חדר אורחים: העברית כתרבות

25.9.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

חדר אורחים: העברית כתרבות

עלי קדם

.

החלטת הטכניון ללמד מינהל עסקים באנגלית בפקולטה לתעשייה ולניהול עוררה, כצפוי, ויכוח ציבורי חריף. לכאורה, על מה רגשו הרוחות: בפקולטה אחת, מתוך עשרות רבות, לא ילמדו בעברית, סו וואט. מה גם שהנימוקים שמעלים הפרופסורים מהטכניון נשמעים הגיוניים: הכלכלה הגלובלית מתנהלת באנגלית, וידוע שלסטודנט הישראלי הממוצע יש קושי להתבטא בשפה זו בצורה שוטפת ואמינה. מה יותר טוב מלאמן אותו "בזמן אמיתי" איך לנהל מו"מ, איך לסגור עסקה, והכול בשפה העולמית.

 

אלא שהדברים אינם כה פשוטים. בהקשר של ישראל תמיד יש משמעות סמלית והיסטורית, החורגת מגבולות המקרה הספציפי. העברית אינה רק מערך של העברת מידע, עברית כשפה היא מכלול תרבותי.

 

תחיית השפה העברית וחידושה כשפת הדיבור בארץ נחשבת על ידי רבים לנס. כמהלך יחיד, ייתכן שזה השינוי החשוב ביותר שחוללה התנועה הציונית, ואי אפשר להמעיט בחשיבותו הדרמטית. הדבר לא בא בקלות, כפי שמעידים הקמפיין "עברי דבר עברית" ופרשת "מלחמת השפות", שהתחוללה באותו הטכניון עצמו בשנת ,1913 עת חלק מהמורים רצו ללמד בגרמנית, שפת המדע וטכנולוגיה של אותם ימים. אך מעמדה של העברית אינו בטוח ואינו מובטח גם כיום. רבים עמדו על כך ששפת הדורות האחרונים היא "שטוחה" וחסרת עומק.

 

מצד אחד יש בה שיבושים קשים, לדוגמה אי הבדלה בין זכר לנקבה ("תן לי שתי ספרים"); מאידך, נתק של צעירים רבים לא רק מנכסי ארון התרבות היהודי, אלא גם מכל חומר כתוב (כמו למשל הספרות העברית העכשווית) ויניקה מהאינטרנט כמקור כתוב בלעדי. שפת הדיבור הושטחה לרמת המסרונים, והתמלאה בפניני סלנג צבאי ואחר. יתר על כן, ברוח ההחלטה וההנמקה ניתן לשאול: למה רק מינהל עסקים, ולמה רק בטכניון? האם הרפואה, למשל, אינה מקצוע הדורש רמה גבוהה מאוד באנגלית, על מנת לעקוב אחר החידושים הרבים? ובכן, מנקודת ראות זו, עדיף ללמוד באנגלית גם רפואה, מדעי הטבע, כלכלה, עריכת דין, ועוד מקצועות רבים, בעצם הכול חוץ אולי מספרות ותנ"ך. ואם כבר, הרי אפשר להתחיל כבר בבית הספר היסודי, כשראשם של התלמידים כשר ופנוי לקלוט את האנגלית החשובה כל כך.

 

מדינות גדולות וחזקות בהרבה מישראל, ששפתן עתיקה ומושרשת זה מאות רבות של שנים, כמו צרפת למשל, נוקטות צעדים להגן על שפתן מפני האמריקניזציה הכובשת כל חלקה. ייתכן שאת הביטויים "אוקיי", "בסופו של יום" ואת האח הצעיר "וואנס אמרתי זאת" כבר אי אפשר לעקור, אבל ניתן לנסות לפחות לעצור את הסחף.

 

ובאותו הקשר, שמענו לאחרונה על יוזמה, דווקא של חבר קיבוץ, "לתרגם" את התנ"ך לעברית קלה. קהל היעד אינו בהכרח ילדים צעירים; ייתכן שהמחבר רואה לנגד עיניו את הצעיר הישראלי הממוצע, המתקשה לפענח את הטקסט התנכי - והרי אף אחד לא באמת מצפה שיטריח את עצמו לפנות לאחד הפרשנים. זהו שוב ניסיון, עם הרבה כוונות טובות, שיתרום להגברת הנתק ממקורות השפה. שהרי מהו תרגום זה אם לא הודאה, ששפת התנ"ך, שהיא הבסיס לעברית ולתרבות הישראלית, היא "גבוהה" מדי לדוברי העברית של ימינו.

 

בהקשרים שהועלו, דומה שעדיף וראוי שהטכניון יוותר על כוונתו לנטוש את השפה העברית כשפת הלימוד של מקצוע מינהל העסקים. אלא שבעולם שבו הכול נקבע לפי סיכויי ההצלחה - כלומר ההתעשרות - ורצוי בחו"ל, הסיכויים לכך אינם גבוהים.

 

הכותב הוא חבר מעגן

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים