חדר אורחים: שותפות בהרחבה - ההתאגדות המוניציפלית במרחב הכפרי נעשית מתוך בחירה ערכית וחברתית

20.11.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

חדר אורחים: שותפות בהרחבה

אלדד שלם

 

הרחבה קהילתית. צילום: דוד עינב

ההתאגדות המוניציפלית בקיבוצים ובמרחב הכפרי בישראל איננה רק מהלך משפטי, אלא יש בה בעיקר בחירה ערכית וחברתית. התנועה הקיבוצית, שנעדרה מתהליך ההרחבות החמיצה בגדול מהלך היסטורי

 

דומה שבמרבית הקיבוצים, שבהם מתקיימת הרחבה קהילתית, נתפס אופן ההתארגנות הפנימית, אם באמצעות ועד מקומי או באמצעות אגודה מוניציפלית, כשאלה משפטית בלבד וכבעיה של עורכי הדין המלווים את התהליך.

 

הנושא גם נדון בהרבה בעבר, ולכאורה, אין מה לחדש בעניין, אך למעשה, מדובר בבחירה שיש לה משמעות רבה, הן במישור הערכי והן במישור ניהול החיים השוטף של היישוב המחדש את פניו. נוכח זאת הנהגת התנועה הקיבוצית החמיצה בסוגיה זו מהלך, שעשוי היה ליצור מודלים חדשים של התאגדות שיתופית. מודלים שיכולים לתת יתר משמעות לרעיון הקיבוצי בכללותו, גם השיתופי וגם המתחדש. למבנה של האגודה השיתופית, בהיותו מבוסס על שוויון מעמד מלא בין כל המתגוררים בחצר הקיבוץ או היישוב, יש יתרונות מרכזיים בהשוואה לחלופה הניצבת כנגדו. הוא מאפשר ניהול דמוקרטי יותר של היישוב.

 

ועד מקומי, שאנו מכירים אותו בהרבה מושבים, נבחר לחמש שנים ומרגע בחירתו אין הוא מחויב פורמלית במאומה לקהל שבחר אותו. אין חובה בכינוס אסיפת תושבים, וחובת הדיווח התקציבית היא רק כלפי מעלה - למועצה האזורית. כמובן, לא כך הדבר בניהול השותף של האגודה המוניציפלית, בהיותה כפופה לכללים של אגודה שיתופית. מודל האגודה המוניציפלית מספק גם כלים לניהול כלכלי יותר נכון של התשתיות ושל הרכוש הקהילתיים-מוניציפליים. כיום, הקושי המרכזי במרבים היישובים הכפריים הוא שיקום התשתיות. אך הוועד המקומי המוניציפלי מאפשר בשוטף גביית ארנונה בלבד, וכן גביית היטלים במקרים ספציפיים בלבד.

 

אין זה מספיק. הנושא הופך בעייתי במיוחד בקיבוצים, כאשר מחברים לחלק הישן של הקיבוץ חלק חדש, שבו מטבע הדברים, התשתיות במצב טוב יותר, ואז עלולים להיווצר פערים קשים מנשוא. כאשר כל התושבים ביישוב הם שווי זכויות, ומכולם נגבה אותו סכום וכולם משלמים באופן זהה על השירותים הניתנים על ידי היישוב, הטיפול בעניין התשתיות שונה. העברת כל הנכסים הללו לידי האגודה הקהילתית מאפשרת את תחושת השוויון והשותפות החיוניות כל כך לכינונם של חיים בריאים בקיבוץ המתחדש. פה יש לומר, כי במודל אידיאלי האגודה הקהילתית יכולה להתנהל כקואופרטיב צרכני, שבמסגרתו התושבים החדשים יקנו את חלקם בתשתיות ובנכסים הצרכניים המשותפים בכסף - בהתאם לשוויים הכלכלי - ויהפכו לחברים שווי זכויות לחלוטין בחלק הצרכני של היישוב. התשלום בגין הבית יחולק לשני חלקים - האחד לקבלן שבונה אותו והשני ליישוב כדמי כניסה לאגודה הקהילתית. באופן זה, חבר חדש, שקונה בית מחבר ותיק, משלם חלק מהכסף ישירות לחבר המוכר, וחלק שני לאגודה שמחזירה על ידי כך את דמי הכניסה לחבר שעוזב. למרבה הצער, תשלום מעין זה בעייתי כיום בגלל תקנות המינהל. ועדיין לא אמרתי דבר על תרומת המבנה של אגודה מוניציפלית, המבוססת על כללי האגודה השיתופית בתחום הקליטה ובחירת החברים החדשים המצטרפים אליו.

 

רשימת היתרונות הללו, שהם חזקים כשלעצמם, מעוגנת באופן הדוק בתפיסת עולם, הרואה בשותפות בין אנשים יתרון ולא חיסרון. אך דומה, שכל העניין הזה נעלם במשך שנים מעיניה של התנועה הקיבוצית, שנושא השותפות עומד, לכאורה, במרכז הווייתה. למרבה הצער, התנועה לא השכילה וכשלה בעשור האחרון להוביל את המהלך ברמה התנועתית וברמה הפוליטית מול משרד הפנים והמינהל, ובעיקר, דרך שיתוף פעולה עם המועצות האזוריות, שהן היום נושאות הדגל של ההרחבות הללו. כיום, דומה שהרכבת כבר נסעה בחלק ניכר מהמקומות, ויש קושי גדול בהרבה בהנחלתו או בהפעלתו באופן שלם וקוהורנטי. עם זאת, יש עדיין מקום בקיבוצים וביישובים כפריים אחרים, שטרם עלו על רכבת ההרחבות, לשקול את צעדיהם לנוכח לקחים אלה. בראייה אופטימית במיוחד - ייתכן שבמאמץ משותף עם יתר התנועות ההתיישבותיות, ניתן יהיה להחזיר את הרכבת תחנה אחת לאחור. לשם כך נדרשת מנהיגות, שרוצה ויודעת ללכד כוחות במהלכים מול הרשויות ולנהל מהלך הסברה והדרכה במרחב הקיבוצי והכפרי. כיום, דומה שפורום ראשי המועצות הקיבוצי מוכן להירתם למשימה, שעל מנת להצליח בה נדרש כי גם התנועה הקיבוצית תתגייס להובלתו. למרבה הצער, בשנים האחרונות לא ראינו ניסיונות של הובלה כלשהי מצדה - אך יש עדין הזדמנות לכך.

 

באתר האינטרנט התנועתי ניתן לקרוא בהרחבה אודות המודל ולקחי הפעלתו בקיבוץ מפלסים.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים