סנדוויצ'ים - הסיפור האמיתי - מה לוקחים הילדים לבית הספר

4.9.2008
hadaf_hayarok@maariv.co.il    ארכיון עיתונות   

סנדוויצ'ים - הסיפור האמיתי

רוני מ. האס

 

נעמה וארז שץ, מזרע

 

אמצע שנות הארבעים לחייהם, נעמה ילידת הקיבוץ, ארז ייבוא מאזור חיפה מלפני 18 שנה, אז סיים את לימודיו במגמת אדריכלות נוף והצטרף לקיבוץ. נעמה מורה בבית ספר יסודי.

מכינים סנדוויצ'ים לשלוש בנות : עדי - כיתה ד', סיון - כיתה ט', גל - י"ב.

סיון וגל לומדות בבית הספר במזרע עמקים-תבור, ועדי בבית הספר היסודי אופקים, הצמוד לקיבוץ מרחביה.

 

מי מכין?

בדרך כלל, נעמה מכינה את הסנדוויצ'ים לבנות ערב קודם.

 

מתי אוכלים?

הסנדוויצ'ים מיועדים לארוחת עשר. בצוהריים הן אוכלות עדיין בחדר האוכל.

 

התפריט

קבוע: סיון - גבינה צהובה ופרי, עדי נקניק (אך ורק של מזרע..!), גל - שוקולד (השחר העולה כמובן) ונקניק מזרעי.

 

מתכון מיוחד

כשנחה הרוח והסבים מהעיר מביאים לחמניות מתוקות, וכשהרבי של הקיבוץ לא משגיח, שמים בלחמנייה: חמאה + גבינה צהובה + נקניק פסטרמה + פרוסת עגבנייה ומפדרים בזעתר/אורגנו. כל זה נמחץ בתוך טוסטר - מעדן מענג חיך!

 

נוסטלגיה

אימא נעמה בתור ילדה לא אכלה סנדוויצ'ים, אלא ארוחת בוקר מסודרת ומפנקת שהכינו המטפלות בלינה המשותפת. אבא ארז, כעירוני טיפוסי, זוכר את הלחם השחור המרוח בשוקולד השחר העולה כמעדן על. לפעמים, אמו הייתה מכינה בעצמה ממרח מעורר תאווה משילוב של חלבה ושל שוקולד מומסים.

 

ז'קלין ואופיר קרואני, עמיעד

 

תחילת שנות הארבעים לחייהם, אופיר יליד הקיבוץ, ז'קלין גדלה באילת והגיעה לעמיעד לפני 17 שנה, ומעט לאחר מכן נפל אופיר ברשתה והיא ברשתו.

שניהם עובדים במפעל עמיעד, ז'קלין היא אמנית בנשמתה, ובשעות הפנאי מציירת וצובעת כל מה שבא ליד.

מכינים סנדוויצ'ים לשלושה בנים (הרביעי, רווה, עדיין בגן): הדר - כיתה ח' בתיכון עמק החולה בכפר בלום, ארד - כיתה ה' ורון - כיתה ג', שניהם בבית ספר מבוא הגליל באילת השחר.

 

מי מכין?

אבא אופיר בחמש בבוקר, לפני שיוצא לעבודה ולא סובל מהתפקיד של מכין הסנדוויצ'ים בבית; נהפוך הוא, אופיר נהנה מהמשימה ורואה בה ואתגר יומיומי לנסות ולהמציא כל בוקר משהו חדש. לרוב מורח חומוס עם נקניק, ולרון ולארד גם שוגי עם חלב לפעמים. לצוהריים מקבל הדר תגבור סנדוויצ'ים עד שמגיע הביתה; ארד ורון אוכלים בצוהריים בבית ספר אוכל חם ממפעל הזנה.

 

מתכון מיוחד

בפעמים שאימא מכינה את הסנדוויצ'ים, היא משתדלת להשקיע. אם יש קציצות, אז הסנדוויץ' המועדף הוא קציצות בתוספת מטבוחה או סחוג ומלפפון. טיפ של אמא ז'קלין: לעולם לא לשים עגבנייה בסנדוויץ', כי זה מתכון בטוח להשמדתו. עם הקציצה הולך גם חומוס או מיונז. ואם אין קציצות אז אפשר סתם לחמנייה מרוחה בחמאה מלוחה.

 

נוסטלגיה

אופיר היה מכין סנדוויצ'ים בחדר האוכל. אין זיכרונות מיוחדים.

 

ז'קלין זוכרת מהילדות סנדוויצ'ים שאימא שלה הכינה מפרוסות עבות מדי, ועיסוק רב בהחלפת סנדוויצ'ים עם החברות (בעיקר עם אלה שהייתה להן מכונה לחיתוך לחם בבית...). הכי כיף היה כשאימא לא הספיקה להכין סנדוויץ', והתחליף היה לחמנייה טרייה מהמכולת עם חפיסת שוקולד פרה קטנה כמילוי.

 

דוריה ומארק נאוה, לוטן

 

בשנות הארבעים לחייהם - היא ממקימי לוטן, גדלה בחיפה ואחר כך בכרכור, הוא הגיע מסידני, אוסטרליה (לפני כן אנגליה). דוריה מטפלת בתנועה, מטפלת במים ומורה למחול וליוגה, מארק מזכיר הקיבוץ וחבר בצוות המרצים של המרכז הבינלאומי ללימודי הסביבה הפועל בלוטן. בעל תואר שני בחינוך סביבתי.

מכינים סנדוויצ'ים לבת שירה - כיתה ד', ולבן עומר - כיתה ו'. שניהם לומדים בבית ספר מעלה-שחרות ביטבתה.

 

מי מכין? (ולא רק: הרבה יותר מורכב ממה שחשבתם)

"הקיבוץ שלנו עדיין מאוד מאוד שיתופי. וגם אקולוגי. הילדים הולכים לחדר האוכל, שם בעזרת המטפלות הם מכינים לעצמם סנדוויצ'ים. יש הרבה דיבור משותף בין ההורים בנושא הסנדוויצ'ים. למשל, החלטנו שאין שוקולד למריחה ואין מרגרינה. במקום זה יש חמאת בוטנים וריבה, מה שהולך טוב עם הנטיות של החברים האנגלו-סקסים בקיבוץ; יש הרבה גבינות עזים מהמחלבה המקומית, הרבה ירקות, לחם מלא וחצי מלא, סלט ביצים, חביתות. דרך אגב, אין אצלנו שקיות ניילון (אקולוגיה), אלא לוקחים את האוכל בקופסאות פלסטיק. ארוחת צוהריים אוכלים במשותף בחדר האוכל. לאחרונה, הגדלנו לעשות, והחלטנו שמשקיעים בארוחת צוהריים של הילדים. הם מגיעים מבית ספר לשולחן ערוך, מברכים יחד על המזון (לוטן שייך לתנועה ליהדות מתקדמת), ואוכלים ארוחה משותפת חמה ומשביעה.

 

מתכון מיוחד

גבינות העזים שהתחילו לייצר בקיבוץ מאוד שדרגו את ההיצע לסנדוויצ'ים.

 

נוסטלגיה

דוריה זוכרת את הסנדוויצ'ים המוזרים שאמא הייתה מכינה לה כילדה. "הבית שלי היה בית בריא באופן קיצוני, והייתי מגיעה לבית ספר עם סנדוויצ'ים מאוד משונים, כמו גבינה עם חלבה, לחמנייה עם בננה, ועוד... כשעברנו לכרכור המצב השתפר, כי היה לנו מטע של אבוקדו.

 

מארק אכל בילדות באנגליה בבית הספר, ובאוסטרליה היו קונים אוכל במזנון.

 

ענת וגולן מזרחי, אורטל

 

היא בת 36, הוא בן 42, ושניהם גדלו בעיר: היא בקריית שמונה והוא בתל אביב. שניהם אנשי חינוך ברמת הגולן, היא גננת והוא עובד בבית ספר. במקביל, עושה גולן הסבה לעבודה סוציאלית במכללת צפת.

בהתרגשות רבה העלו השבוע את בכורתם שחר לכיתה א'. הגר הצעירה תמשיך לבלות עוד שנתיים בגן.

 

מי מכין? (ולא רק: ככה זה כשהקיבוץ שיתופי והמקרר הוא מהמקררים הקטנים שהקיבוץ מחלק)

אימא ענת עשתה הרבה הכנות לקראת המשימה הלא פשוטה הזו. כעיקרון, היא לוקחת על עצמה את הכנת הסנדוויצ'ים. "הקיבוץ עדיין שיתופי, כולל המקרר בבית שהוא מהמקררים הקטנים שקיבלנו כשהגענו לקיבוץ. אני מקווה שיהיה מספיק מקום לאחסן מה שנרצה להכנת הסנדוויצ'ים. את המצרכים לוקחים מהמטבח לפי הצורך. יש אימהות שעולות בבוקר להביא לחם טרי מחדר האוכל. גם כשיורד שלג. אני החלטתי להכין אספקה בבית. לחסוך זמן בבוקר. חשוב לי שיהיו סנדוויצ'ים מגוונים: גם במילוי - ריבה (תוצרת הקיבוץ), גבינות, חביתה, שוקולד - וגם בסוג הלחם - לחמנייה, פיתה, לחם. חשוב לי ששחר לא תהיה מקובעת על סוג סנדוויץ' אחד. כמובן, אני מוסיפה ירק ופרי. גולן הוא צמחוני, עכשיו ייכנסו הביתה דברים שעד היום לא ממש היו, כמו טונה ונקניק. בצוהריים היא אוכלת בבית ספר (מפעל הזנה).

 

מתכון מיוחד

עוד לא הספקתי להמציא. מה שכן, חשוב לי להדגיש שהסנדוויצ'ים נארזים בקופסת אוכל ולא בשקית ניילון. לטובת הסביבה.

 

נוסטלגיה

ענת זוכרת שהיא וחברותיה היו מתחלפות בסנדוויצ'ים. "בתקופה מסוימת היה חסר לי ברזל, אז הייתי מביאה כל יום פלפל מלבד הסנדוויץ', והיה לו ריח נורא חריף". משלב די מוקדם הייתה מכינה לעצמה את הסנדוויצ'ים. גולן זוכר בעיקר את הריח של השניצל שאימא הייתה מכינה לו כל יום כשחזר מהלימודים. (אז איך הוא הפך צמחוני, לעזאזל..?)

 

הגר ואיציק אוחיון, יטבתה

 

היא בת 38 והוא בן 43; היא בת משק, רכזת החינוך ושותפה בצוות כוח אדם במחלבה; איציק גדל בטבריה, עובד במזנון במקביל ללימודי מינהל עסקים.

הבת הבכורה רון - כיתה ד', והצעירה סהר - כיתה א'.

 

מי מכין?

הילדות עולות בבוקר לחדר האוכל, ושם בעזרת המדריכים מכינות את הסנדוויצ'ים. המבחר המוצע - גבינות, חמאת בוטנים, שוקולד פעם בשבוע, חומוס, לפעמים נקניק. בצוהריים אוכלים בחדר האוכל.

 

מתכון מיוחד

אין משהו מיוחד, אבל אפשר לציין שבחדר האוכל ובבתי הילדים יש תמיד מעדני יטבתה. חופשי חופשי.

 

נוסטלגיה

הגר אכלה בקיבוץ, כולל ארוחת בוקר, ובתיכון קיבלו סנדוויצ'ים מוכנים בבית הספר. איציק היה אוכל את הסנדוויצ'ים שאימא הכינה כל בוקר.

 

ניצן וירון קרייתי, עין החורש

 

ניצה בת 45, בת משק, עובדת כמחנכת לכיתות א'-ב' בבית ספר משגב בגבעת חיים איחוד; ירון בן 51, בן משמר השרון, עובד בתחום המחשבים.

 

למי מכינים?

מכינים את הסנדוויצ'ים לנוגה הבכורה - כיתה י"א בבית ספר תום בגן שמואל, לאופיר - כיתה י' בתיכון מעיין בעין החורש, ולבן הצעיר ניר - כיתה ו' בבית ספר יובלים בגבעת חיים מאוחד.

 

מי מכין?

רק אימא מכינה סנדוויצ'ים, ולצורך זה קמה בשש בבוקר. זה לא עול כזה גדול, כי היא יודעת כבר מראש מה כל אחד רוצה.

 

מה כל אחד רוצה

אופיר אוהבת חמאה וגבינה צהובה בלחמנייה טרייה, ונוגה הפסיקה בשנה שעברה לקחת סנדוויצ'ים לבית ספר, ובמקום זה לוקחת שקית בייגלה. ניר יכול לחיות על שוקולד למריחה, אבל אין לו בעיה כשאימא מגוונת בממרחים אחרים למען הבריאות, הוא גם לוקח בקופסת האוכל שלו פרי ושוגי (קורנפלקס) כתוספת.

בצוהריים ניר אוכל במרכזון קייטרינג שמביאים לילדים, והבנות אוכלות בבית.

 

מתכון מיוחד

שקית בייגלה במקום סנדוויץ'

 

נוסטלגיה

אין ממש. אכלנו בבית הילדים.

 

רחל ועתר גוטפריד, מצובה

 

שניהם בני 42. רחל גדלה בצובה, עתר במחניים. היא מנהלת את החינוך הבלתי פורמלי בקיבוץ, והוא עובד במפעל.

אורי הבכור - כיתה ז', אודי - כיתה ה' ונופר - כיתה ב', כולם בבית ספר הרטוב בקיבוץ צרעה.

 

מי מכין?

אבא מכין את הסנדוויצ'ים, מעשה אמנות. קם כל בוקר ברבע לשבע.

 

התפריט (סנדוויצ'ים מושקעים)

גבינה עם כל מיני ירקות, פסטרמה עם חסה וחרדל גרגירים, לפעמים מורחים חומוס עם הפסטרמה, לפעמים טונה עם ירקות. בערב שואל את הילדים מה רוצים מחר בסנדוויץ'. תמיד מוסיף מפירות העונה, אם אפשר (תותים, דובדבנים). לפעמים, מוסיף שקית קטנה של קורנפלקס, בעיקר, אם לא הספיקו לאכול ארוחת בוקר לפני היציאה מהבית. תמיד מצרף בקבוק מים קרים שצונן במקרר מהערב הקודם. חטיפים לא נכנסים לקופסת האוכל. בצוהריים אוכלים בחדר האוכל. הילדים מאוד אוהבים את הסנדוויצ'ים. גם החברים שלהם. אימא רחל לא אוהבת שהוא יוצא למילואים, כי אז הכנת הסנדוויצ'ים נופלת עליה, והיא ממש לא אוהבת את זה.

 

מתכון מיוחד

את הקצה של הפיתה לא זורק אף פעם, אלא תמיד מורח בו משהו מתוק - ממרח תמרים או שוקולד - ומצרף לחגיגה.

 

נוסטלגיה

רחל עד כיתה ג' עוד גרה בבאר שבע, ויודעת שאכלה סנדוויצ'ים, אך לא ממש זוכרת זאת. יותר זוכרת את החידוש, כשהגיעה לקיבוץ והיו אוכלים בכיתה. עתר התחיל להכין סנדוויצ'ים לעצמו בתיכון, בחדר האוכל. אז עוד לא פיתח מומחיות. מאז למד לבשל והמטבח הפך לממלכתו, כולל הכנת הסנדוויצ'ים לילדים.

 

ronihaas@gmail.com

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

מאמרים אחרונים בעיתונות תנועתית וכללית

 
עיתונות קיבוצית


גיליונות אחרונים
ארועים קרובים