זמנו של הקיבוץ לא עבר
איתן סט
ל"מועמדים" החדשים שהביא עו"ד מרום, יש להציע להצטרף לקיבוץ מתחדש קיים, אחר ופעיל, ולא לשמש מכשיר לביטולו של קיבוץ בחנתון ולסילוק הנוער העובד
באוגוסט 2005 החלפתי חבר שהתפטר מתפקיד יו"ר הוועד הממונה לחנתון. עד מהרה הוברר, כי אם ועד ממונה לא יכול לעשות סדר, לשנות כיווני התנהלות והתנהגות ולהביא במהירות להתנהלות כלכלית אחראית, להתחדשות צמיחה דמוגרפית ולארגון החיים החברתיים על ידי הכוחות מבית, יהיה צורך לשנות כיוון על ידי פירוק האגודה והפעלתה מחדש.
באוקטובר 2006 נתמנה מפרק על ידי רשם האגודות. הוא היה צריך "לסגור" את האגודה הקיימת ולקלוט חברים חדשים נוספים ולהפעיל מחדש את האגודה-קיבוץ.
בתחילת שנות ה-80 עסקו באופן נמרץ בעיבוי ההתיישבות היהודית באזור מערב גליל תחתון בתוכנית, שנקראה תוכנית יישובי נחל ציפורי. התוכנית התבססה על כך שהסוכנות היהודית תהיה הגורם הממלכתי המיישבה ומרכז את אמצעי הייצור ובונה את הנקודה. ואילו התנועות המיישבות, במקרה של חנתון התק"מ, כשהיא חוברת לתנועה הקונסרבטיבית. זו האחרונה התחייבה להביא גרעינים ומשפחות. התק"מ הובילה את תהליך יישוב המקום בסיוע רציני של יישוביה בסביבה (כפר החורש, גבת, יפעת, יגור, אלונים ועוד). היישובים נודבו גם לתת מאדמתם ליישוב החדש וריכזו למענו מאות דונמים. מלווים מהקיבוצים התייצבו ביישוב לאורך שנים. ראשוני היישוב נקלטו כעובדים ועברו הכשרה בקיבוצים. את ההכשרה להקמת הרפת עברו ביפעת והכול בהובלה ובהקצאה של משאבים על ידי התנועה. כל העת חיכו להגעה של מסה קריטית של חברים מנוסים, כך שתופעל גם מערכת חינוך מקומית וכדי להביא להתנהלות עצמאית של קיבוץ חנתון.
שיא מספר החברים בקיבוץ היה בין 80-50 כולל מועמדים, שהגיעו בשנות השמונים המאוחרות. התנועה הקונסרבטיבית לא הביאה אנשים, נעשו מספר ניסיונות קליטה אחרים, משפחות ויחידים שלא צלחו. עזיבות היו כמובן כל הזמן. לפני כארבע שנים נותרו 16 חברים וכעת 11 חברים (5 משפחות!) בהרכב מקרי ולא יצירתי וללא רצון כן לנסות ולקלוט שוב ושוב. לנוכח המצב הזה, הוחלט בסוף שנות ה-90 במהלכים משותפים עם התנועה, לקלוט למועמדות גרעיני נוער עובד. תחילה הגיעו כבודדים, ובתחילת שנות 2000 הגיעו שני גרעינים - כ-25 בוגרים ובוגרות - שאליהם הצטרפה קבוצה נוספת, ובסך הכול כ-35 איש, שהחלו את חייהם בחנתון כמועמדים, מצב שנמשך כבר חמש שנים. הצעירים ניסו שוב ושוב להשתלב בקיבוץ, והושיטו יד אל 11 החברים, אך קיבלו מהם יחס קשה עד מאוד. גם ניסיונות רציניים מצד התנועה, שניהלה את החיים ביישוב באותה התקופה עם יו"ר פעיל מטעמה, לא הצליחו ליצור חיבור אורגני סביר.
היישוב חנתון כולל היום חמש משפחות חברים ותיקים ללא דבק חברתי, וקשה לזהות אצל כולם זיקה לתנועה הקונסרבטיבית. כואב להיפגש עם קבוצת חברים זו שלא הצליחה להרים את משימת חייה, ועם כל הכאב, יש להודות כי מקבוצה זו לא יצמח קיבוץ ולא יצמח יישוב. התנועה המסורתית - אין לה כל תפקיד ושום אפשרות לתרום. מתוכה יש גורמים שזיהו מזמן פוטנציאל נדל"ני שניתן להשתלט עליו בזול.
תנועת בוגרי הנוער העובד, לעומת זאת, הציבה לפני שנים את אתגר ההתמודדות עם הפריפריה ועם הספר החברתי-חינוכי בישראל, והן מפגינות התמודדות רבת שנים תוך כדי קיום חברה שיתופית חלוצית, חיים בצניעות ובאחריות. בשנים שחבריהם בני גילם יוצאים לחו"ל ל"ניקוי ראש" ומתחילים את הלימודים שיהוו את הבסיס לפרנסתם, חברי קבוצות אלה נותנים יותר משנה נוספת לפני ובמשך הצבא, ומיד אחריו נכנסים לביצה החינוכית-חברתית.
חברי הנוער העובד בחנתון עובדים בכל נושא חינוכי בנצרת, מגדל העמק, יישובי חבל משגב ואף בישובי המיעוטים בסביבה במשימות לא קלות בשעות משוגעות. הם מקיימים מערכת כלכלית סגורה, אינם נכנסים לגירעונות ואם חסר תקציב לכל עניין שהוא, הם יוצאים ועובדים יותר בקייטרינג, בתחנות דלק או בכל עבודה אחרת.
בתוך המשחק הזה פועלת גם המועצה האזורית יזרעאל, שמהווה את הסמכות המוניציפלית מטעם משרד הפנים, ולפניה דילמה: האם לפעול להפיכת השכונה הקהילתית ליישוב קהילתי שממנו שואבים את מרב ההכנסות מארנונה, שזו הדרך הקלה היום, או לזהות את קיום קיבוץ חנתון כבסיס למפעל חינוכי-חברתי על ידי קבוצות בוגרי הנוער העובד כחלק מהיישוב חנתון וכחלק משמעותי ואיכותי מ"נכסיה" החברתיים-חינוכיים ו"התיישבותיים" של המועצה, ואז לוותר על חלק מפוטנציאל המגרשים והבנייה להגדלת היישוב הקהילתי חנתון.
המפרק חושב וגם התבטא בגלוי, כי "הקיבוץ - זמנו עבר". תוך כדי תהליך הפירוק נשתל על ידו המרכיב של חתירה אל מטרה, שבחנתון לא יהיה קיבוץ, אלא יישוב קהילתי גדול ותשואה מרבית של הון להשבת חובות קיבוץ חנתון. לצורך כך מארגנים מתיישבים מסורתיים שיסכימו להצטרף לקיבוץ מתחדש, בתנאי מציאה של רכישת מגרש ובית, ואחר כך אלוהים גדול, ומורים לסלק את חברי תנועת הנוער העובד לאחר שהם חיים במקום כבר חמש שנים כמועמדים לקיבוץ. עצם ההוראה תעכב עוד את הצטרפותם הרשמית עכשיו גם על ידי המפרק. נוצר מצב אבסורדי, שבמקום שהגורמים הקובעים - התנועה המיישבת, הסוכנות, או המועצה אזורית - יחליטו על אופיו של חנתון לעתיד, המפרק הוא שקובע את עתיד היישוב על פי השקפותיו הפרטיות ודרך הסברי תקנונים כאלה ואחרים והניהול של היישוב בשוטף ומול נושים וטוענים אחרים לבעלות.
את הפרק הקודם, התקוע, יש לסיים. הגורמים הקובעים הם שיחליטו מה יהיה בחנתון. יש לחתור לכך שחנתון יהיה יישוב אחד קהילתי, שבתוכו קבוצה קואופרטיבית של אנשי התנועה שהם בוגרי הנוער העובד בחנתון, ולו הנכסים (רפת, לול, פרדס, מרכז חינוכי). יתר השטחים יוחזרו לבעליהם או לסוכנות במסגרת החזר חוב. יש ליצור מנגנון הפרדות מוסכם ומוכתב מראש בין היישוב הקהילתי לקיבוץ, שאליו יתקבלו גרעיני הנוער העובד.
לחברי חנתון הנוכחיים יש לאפשר פתרון מגורים במקום במסגרת היישוב הקהילתי, או לפצותם כראוי ושיפנו לדרכם. ל"מועמדים" החדשים, שהביא עו"ד מרום, יש להציע להצטרף לקיבוץ מתחדש קיים אחר ופעיל, ולא לשמש מכשיר לביטולו של קיבוץ בחנתון ולסילוק הנוער העובד. התאגוד, התקנון והמעטפת הפורמלית ייעשו בהתאם להחלטות הגורמים המוסמכים מה יהיה במקום, ולא להפך, כפי שנגררנו על ידי המפרק/מפעיל.
הכותב הוא חבר גדות והיה יו"ר הוועד הממונה של קיבוץ חנתון.
