חזקים ואמיצים: רכזי ההנהגה הראשית לדורותיהם: שרה אשל - 1949-1950

18.9.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

חזקים ואמיצים: רכזי ההנהגה הראשית לדורותיהם - שרה אשל

יובל אופק

 

תנועת השומר הצעיר קטנה עם השנים והשינויים שעברו על המדינה בכלל והתנועה בפרט ידועים ובכל זאת כל רכז (והייתה גם רכזת אחת יחידה) מרגיש כי בתקופתו גדלה התנועה. אנחנו לא מתפלאים: התום והטוהר ותחושת האמונה של מי שבתנועה עדיין חיים ומפרפרים. רכזי ההנהגה (שהפכו בקדנציות האחרונות למזכ"לים) מתבטאים על ציר הזמן

 

שרה אשל

שרה אשל -  1949-1950 - לא טובה בדיבורים יותר חזקה במעשים

 

התנועה, כמו כל המדינה, עסקה בריפוי פצעי המלחמה. חניכים בוגרים רבים נהרגו בקרבות ובקינים רבים היו פינות זיכרון לזכרם. ראינו את תפקידנו להפוך את א"י ל"ארץ ישראל העובדת"

 

"ב-1931 עליתי מברית המועצות" מספרת שרה אשל מקקיבוץ חצור, "והייתי ממקימי קן רחובות,  חניכה ומדריכה בקן. לאחר מכן, הקמנו את קיבוץ א"י ג' ושהינו 10 שנים בראשון לציון תוך שאנו מקימים את גבולות הקיבוץ הראשון בנגב ופועלים במושבה בקרב הפועלים. מכאן נשלחתי להיות שליחה בקן ירושלים וחברה בהנהגה הראשית של השומר הצעיר. אחרי שסיימתי את תפקידי בירושלים, חזרתי לקיבוץ ועלינו על הקרקע להקים את קיבוץ חצור. ב-1949, התקבלה החלטה בועד הפועל של הקיבוץ הארצי שעלי להיות רכזת ההנהגה הראשית של התנועה הארץ-ישראלית. איך הייתה התנועה אז? התנועה הייתה באופן יחסי מאוד אידאולוגית. רוב החניכים באו בגלל ההזדהות שלהם או של ההורים. עם זאת, היינו חזקים גם בהווי היומיומי של תנועת נוער וגם הצופיות תפסה תפקיד מרכזי.

תנועות נוער אחרות למדו מאיתנו הרבה על איך להוציא טיולים ים-לים, מכתשים.התנועה הקרובה אלינו מבחינת מבנה ארגוני הייתה דווקא בני עקיבא. הצופים היו הרבה יותר בצורת הסקאוטס של באדן פאוול.כשהגעתי לתנועה הופתעתי, שלמרות המלחמה, היא המשיכה לפעול, לחנך ולהוציא טיולים ומפעלים. לא כל התנועות עשו כך. התנועה, כמו כל המדינה, עסקה בריפוי פצעי המלחמה. חניכים בוגרים רבים נהרגו בקרבות ובקינים רבים היו פינות זיכרון לזכרם. מצד אחד התנועה תפקדה וגדלה. מצד שני, היה חוסר גדול בכוח אדם שמנע מאיתנו למצות את הפוטנציאל. הקיבוצים לא ששו לשלוח שליחים לתנועה וחלק גדול מתפקידי היה לשכנע אותם לשחרר אנשים לפעילות.על צעדת 1 במאי הגדולה, היה אחראי רק חבר אחד. למרות זאת, אף אחד לא צעד כמונו והמצעד של השומר הצעיר היה שם בר.גם השומריה של שנות ה-50 שבערב הסיום שלה נכחו 70 אלף איש, אורגנה על ידי צוות קטן של 4-5 אנשים. מה אפיין את החניכים? לתנועה הארצישראלית היה

סגנון התנהגות ודיבור מאוד יחודי. קליל ומבודח. זה הבהיל אנשים מהתנועה בחו"ל שנדרשו להתרגל.

"אנחנו לא קן ורשה" נהגו החניכים לומר. ראינו את תפקידנו להפוך את א"י ל"ארץ ישראל העובדת". אילו דברים היו יחודיים לתקופה? בעקבות מלחמת העולם, הושמדה התנועה באירופה ונפסקה העתודה התנועתית.

הקיבוץ הארצי נאלץ להיאבק על מקומו. מאידך, מי שנשאר בחיים, שומר תמיד. אלה, התדפקו על דלתות התנועה בארץ ובחו"ל והיה צורך לקלוט אותם. דגל קן ורשה ניתן להנהגה הראשית והרגשנו שיש לנו אחריות גדולה על המשך הדרך.בתנועה היו כ-6000 חניכים בערים ובקיבוצים. במקומות רבים הייתה תחושה של מיעוט.

פעמים רבות לא נתנו לנו להכנס לבתי ספר כי רצו תנועה ממלכתית כמו הצופים. מצד שני קיבלנו מבול של מכתבים מבוגרים בכל רחבי הארץ שביקשו להקים אצלם קינים – קיבוצים וערים.הייתה אוירה רצינית של מחסור - אוטו, טלפונים, כח אדם. קשה להפעיל תנועת נוער שרוצה להנות מהחיים עם מיעוט מזון בארץ.באופן כללי, לא היינו טובים בדיבורים. יותר חזקים במעשים. לא מדובר הרבה, אבל פעלנו בהחלט בשכונות בקרב עדות המזרח. סיפור הפעילות מופיע בספרי נחשונים. היו גם כאלה שהגיעו להשלים בקיבוצים.את האישה היחידה שהייתה רכזת ההנהגה. היו בתנועה הרבה פעילות ולא הרגשתי מיוחדת. היה מקרה של ועידת התנועה בטבריה כשלא רציתי לעלות לנאום וחברה נזפה בי "סוף סוף יש לנו רכזת בחורה ואת לא עולה לדבר?" אבל בדרך כלל זה לא היה משמעותי.מה דעתך על ההתארגנות של "שומר תמיד"?לדעתי זה מענה על צורך של בוגרי התנועה. מתוך ראיונות שקיימתי עם מאות בוגרים, רבים מהם עדיין זוכרים את התנועה ומקיימים אורח חיים שומרי בלבם גם אם לא חיים בקיבוץ וחיים חיי שיתוף. בהחלט חשתי את הכמיהה.לא ברור אם זה יהיה אירוע חד פעמי או מהלך המשכי. תלוי הרבה במי שישא את העניין על כתפיו.לאחר הפעילות בתנועה חזרה שרה להגשים בעבודה בפרדס חצור אך משם שוב נלקחה לפעילות ציבורית וחינוכית במהלך השנים. לשרה 4 ילדים (אחד נפל בשירות כטייס בחיל האוויר) ו-11 נכדים. בימים אלה חוגגת שרה 90 עם בני שכבתה בקיבוץ. חזק ואמץ.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים