעוסק בתחום הזה. אפשר לומר ש-70% של פעילות המדרשה היא מנתניה צפונה. אזור הצפון הוא המרעה הטבעי שלנו, אבל הייחודיות שבעשייה שלנו מושכת לכך, שאנו פועלים גם בתל אביב, בירושלים ואפילו במקומות רחוקים יותר, אבל בעיקר בגוש דן.

 

"אנו פועלים בשלושה שדות פעולה: אשכול אחד הוא מערכת החינוך הפורמלית, החל מעבודה עם גילאי גנים, במיזם "גירסא דינקותא" עד סוף י"ב, וזה עובד גם במסגרת של השתלמויות מורים וגם ישירות מול התלמידים בסמינרים. המדרשה מגיעה מדי שנה לכמאה בתי ספר.

 

"אשכול נוסף הוא אשכול הצעירים, שבמרכזו המכינה הקדם צבאית על שם יצחק רבין. בוגרי המכינה החלו להקים קהילות צעירים בפריפריה חברתית או גיאוגרפית של ישראל. ביקנעם בבת גלים, בירושלים.

 

"האשכול השלישי הוא עיסוק עם מבוגרים, וכולל את עולם בתי המדרש והקבוצות שלומדות חגים, טקסים וקבלות שבת. לכל זה מצטרפת פעילות ענפה מאוד של נשים בשדה הפמיניזם והיהדות".

 

ש. יש ויכוח סוער היום במדרשה בעניין כיוון העבודה בתוך החברה הישראלית, כלומר, אם להעמיק את העשייה אצל האוכלוסייה הדתית, או להמשיך ולהתמקד בעיקר באוכלוסיה החילונית.

"המדרשה פועלת להעמקת הקשר של ישראלים עם תרבותם היהודית, ורוב פעילותה מתקיימת בציבור המתקרא חילוני, אך העיקר הוא שכחלק מתפיסתנו, 'מה זה נקרא להיות יהודי היום', אנחנו מתמודדים על שבירת הכותרות האלה, ולכן חלק מהותי הוא למשתתפים דתיים וחילוניים".

 

ש. ומה עם הסוגיה הערבית? האם אפשר לפעול בתוך החברה הישראלית היום תוך התעלמות מהקהילות הערביות?

"אנחנו לא מתעלמים. יש שתי פעולות חשובות, שבהן אנחנו עוסקים. התגובה של המדרשה לאינתיפאדה השנייה ב-2002 הייתה הקמת בית מדרש אזרחי משותף לערבים נוצרים ומוסלמים וליהודים. בשנה הזאת יש לנו 25 משתתפים".

 

ש. מה לומדים שם?

"אנחנו מקיימים דו שיח רוחני תרבותי, ולומדים את המקורות הרוחניים של המשתתפים, כדי לראות איך ניתן להפיץ ולהידבר תרבותית בין הקבוצות. זה הרעיון של בית המדרש. הוא מונחה, יש שני מנחים אחד ערבי ואחד יהודי. היהודי הוא יוריק (המשורר יורם ורטה מכליל) והערבי הוא חאלב. לראשונה בשנה שעברה בוגרים של בית המדרש שלנו הקימו קבוצות בקהילותיהם.

 

"בנוסף, אנחנו מקיימים סמינרים בתחום יהדות ודמוקרטיה גם בבתי ספר ערביים, ובשיתוף עם בתי ספר יהודיים. בקרב גילאי בית ספר יסודי".

 

במסגרת: מי במדרשה

ברשימת המורים הפועלים במדרשה ניתן למצוא, בין היתר, את: ביני תלמי, משמר העמק, ד"ר רונן אחיטוב, מצפה נטופה, ד"ר אליזבט גולדווין, גניגר ואורית רוזנבליט, מטולה (לשעבר גניגר). מאוחר יותר הצטרפו אנשים נוספים, ביניהם ד"ר שגית מור, עין השופט, יוריק ורטה, כליל, ליאור קולודני, הושעיה, ד"ר ענת ישראלי, עו"ד איתמר לפיד, שמשית (לשעבר אילת השחר), הדס רון-זריז, יפעת, דודו זגורי, טבעון, מעין בן צבי, רמת ישי, שרה פלג, נהריה, עו"ד דני זמיר, כרכום, ותמי לוז, נהלל.

 

ש. היכן פועלת המדרשה?

"קריית שמונה, רמת הגולן, אזור כרמיאל, מעלות, גוש שגב, עמק יזרעאל, בית שאן, מגדל העמק, נצרת עלית, אזור חיפה והקריות, נשר, יקנעם. חוף הכרמל, זכרון יעקב, מעגן מיכאל, ראש העין, נתניה, עמק חפר, ירושלים, תלאביב ועוד".

 

שיר העבודה והמלאכה

 

שי זרחי עוסק בשנים האחרונות במחקר מקיף על ביאליק והוא פרסם מאמר בגיליון האחרון של כתב העת "ארץ אחרת", בעריכתה של במבי שלג, המוקדש ברובו למושרר הלאומי ונקרא "למה ביאליק, לחזור לשאלות הגדולות".

 

במאמר מציין זרחי תחילה, עד כמה העריך ביאליק את המעשה החלוצי, "התדעו כי המעשה היותר גדול בעולמנו נעשה על ידי הצעירים משמאל? הם הולכים בכוח ליצור לנו חיים חדשים", אמר המשורר הלאומי במושב נעילת הקונגרס הציוני ה-12 בקרלסבד. אך ביאליק, מסביר זרחי, בראיית העומק שלו תפס עוד קודם לעלייתו ארצה, את הפרובלמטיקה האמיתית של המעשה הציוני, והבין את הנתק שנוצר בינו ובין המקורות היהודיים.

 

"ביאליק, איש אודסה, הגאון, 'הבעל בית' המעמיק, היה זר מתבונן ואוהב ומוכיח של החלוציות הציונית", כותב זרחי, "בהבנתו הרגישה למהלכיה של התרבות היהודית ולקשיי התחדשותה היה בכוחו לסמן כבר אז, בתקופת ההתהוות, את בעיות העומק העומדות לפתחה, והשוני העצום בטמפרמנט הרוחני שבינו לבין החלוצים אף הוליד לא פעם חוסר הבנה וכעס גדול".

 

זרחי מביא ציטטות ארוכות מתוך נאומו של ביאליק, שנשא בנהלל בשנת 1932. בנאום מייצג ביאליק את פעילות החלוצים בביטוי "גידול תפוח הזהב", וטוען כי גידול תפוח הזהב אינו מספיק לבניית ההתחדשות בארץ ישראל. הוא מתייחס לוויכוח ולביקורת על היעדר לימוד התנ"ך ב"חדר", ומדבר על חכמי התלמוד והמשנה כעל מי ש"כבר קלטו את התנ"ך בצורה אחרת... הם הפכו את התנ"ך לחומר חדש, הם היו אנשים חופשיים. לא נשתעבדו לדורות הקודמים...", אמר ביאליק באותו נאום. ביאליק הסביר, כי חז"ל הכילו את התנ"ך וכבשו אותו בדרשותיהם והוא מופיע גם מופיע בתלמודיהם. "הם בחרו לא להשתעבד לכיבוש שלהם, אלא עיבדו אותו, הוציאו מתוכו עסיס חדש, לחלוחית חדשה לשם צמיחה חדשה, לשם בניין חדש לשם צורה חדשה".

 

ש. מה הטענה המרכזית שלו כלפי החלוצים?

"הוא ראה איך התנועה החלוצית משילה מעצמה את הקשר לנכסי הרוח של הדורות, למושגים הטעונים והמכוננים של הרוח הזו, כאילו היו מטען עודף שלא ניתן להחזיקו בזמן שהגוף והנפש מסורים עד כלות לבניית היישוב, לעבודה, לכלכלה ולחברה." זרחי מציין, כי אמנם בתנועה החלוצית הורגש, כי יש חיפושי דרך רוחניים שביקשו למלא איזה חוסר שהורגש, אבל מקורות ההשראה שלה באו לה, על פי רוב, מתנועות הרוח העולמיות הרבות ומתוך רוב גוני הסוציאליזם באירופה".

 

ש. איפה המדרשה מתחברת לביאליק?

"העידן שלנו רווי בפינוקי נפש, בטיפולים ובתרפיות למיניהן מכל הסוגים, ומאופיין במבוכה ובצמא רוחני, שיש בהם מגמות לחיפוש קהילתיות. כדאי שנקשיב בעת ובעונה אחת למפעל הבנייה החלוצי, אבל גם למחירים המתחבאים ולחוכמת התרבות הגדולה של ביאליק, שראה את הצורך בכינוס המסורת ובהפנמתה כתנאי בל יעבור לחידוש.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים