הפליג אל הים - אורן דבוסקין, לקוי שמיעה, תושב בנאות מרדכי, מעודד אנשים בעלי לקויות להעז ולחוות את החיים

2.10.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

הפליג אל הים

רוני מ. האס

 

דבוסקין. לא הרים ידיים

אורן דבוסקין סבל מנכות בשמיעה שהלכה והחריפה, אבל זה לא עצר אותו מלהתנדב לצה"ל, להפוך לקצין, לעבור אחר כך לשורות ההיי-טק, ולבסוף, לעזוב את כל זאת ולעבור לצפון כדי לבנות את ביתו בקיבוץ נאות מרדכי. נקודת המפנה שבעקבותיה הצפין הייתה לאחר שעבר ניתוח מסובך, כרוך בסיכונים, ששיפר את איכות חייו. היום הוא מעודד אנשים בעלי לקויות להעז ולחוות את החיים, גם אם, הכי בטוח בנמל המבטחים

 

אורן דבוסקין, 35, תושב בקיבוץ נאות מרדכי זה חמש שנים, נראה כמו קצין צה"ל לשעבר (וזה נכון), איש היי טק ממוצע (והוא באמת היה כזה עד לא מזמן), שערו מגולח בתסרוקת בסגנון צבאי, משקפיים עכשוויים מקשטים את פניו, בגדיו מוקפדים והוא מסתובב מצויד בתיק כבד, עמוס בדוגמאות לעזרי שמיעה. התיק הוא אחד מכלי העבודה שלו בעסק החדש שהקים לפני שנתיים וחצי "סילאגו" אימון אישי וייעוץ עסקי לכבדי שמיעה ולגופים עסקיים. על פניו הוא לא נותן את הרושם של צפוני שמאס בחיי הבורגנות, והגיע לגליל להתחבר ולזרום עם הטבע. האם הוא באמת כזה? יאפי ניו-אייג'י שהגיע לצפון להתחבר אל הטבע? מסתבר שהאמת היא תמיד, ובייחוד זו של דבוסקין, הרבה הרבה יותר מורכבת. לפני שלוש שנים עבר ניתוח מסובך, להשתלת שתל כוכלארי (שבלולי) בראשו, שהפך אותו מאדם בעל נכות שמיעה כמעט מוחלטת לאדם שומע. מאז הוא מנתב את כל האנרגיות החדשות שלו לטובת העסק והבית החדש שהקים בגליל.

 

עם עדי ומיקה. רוצה להוציא אותה מהפעוטון כל יום

כבד שמיעה מילדות

 

גם בחזותו המוקפדת כשהוא נראה כאיש עסקים לכל דבר, קשה להתעלם מנוכחותו של התפס סביב אזנו של דבוסקין, המחובר אל מגנט קטן שחור הצמוד על הקודקוד. לרגע נדמה, שמדובר במכשיר האזנה מתוחכם של גורמי הביטחון, אבל מהר מאוד דבוסקין מנתק את המגנט, מסיר את התפס מעל האוזן, ומציג בפניי את המכשיר הקטן והמתוחכם שמצליח לעקוף את המערכת הביולוגית הלקויה של אוזנו ולתת לו אפשרות לשמוע, כאילו מעולם לא סבל מלקות בשמיעה. "מסתבר שהייתי כבד שמיעה מילדות, עקב מחלה גנטית. בבית הספר היסודי ראו סממנים של ירידה בשמיעה, אבל עדיין לא ייחסו לכך משמעות מיוחדת. רק בתיכון, אחרי שהתחלתי להתדרדר בלימודים, איבדתי קשר עם מה שקורה בכיתה ופספסתי הרבה מאוד בלי להבין למה, גיליתי שאני סובל משמיעה ירודה. זה היה בעקבות צפצופים באוזניים שהופיעו פתאום. שלחו אותי לבדיקת שמיעה ויצאתי משם עם מכשירי שמיעה, אחרי שגילו שיש לי ירידה חמורה מאוד בשמיעה".

 

בגלל לקות השמיעה, לא ביקשו ממנו לשרת בצה"ל אבל הוא החליט להתנדב לצה"ל. עם זאת, השמיעה שלו המשיכה להתדרדר, והוא החל לחוש איך הפגם מעיק על קשריו החברתיים.

 

דבוסקין על האופניים

נראה שלא בחרת בדרך הקלה כשהחלטת להתנדב לצה"ל?

"בשירות עברתי הרבה. מצד אחד, זה הביא לכך שבפעם הראשונה יצא לי לפגוש עוד בחור כבד שמיעה. דרכו גיליתי שיש ארגונים ללקויי שמיעה, וכך נפתח בפניי עולם שלם. יצרתי קשר עם לקויי שמיעה אחרים ואף הפכתי פעיל בארגונים השונים. מצד שני, לאחר שסיימתי קורס תכנות מחשבים בממר"ם, ובשלב מסוים ביקשתי לצאת לקורס קצינים, לאחר שהתקבלתי, עדיין סבלתי מבעיות שמיעה קשות. לא הצלחתי להשתלב, והודחתי מהקורס".

 

דבוסקין לא אמר נואש גם כאשר שמיעתו המשיכה להתדרדר. בסופו של דבר, הותאמו לו מכשירי עזר בנוסף למכשירי השמיעה, התערבות ששיפרה מאוד את רמת התפקוד שלו. הוא דרש לחזור לקורס קצינים, ואחרי מאבק במוסדות הצבאיים, הצליח להתקבל מחדש לקורס. הפעם סיים אותו בהצלחה ושובץ כקצין פרויקט בתחום המחשוב בחיל האוויר.

 

באותו זמן לערך פקד את דבורסקין אסון אישי קשה. אחותו, הצעירה ממנו בשנתיים, תמר ז"ל, שסבלה אף היא מלקות שמיעה עמוקה, נהרגה בתאונת פגע וברח כשרכבה על אופניים בשבת בבוקר בנתיבי איילון.

 

איך השפיע עליך אובדנה של תמר?

"כשקורה אירוע כזה בחיים, אפשר לשקוע ביגון ובנקמנות, אבל אנחנו החלטנו במשפחה לנתב את האנרגיה למקומות חיוביים. יזמנו טריאתלון לנשים, שמשמש כמפעל זיכרון לאחותי, ופועל עד היום, מדי שנה, בהצלחה רבה.

 

"באופן יותר עמוק, אני חושב שזה הביא אותי לעצור ולחשוב. לקח לי שלוש שנים, והחלטתי שאני עוזב את הצבא ועתיד מבטיח בתחום הביטחון, ונסעתי לטייל בחו"ל. כשחזרתי, למרות שקיבלתי הצעות עבודה מפתות בתחום ההיי-טק, הרגשתי שהדבר הנכון בשבילי יהיה לעצור רגע, ולהשקיע בלימודים".

 

ירקתי דם

 

הוא נרשם לתואר ראשון במדעי המחשב עם יחידה במינהל עסקים, במרכז הבינתחומי בהרצליה. "נרשמתי ללימודים האלה אף על פי שכבר אז התשוקה לעבודה בתחום המחשבים החלה להיעלם, אבל זה מה שהיה הכי זמין. את הלימודים עשיתי במסגרת השיקום המקצועי מטעם הביטוח הלאומי, שמימנו אותי בשיתוף עם המכון לקידום החירש. המימון כלל שכר לימוד, אביזרי עזר, מחשב נייד, שיעורי תגבור ותמלול של הרצאות.

 

למרות הסיוע המדהים, היה לי מאוד קשה להתמודד עם הלימודים, וממש ירקתי דם בגלל ההתמודדות עם הקושי בשמיעה".

 

עם סיום הלימודים קיבל הצעת עבודה מחברת הייי טק גלילית, היושבת בגן התעשייה של תל חי, וזה היה המניע לעבור לצפון.

 

"בדיוק שנה לפני כן הגעתי לגליל לאימון אופניים, עלינו את החרמון, וליד הבניאס עצרנו להפסקה. היו שם כמה עצי תאנה, ואני זוכר את השנייה הזו, את המראה של התאנה בתוך הנוף המדהים, כשאמרתי לעצמי, שאני חייב לעבור לחיות כאן".

 

הוא וחברתו, היום אשתו, שכרו בית בנאות מרדכי, האישה עזבה קריירה בטוחה במרכז הארץ כשפית, ועשתה הסבה מקצועית לביוטכנולוגיה, מקצוע שהיא לומדת היום במכללת בתל חי. דבוסקין, במקביל לעבודה במפעל ההי-טק הכי יפה בעולם, לדבריו, הפך להיות פעיל בתחום לקויות השמיעה. "נוצרו הזדמנויות לשיתופי פעולה עסקיים, התחלתי ללמוד אימון אישי, קוצ'ינג, כדי לרכוש כלי עבודה שיביא לתוצאות עקביות יותר, ובו זמנית התחלתי ללוות אנשים בהתמודדות עם ירידה בשמיעה, התמודדות שכוללת עולם ומלואו, החל בעיסוק בדימוי העצמי, דרך קשיים במשפחה ובחברה, וכלה באפשרויות תעסוקה מתאימות. אז גם הפכתי לסוכן מורשה לשיווק אבזרי שמיעה".

 

דבוסקין המשיך לסבול מלקות השמיעה. הוא כבר ידע זה זמן על האפשרות של שתל כוכלארי, והאמין שזה פתרון שיוכל להתאים לו. מדובר בניתוח מורכב ברמת סיכון גבוהה, שבמהלכו משתילים שתל בראש, המחובר באלקטרודה לעצב השמיעה, וכך המנגנון המלאכותי עוקף את מנגנון השמיעה הקיים ומאפשר למושתל לשמוע.

 

מה היית אומר למישהו שמתעניין בהשתלה דומה?

"השתל הוא פתרון שמתאים לקריטריונים מאוד מסוימים של ירידה בשמיעה. התוצאות הן מאוד אישיות, וצריך לקחת בחשבון שלפני הכול בוחנים את מידת ההתאמה האישית להתערבות מהסוג הזה. למזלי, השתל מאוד התאים למצב השמיעתי שלי. ובכל זאת, בפעם הראשונה שחיברו את המכשיר, לא שמעתי כלום. אף על פי שזה היה צפוי, נבהלתי מאוד. הייתה לי ציפייה שמיד בהפעלה הראשונה זה יעשה משהו. רק בפעם השלישית פתאום התחלתי לשמוע.

 

"בנוסף, מאוד הפחיד אותי הסיכון של הניתוח עצמו, והייתי בחרדות עצומות. היו אז בארץ מעט מאוד מקרים של אנשים שסבלו מלקות דומה לשלי ועברו את הניתוח. רוב המנותחים עד אז היו חירשים מלידה, שהניתוח שיפר את שמיעתם באופן מסוים. היום אני יודע, שהפחד האמיתי היה להודות בפני עצמי עד כמה גרוע הוא מצבי, ועד כמה נדרש שינוי. כמו בהרבה דברים בחיים החלק הכי קשה הוא לשים את המראה מול הפנים ולהודות במציאות. רק אחרי זה אפשר להתקדם לעשייה. באותו שלב הניתוח גם לא היה בסל הבריאות, וזה עלה לי 70,000 שקל. את הפחד הגדול ניסיתי להרגיע באמצעות צבירת מידע בנושא, אך בדיעבד, זה רק הגביר את החרדה. עם זאת, הידע הרב שצברתי באותה תקופה העניק לי כלים לתת סיוע ללקויי שמיעה אחרים.

 

"חודש לפני הניתוח הייתי בהופעה של יהודית רביץ בקיבוץ דן, בפאב הפטרייה, ואחרי עשר דקות יצאתי. לא הייתי מסוגל להיות בהופעה, זה היה מתסכל מאוד. כמה שבועות אחרי הניתוח היא שוב הגיעה להופעה באזור, שוב קניתי כרטיס והפעם לא הפסקתי ליהנות. זה היה מאוד מרגש".

 

הניתוח של דבוסקין הוגדר כהצלחה. "חשתי התעלות ולא הפסקתי לדמוע מרוב אושר. רק אז הבנתי עד כמה הייתי מנותק מבחינה תקשורתית לפני כן. עד אז כל הזמן חשבתי שאני מצליח להסתדר. היום, כשאני מייעץ ללקוי שמיעה, אני יודע להגיד לו שיקשיב לקול הפנימי שלו טוב, אם הוא חוזר ואומר שהוא עשה כבר הכול ואין יותר מה לעשות, זה סימן מובהק שיש עוד מה לעשות. החזון שלי זה לעזור לאנשים להיות מסוגלים להשיג את מה שהם חולמים, למרות המוגבלויות ובכלל. גם במסגרת העבודה שלי בייעוץ לחברות בנושא אבזרים לשיפור השמיעה, אני רואה איך אפשר לשפר את איכות החיים בפתרונות טכנולוגיים מבריקים. זה יכול לשנות את החיים עבור אדם שהחליט שהוא לא מרים ידיים".

 

התחלה חדשה

 

הצלחת הניתוח והיכולת לשמוע שחררו מדבוסקין הרבה אנרגיות של עשייה. שנה אחרי הניתוח הוא התחתן בקיבוץ הגושרים, חתונה שנדחתה בחודשיים בעקבות מלחמת לבנון השנייה. "המשפחה לא הייתה מרוצה מזה שהתעקשנו לערוך את החתונה בצפון, אנחנו דחינו את מועד החתונה ולבסוף כמעט נשברנו והעברנו את האירוע לתל אביב, אבל ממש בדקה ה-90, נכנסה הפסקת האש לתוקף וקיימנו את החתונה בגליל. האורחים שהגיעו מחו"ל, וגם המשפחה מהמרכז, חוו חתונה מעט הזויה, כששדות שעדיין העלו עשן היו חלק בלתי נפרד מהנוף".

 

במקביל לחתונה נפרד לשלום מעבודתו בחברת ההיי-טק הגלילית והקים עסק כשהוא נעזר במט"י (מרכז לטיפוח יזמויות) צפון הגליל. לעסק קוראים "סיאלגו", על שם יצור בדיוני שייעודו לתקשר בין בני אדם. העסק נותן שירות בתחום האימון האישי וייעוץ עסקי לכבדי שמיעה ולגופים עסקיים. הוא פועל כבר שנתיים וחצי, ובמקביל הוא מנהל מכירות של מחלקת מכשירי שמיעה בחברת אופטיקה בעלת שם. לפני כחודשיים קיבל תעודת הוקרה בכנסת לרגל יום העסקים הקטנים עבור היותו עסק, שהסיפור האישי הוא מרכיב מרכזי בהצלחתו.

 

בשנה האחרונה הפך לאבא. הוא נאלץ להשתמש לעתים קרובות בטיסות מראש פינה לתל אביב, לצורכי עבודה, ומייחל להגדלת נפח העבודה בגליל, כך שיוכל להוציא את הילדה מהפעוטון כל יום ולא רק פעם בשבוע.

 

לפני שאנחנו נפרדים, אני לוקחת מדבוסקין כרטיס ביקור, ואת עיניי לוכד משפט באנגלית, שרשום באותיות קטנות בצד האחורי של הכרטיס, ספק מדבר אל עצמו ספק אל כולנו - "אונייה בנמל היא בטוחה, אך לא לשם כך בונים אוניות".

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים